לתאר בקצרה את תסמונת המתחזה זו משימה מאתגרת למדי, אך בקצרה ניתן להגיד שהיא באה לידי ביטוי בקושי של אנשים לטפוח לעצמם על השכם בזכות הישגים שונים, להתגאות ביכולות שלהם ולהאמין שהם הגיעו לאן שהגיעו בזכות ולא בחסד. המונח עצמו נטבע בשנת 1978 על ידי הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס, וד"ר ואלרי יאנג הרחיבה את התסמונת ל-5 סוגי "טיפוסים" אשר בכל אחד מהם היא באה לידי ביטוי באופן מסוים. אם אתם מרגישים חוסר יכולת משתק לשחזר את הישגי העבר שלכם, מפחדים מהצלחה וכישלון כמעט באותה המידה, מרגישים חוסר שביעות רצון מעבודה שאתם טובים בה ומתקשים לקבל משוב חיובי, יכול להיות שהיא משפיעה על חייכם בדרך כזו או אחרת. היום אנחנו נעזור לכם לגלות כיצד אפשר לשים לזה סוף, בעזרת 6 עצות יעילות למלחמה בתסמונת המתחזה ובביטחון עצמי נמוך.
1. אל תסתירו את זה
הצעד הראשון בכל התמודדות הוא להכיר בבעיה ולהודות בכך שיש לטפל בה. במקרה של תסמונת המתחזה זה נכון לא רק כלפי פנים אלא גם כלפי חוץ, מפני שאם מסתירים אותה היא רק עלולה להתחזק ולהמשיך לכרסם בביטחון העצמי. היא יכולה להיעלם רק אם מכירים בה מפסיקים להתבייש בה, מה שמלכתחילה אין באמת שום סיבה לעשות. ניתן באופן ראשוני להכיר בכך רק מול מעגל מצומצם של אנשים קרובים, ועם הזמן להרחיב אותו לאט לאט בעזרת הביטחון והתמיכה שאותה קבוצה יכולה לספק.
2. הפרידו רגשות מעובדות
אחד מהדברים שתסמונת המתחזה מסוגלת לעשות ביעילות רבה זה לגרום לתפיסת המציאות להתעוות באופן שלילי. לכן, חשוב מאוד שמי שמרגיש מושפע ממנה מפעם לפעם ייקח צעד אחורה בכל פעם שהוא מרגיש ספק עצמי ויבחן את המצב שלו בצורה קרה וניטרלית ככל הניתן. מטרת הבחינה הזאת היא לפרק את החיבור שלפעמים נוצר במחשבות בין עובדות לרגשות. אם לדוגמה אדם מקבל הצעה לעבודה מסוימת, זוהי עובדה. אם התגובה שלו לכך היא חשש וספק עצמי, אלו רגשות. הרגשות האלו הם בסך הכל הגיוניים ולא סימן לכך שאין לאדם את הכישורים הנדרשים לעבודה, זו תגובה הגיונית למשימה חדשה.
בזירות אחרות ניתן ליישם זאת באופן דומה, למשל אם אדם מכין עוגה למפגש משפחתי, כולם אוכלים ממנה וחלק אף לוקחים מנה שנייה, זו עובדה. אם למרות זאת אותו אדם מרגיש שהעוגה לא הייתה טובה ושכולם מתביישים לומר לו זאת או מרחמים עליו, אלו דברים שמתרחשים רק בעולמו הפנימי. יצירת ההפרדה בין עובדה לרגש לעיתים קרובות עוזרת לראות את חוסר ההיגיון בסיבות לכך שאנשים מרגישים שהם מרמים את סביבתם.
3. השתמשו בשיטת ה"עצור" של מלינדה פאוטס
פרופסור מלינדה פאוטס (Melinda Fouts) היא יועצת עסקים ופסיכותרפיסטית מצליחה שחשפה במסגרת ראיון עבור מגזין פורבס את השיטה שלה להתמודדות עם תסמונת המתחזה. היא מכנה את השיטה STOP - ראשי תיבות באנגלית של "להשתיק את השחקן המדכא" (Silence The Oppressive Player). השיטה מבוססת על כל שלטענת פאוטס הקול השלילי בראש שלנו "מדבר" בעוצמה אדירה, במיוחד כשאנשים עייפים, רעבים או מרגישים מובסים. צריך להשתיק את הקול הזה בעזרת תזכורות תמידיות לסוג אחר של דיאלוג פנימי ותפיסה עצמית, מה שהיא מציעה לעשות בעזרת 'משפט שיגור'; "אני שווה הרבה יותר ממה שנדמה לי" היא דוגמה למשפט שיגור מושלם לדעתה.
את משפט השיגור יש להציב במקומות בולטים, כשומר מסך של הטלפון הנייד, פתק על שולחן העבודה וכדומה. ברגע שספקות עצמיים מתחילים להופיע יש לחזור על המילה "עצור" או "עצרי" במחשבות שוב ושוב עד שהקול השלילי נחלש. אחר כך להחליף אותו במשפט השיגור ולהרחיב אותו לדיאלוג חיובי יותר בקשר למצב הנתון בעזרת תפיסה עצמית שמבוססת עליו.
4. הפרידו בין צניעות לפחד
אנשים שתסמונת המתחזה משפיעה על חייהם לפעמים מרגישים שככל שהם מצליחים יותר ועובדים יותר קשה, כך הם חווים ירידה בערך העצמי שלהם. קשה לצאת מהמצב הזה, כי לפעמים כאשר אדם מרגיש לא ראוי, כל סוג של תגובה חיובית, מחמאה או תגמול נתפסים כסוג של "טריק" של הסביבה, מזל וצירוף מקרים או תוצר של רחמים. בהמשך להפרדה בין עובדות לרגשות שהוצגה בסעיף השני בכתבה, כאשר נותנים למחשבות מסוימות "תגית" של צניעות או פחד בהתאם למצב האובייקטיבי קל יותר להתמודד איתן. בעקבות זאת נתין לאט לאט לבנות יסודות שישקמו את התדמית העצמית מבלי לייצר תחושה של זכאות ויכולת ללא התנשאות, פזיזות או כל דבר אחר שתסמונת המתחזה גורמת לאנשים לחשוש ממנו.
5. תעדו את הניצחונות שלכם ותחגגו אותם
העצה הזאת מצוינת לטיפול בתסמונת המתחזה וגם לשיפור הביטחון העצמי ותחושת אושר בחיים באופן כללי. היא נובעת מכך שלרוב יש לנו נטייה להתעמק יותר בכישלונות ובחוסר ההצלחה שלנו מאשר בהישגים ובחוזקות. שינוי הנטייה הזאת יכול להתבצע בהדרגתיות ובצורה עדינה למדי, כל מה שצריך לעשות בתור התחלה זה לייצר תיעוד של ההצלחות והמקרים בהם אדם מרגיש שהוא מפגין תכונה חיובית במידה ניכרת. ניתן לעשות זאת באמצעות כתיבת יומן, הקלטת תזכורות אישיות, שיתוף עם בן או בת הזוג באמצעות הודעות טקסט וכדומה. אחרי שעושים זאת לפרק זמן מסוים ההצלחות הופכות להיות חלק יותר מהותי מהחיים, ולרוב אנשים מרגישים יותר בנוח "לחגוג אותם" - אם הם סובלים מתסמונת המתחזה זה אולי קשה יותר, אז פשוט צריך להמשיך להתנהל בהדרגתיות.
כל אחד ואחת מאיתנו יכול למצוא את הדרכים שמתאימות לו לחגוג ניצחונות קטנים או גדולים בשלל דרכים. מומלץ בחום לשתף חברים ובני משפחה בחגיגות הניצחון האלו אם זה אפשרי, ולנסות לספוג את החיוביות והתמיכה שהם מעניקים עם ראש פתוח. במידת הצורך, ניתן להשתמש בשיטת ה"עצור" שתוארה בסעיף 3 גם תוך כדי אירוע שכזה.
6. דמיינו הצלחה וקבלה
ההצלחה שלנו תלויה בהרבה גורמים חיצוניים, אבל גם פנימיים - יש כאלו שאינם בשליטתנו ויש כאלה שניתן בקלות יחסית לכופף אותם לכיוון הרצוי. במקרה של סיפוק והצלחה בצל תסמונת המתחזה חשוב מאוד לדמיין במחשבות תרחישים של הצלחות מוצדקות והתרחשויות אופטימיות במקום פסימיות. דמיון הצלחות שכאלו עוזר למוח לקבל את האירועים האלו טוב יותר כאשר הם מתרחשים במציאות וגם עשוי להקל על חרדת ביצוע של משימות מסוימות. רצוי גם לבצע תרגילי מחשבה דומים בכל מה שקשור לתחושת קבלה מהסביבה, תמיכה כנה וקיבוע העובדה שאנשים רבים מתמודדים עם תסמונת המתחזה או עם רגשות דומים, אך הם מסתירים זאת היטב מהסביבה. אם העצות האלו לא עוזרות להתגבר על הקושי שגורמת תסמונת המתחזה רצוי לפנות לגורם מקצועי שיכול לספק את הפתרון לבעיה. כי לאף אחד לא מגיע לסבול לשווא בגלל ספקות עצמיים מוגזמים וביקורת עצמית קשוחה מדי. כולנו לפעמים נכשלים, אבל לכולנו גם יש יכולות לעשות דברים מדהימים...
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: