איך להתייחס לאנשים - 5 סיפורים מהחיים!

החיים רצופי שיעורים. את חלקם אנו לומדים מנסיון, את חלקם אנו לומדים תוך כדי תנועה ויש גם כאלה שאנחנו מתקשים להפנים. האנקדוטות הבאות מציעות 5 שיעורים מהירים וחשובים לחיים...

1. השיעור החשוב הראשון - הכירו את המנקה

במהלך החודש השני באוניברסיטה, הפרופסור נתן לנו בוחן פתע. הייתי תלמיד מסור וקראתי את המבחן בקפידה. השאלה האחרונה במבחן הייתה 'מה השם הפרטי של האישה שמנקה את האוניברסיטה?" הייתי בטוח שזו בדיחה. ראיתי את המנקה מספר פעמים. היא הייתה גבוהה, היה לה שיער כהה והיא נראתה בשנות ה-50 לחייה, אבל מניין לי לדעת איך קוראים לה? מסרתי את המבחן שלי והשארתי את השאלה האחרונה ריקה.

רגע לפני שהסתיים השיעור, אחד התלמידים שאל אם השאלה האחרונה תיכלל בחישוב הציון. "בהחלט" אמר הפרופסור ברצינות גמורה. "בכל הקריירה שלכם, תפגשו אנשים רבים. כולם משמעותיים ומגיע להם את מלוא תשומת הלב שלכם, גם אם כל שאתם צריכים לעשות זה לחייך ולהגיד שלום".

מעולם לא שכחתי את הלקח. למדתי גם ששמה היה דורותי.

2. השיעור החשוב השני - למען אחרים

לילה גשום אחד, בשעה 23:30, אישה מבוגרת ממוצא אפרו-אמריקני עמדה בצד הכביש המהיר באלבאמה, וניסתה לרכוס את מעיל הגשם. המכונית שלה התקלקלה והיא הייתה זקוקה נואשות לעזרה. רטובה לגמרי היא סימנה למכונית הבאה שנקרתה בדרכה לעצור.

גבר לבן עצר את מכוניתו כדי לעזור לה. דבר שלא היה מקובל באותם הימים של שנות ה-60. הגבר הסיע אותה למקום מבטחים, עזר לה לקבל סיוע ושם אותה במונית.

היה נראה שהיא מאוד ממהרת, אבל היא כתבה את הכתובת שלו והודתה לו.

לאחר שבעה ימים, נשמעה דפיקה על דלת ביתו של הגבר. להפתעתו, טלוויזייה צבעונית וגדולה הוכנסה לביתו. אל הטלוויזיה היה מצורף פתק:

'תודה רבה לך על הסיוע על הכביש באותו הלילה. הגשם שטף לא רק את בגדיי אלא גם את מצב רוחי, ואז אתה הופעת. בזכותך, הייתי מסוגלת לעשות את דרכי אל מיטתו של בעלי הגוסס, רגע לפני שנפטר. אלוהים יברך אותך על שעזרת לי ושירתת בחוסר אנוכיות אחרים. בכבוד רב, הגברת נט קינג קול'.

3. השיעור השלישי החשוב - לזכור את אלה שמשרתים

בימים בהם גלידת סאנדיי עלתה הרבה פחות מהיום, ילד בן 10 נכנס לבית קפה והתיישב ליד אחד השולחנות. המלצרית הניחה כוס מים לפניו והייתה נכונה לרשום את הזמנתו.
"כמה עולה גלידת סאנדיי?" הוא שאל.
"50 סנט" ענתה המלצרית.
הילד משך את ידיו מכיסו והתחיל לספור את המטבעות שביד.
"וכמה זה מנה רגילה של גלידה?" הוא שאל.
אנשים חיכו לשירות והמלצרית התחילה לאבד סבלנות. "35 סנט" ענתה בקצרה.
הילד שוב מנה את מטבעותיו. "אני רוצה מנה רגילה" אמר.
המלצרית הלכה וחזרה אחרי כמה דקות עם מנת גלידה, הניחה על השולחן והלכה.
הילד סיים את כל המנה, שילם בקופה והלך.
כשהמלצרית ניגשה לפנות את השולחן, היא החלה לבכות. שם, בצורה מסודרת, ליד הצלחת הריקה של הגלידה היו שני מטבעות של 5 פני.

הוא לא יכול היה לקנות גלידת סאנדיי כי הוא היה צריך שיהיה לו די כסף כדי להשאיר למלצרית טיפ.

4. השיעור הרביעי החשוב - המכשולים שבדרך

מספרים כי בימי קדם, המלך מיקם סלע במרכז הכביש.
הוא נהג להסתתר בצידי הדרך ולבחון כיצד אנשים ינהגו. חלק מהסוחרים העשירים ואנשי החצר פשוט עקפו את הסלע, אחרים האשימו בקול רם את המלך שהוא לא שומר על הכבישים מסודרים, אבל אף אחד לא הזיז את הסלע.

יום אחד הגיע איכר שנשא מטען של ירקות. הוא התקרב אל הסלע, הניח את משאו וניסה להזיז את הסלע לצד הדרך. אחרי כמה דחיפות, הוא הצליח. כשהרים את משאו, הבחין בארנק מוטל על הכביש במקום בו עמד הסלע. הארנק הכיל מטבעות זהב ופתק שנכתב על ידי המלך המציין כי הזהב מיועד עבור מי שיזיז את הסלע מהכביש.

האיכר למד את מה שרבים מאיתנו לא מבינים ולא זוכרים - כל מכשול מהווה הזדמנות לשפר את המצב.

5. השיעור החמישי החשוב - לתת כשזה באמת משנה

לפני הרבה שנים, כשהתנדבתי בבית החולים, הכרתי ילדה קטנה בשם ליז שסבלה ממחלה נדירה וחמורה. הסיכוי היחיד שהיה לה להתאושש היה עירוי דם מאחיה בן ה-5 ששרד בדרך נס את המחלה ופיתח נוגדנים הדרושים כדי להילחם בה.

הרופא הסביר לאח הקטן את המצב ושאל אם הוא יהיה מוכן לתת את דמו לאחותו. ראיתי אותו מהסס לרגע ואז לקח נשימה עמוקה ואמר: "כן, אני אעשה את זה אם זה יציל אותה".

במהלך העירוי הוא שכב במיטה לצידה וחייך, כמו שכולנו חייכנו, כשראינו שהצבע חוזר אל לחייה. אך לפתע פניו החווירו וחיוכו דעך. האו הביט ברופא ושאל בקול רועד: "האם אני אתחיל למות מיד?"

הילד לא הבין את הרופא. הוא חשב שהוא הולך לתת לאחותו את כל דמו, כדי להציל אותה. הוא היה מוכן לתת את כל דמו כדי להציל אותה.