טיפוס על ההר המוזר ביותר בעולם - קינבלו

בקצה הצפוני של האי השלישי בגודלו בעולם, בורנאו, נמצאת תופעת טבע מוזרה שמפרה כל חוק גאולוגי שקיים. הר קינבלו (Kinabalu) עומד לבדו 4,000 מטר מעל כל סביבתו במדינה המלזית סבה (Sabah), אך גאולוגים מתקשים למצוא הסבר לקיומו. צפו בתמונות והמשיכו לקרוא כדי לגלות מה הסיבה לייחודו וכיצד תוכלו לחוות אותו בצורה הטובה ביותר במידה ואתם מתכננים לטפס לפחות על הר אחד בחייכם.

ליד בורנאו אין תעלת אוקיאנוס עמוקה ולא יבשות שכנות קרובות, וזה מוזר בהתחשב בעובדה שהרים גבוהים שכאלה זקוקים בדרך כלל לדינמיקה בין הכוחות האלו. ההסבר לתופעה שהיא ההר המרשים הזה, עשויה הייתה להיות חום מהאדמה אשר גורם להתפתחות הרים, כמו במקרה של הרי הגעש בהוואי, אולם קינבלו אינו הר געש, אינו מלא בלבה, וחוץ מהמעיינות החמים שקרובים אליו, כמעט ואין פעילות תרמית באזור שלו. לכן עד היום ההר מצליח לתעתע חוקרים גאולוגים שאינם מצליחים לקבוע את תהליך התפתחותו המדויק.

לפי חוקרים גאולוגים, קינבלו הוא בן כ-1.5 מיליון שנה, והוא ממשיך לגבוהה ב-5 מ"מ בכל שנה. על קצה ההר ניתן אפילו להבחין בהשפעות מעידן הקרח האחרון. על ההר יש מגוון עצום של צמחים ופרחים, אשר כוללים את הפרח הגדול ביותר בעולם, הרפלסיה (Rafflesia)  ועוד פרחים רבים שיתכן וראיתם רק בתמונות, כמו הנפנטס ראג'ה (Nepenthes rajah).

הדרך הטובה ביותר לחוות את ההר הזה כמובן היא לטפס עליו. כדי להתחיל בטיפוס עליכם להגיע לפארק הלאומי הר קינבלו עם אוטובוס שיוצא מקוטה קינבלו בשעה 7:30 בכל בוקר לנסיעה של שעתיים אל שערי הפארק. אחרי שתירשמו במשרדי הפארק, יעזרו לכם למצוא מדריך שילווה אתכם במהלך הטיפוס. המדריכים לא עולים הרבה כסף, אך מומלץ לברר מחירים לפני שאתם מתחייבים לאחד מהם. רוב המדריכים הם כפריים מקומיים ויוכלו לספק לכם גם מידע נרחב על האזור כולו ועל הכפרים שבהם הם גרים. נהוג גם להשאיר טיפ למדריך בסוף הטיול.

מתחת להר תוכלו למצוא מקומות לינה שנעים בין חדרים פונקציונליים ל-8 אנשים עם מיטות קומתיים לבין צריפים פרטיים עם כל הנוחות שתחפשו בחופשה שלכם. רוב המטיילים מעדיפים לבלות לילה אחד בפארק לפני שהם מטפסים על ההר עם המדריך שלהם. בפארק תוכלו להיכנס למעיינות החמים או לטייל להנאתכם ב-754 קמ"ר של צמחייה ירוקה.

למרות שאפשר לטפס על ההר ביום אחד, רוב המטפסים בוחרים לפרוס את הטיפוס ליומיים. היעד ביום הראשון יהיה בקתת לבן ראטה (Laban Rata Hut) שנמצאת 6 ק"מ מהשער שבו תתחילו את הטיפוס, או בקתת סאיאט שנמצאת כ-7.5 ק"מ מתחילת המסלול.

אחרי שתבלו את הלילה באחת הבקתות, המדריך יעיר אתכם מוקדם בבוקר כדי שתוכלו להגיע לפסגה בזמן ולחזות בזריחה המדהימה. מבקתת לבן ראטה יקח לכם בערך 2.5-3 שעות להגיע לפסגה (2.5 ק"מ). יש כמה פסגות, אך הפופולארית ביותר היא פסגת לוס פיק (Lows Peak), שהיא גם הגבוהה ביותר (4,095 מטר מעל פני הים). 

מומלץ להגיע לטיפוס על ההר בחודש אפריל כדי לא להיקלע לגשמים של חודשי החורף. הטמפרטורה בפארק נעה בין 20-25 מעלות, אך ככל שתעלו לגובה, תגיעו גם לטמפרטורות שמתחת לאפס (בהתאם לעונה). בכל מקרה כדאי שתביאו אתכם בגדים חמים. יש הטוענים שהטיפוס קשה ויש האומרים שהוא לא כל כך נורא. כך או כך, הדעות חלוקות, וזה תלוי בכושר שלכם. אם אתם לא בכושר, יתכן שתרצו לחזור אליו לפני שתנסו להגיע לפסגת ההר הזה. החלק הקשה ביותר הוא הירידה שאורכת יום שלם ועשויה להיות קשה עבור ברכיים חלשות, אך הנוף שתראו ממעל העננים עשוי להיות שווה כל כאב שתחוו.