נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
אולי לא שמתם לב – הזמן הרי עובר מהר כשנהנים – אבל חלף כבר יותר מעשור מאז שהתחילה אחת המהפכות הגדולות ביותר בתחום התקשורת האנושית. פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה ואולי המשפיעה ביותר בעולם, נמצאת איתנו מאז שנת 2007, והשינויים שהיא חוללה יחד עם שאר הרשתות החברתיות שקמו בעקבותיה, פשוט עצומים. עם יותר מ-2 מיליארד משתמשים בכל רחבי העולם, לרשת החברתית הזו יש השלכות משמעותיות על חיינו - חלקן חיוביות, אך חלקן הרבה פחות...
מאז שהרשת החברתית החלה לאפשר לנו לפרסם סטטוסים, תמונות, סרטוני וידאו וכדומה, יותר ויותר מאיתנו לוקחים לעצמם את ה"זכות" לחלוק את חייהם בפומבי; שלל תיעודים מבילויים כאלו ואחרים, מחופשות, טיולים, אירועים משפחתיים ואף מחיי היומיום ושגרת העבודה והילדים מציפים את פייסבוק בכל רגע נתון. בעקרון רוב המשתמשים ברשת החברתית מוצאים את האיזון שבין עדכון מחיי היומיום שלהם ובין פרסום ושיתוף רגעים ואירועים מיוחדים, אך כיום ישנם גם רבים שחצו את הקו – ומשתפים את העולם ואת חבריהם בכל רגע נתון מכל אירוע חברתי כזה או אחר שהם נמצאים בו.
זהו המקום שבו "דיכאון פייסבוק" צץ אצל רבים – כשהם רואים כיצד אותם אירועים מיוחדים, שרוב האנשים לוקחים בהם חלק רק פעם בכמה זמן, מוצגים כשגרת חיים קבועה של אחרים. הדבר מוביל אותנו לשאול את עצמנו למה החיים שלנו לא נראים כל כך מושלמים ומיוחדים בכל רגע ורגע, וכך מתפתחת לה תחושה רעה של אי התאמה חברתית וחרדה. לכן חשוב שתבינו כי אל לכם לחיות את כל חייכם בהתאם למה שאחרים עושים (או יותר נכון - מראים שהם עושים בפייסבוק) – זה לעולם לא נגמר טוב בשביל אף אחד.
עליית קרנן של תוכניות "המציאות" (ריאליטי) בטלוויזיה, בעשור הקודם וגם בעשור הנוכחי, הקשתה מאוד על ההבדלה בין החיים האמיתיים לבין משחק והתחזות. הקושי הזה משפיע באופן דומה גם על התנהלותם של רבים בפייסבוק, וגורם להתפתחותו של "דיכאון פייסבוק" מכיוון שאנשים מסתכלים על הנעשה באתר כתיאור מדויק ומהימן של הנעשה בחייהם של אחרים, ולא מבינים כי יש בו רמה מסוימת של התחזות.
כולנו מכירים את האמרה השחוקה: "הדשא של השכן תמיד ירוק יותר" – אבל פייסבוק הפכה אותה למציאותית יותר מתמיד. באמצעות הרשת החברתית אנחנו מקבלים הצצה לחייהם של אחרים, ודרך המסננים שלה הם תמיד נראים נוצצים וחלומיים יותר ממה שהם באמת; פייסבוק מתמחה בהפיכת הרגיל והיומיומי ל"בלתי נשכח" "מרגש" ו"עוצר נשימה". לתכונה הזו יש השפעה מזיקה על לא מעט מאיתנו, שמנסים לחקות את סגנון החיים של אחרים, מבלי להתייחס לשאלה האם הסגנון הזה בכלל נחוץ ואפשרי בהקשר של החיים הפרטיים שלהם.
חלק נכבד מ"דיכאון פייסבוק" נגרם מהשינוי שהתחולל בשאיפות שלנו בעקבות הופעת הרשת החברתית. לכולנו אמורות להיות שאיפות, חלומות ותקוות, אבל הרשתות החברתית בכלל, ופייסבוק בפרט, שינו את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם ועל אחת כמה וכמה את הדרך שבה אנחנו תופסים את העתיד שלנו. לפני קצת יותר מעשור, השאיפות של רובנו התמקדו ביכולת שלנו לעזור לעצמנו להשיג ולהגשים את מטרותינו השונות, שהמחשבה על העתיד שלנו ועל ההתפתחות האישית שלנו היא זו שעמדה במרכז מחשבתנו.
כיום, בעקבות הפייסבוק, רבים מדי ממקדים את האנרגיה שלהם ואת שאיפותיהם ב"לשמור על הקצב עם אחרים", או לפחות עם האופן שבו הם רואים אותם דרך הפייסבוק. במילים אחרות השאיפות של רבים מאיתנו משתנות ומתמקדות בהווה ובדרך שבה אנו נשיג את אותם הדברים שיש לאחרים, וזה יוצר בעיות בגלל שאנשים מטבעם שונים האחד מהשני, ולא כל סגנון חיים שמתאים לאדם אחד מתאים גם לאדם שני. גם מהמקום הזה יכול להיווצר "דיכאון פייסבוק" חריף שצריך וכדאי מראש לזהות ולנסות למנוע.
הפעילות בפייסבוק – כמו פעילויות מקוונות נוספות – יכולה להיות מלכודת זמן רצינית; אף אחד אמנם לא מתכוון לבזבז שעות בגלילה מעלה ומטה של עמוד הבית ברשת החברתית, אבל מסיבה כלשהי, זה תמיד קורה לרבים. אנשים תמיד אהבו לדעת מה חבריהם ובני משפחתם עושים בזמנים שונים, אבל פייסבוק לקחה את זה לרמת קיצון – דבר שיכול להוביל בקלות להתפתחותו של "דיכאון פייסבוק".
הרשת החברתית גורמת לאנשים להיקשר אל המחשבים והטלפונים החכמים שלהם באופן הדוק מדי – וכולנו וודאי היינו עדים למפגשים משפחתיים, התכנסויות חברתיות ואפילו דייטים, שבהם מרבית המשתתפים (ואולי אף כולם) לא הורידו את העיניים מן המסכים. אם אנחנו מוכרחים ללכת בלי המכשירים להיכן שהוא, לכבות אותם או להשאירם בכניסה לאירוע כזה או אחר – אצל רבים זה עלול להוביל להתפחותו של דיכאון זמני, הנובע מהניתוק מפייסבוק ושאר האפליקציות שהתמכרנו אליהן.
ידוע ונכון הוא שבני האדם, כחיות חברתיות, תמיד נוטים לפנות אל אחרים, אל החברה הכללית, כדי לקבל את אישורה להתנהגויות שונות, אבל פייסבוק ומקבילותיה השונות (בייחוד אינסטגרם) הובילו לעלייה חדה במספר האנשים המחפשים באופן קבוע ומתמיד אישור חברתי חיצוני להתנהגותם והתנהלותם. חיפוש אחר אישור חיצוני הוא התנהגות טבעית, כמו שאמרנו, אך ברגע שאנשים מסתמכים רק עליו באופן בלעדי – כאן מתחילה הבעיה; חוסר המסוגלות של רבים למנן את מידת האישור החברתי שהם צריכים, והזדקקות שהופכת כמעט לנואשת, מותירה אותם לסבול מאותו "דיכאון פייסבוק" עליו אנחנו מדברים.
הרשת החברתית היא כלי חשוב ושימושי, ששינה בהרבה מובנים את האופן שבו אנו בני האדם מתקשרים זה עם זה. אך יחד עם ההשפעות הטובות והמתקדמות שיש לכך, הבנו כי ישנן גם השפעות רעות שכדאי וצריך לשים אליהן לב; אלו מאיתנו הסובלים מאותו דיכאון פייסבוק מדובר שוכחים כי העולם הווירטואלי הוא לא כמו העולם האמיתי, זה שמחוץ לרשת. צריך להיות ברור ומובן לכולנו כי העולם הבלתי מקוון, העולם האמיתי, הוא זה שחשוב יותר, והוא זה שיכול לספק לנו תחושות וקשרים אנושיים ממשיים, כשהרשת החברתית נועדה רק לחזק אותם אך בשום אופן לא להחליפם.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: