עישנתי במשך 28 שנה. החודש חגגתי שנה שלמה ללא עישון. למרות שניסיתי להפסיק פעמים רבות בעבר - קרוב לוודאי 20 או 30 פעם בעשר השנים האחרונות - הפעם זה הרגיש אחרת. הפעם זה נשאר. אם אתם מתאמצים להשיג חופש מסיגריות, אני מקווה שאני יכול לתת לכם כמה טקטיקות חדשות לנסות. עבורי זה היווה את כל ההבדל, אחת ולתמיד. ברבים מהמקרים הקודמים, ניסיתי את הטיפים והטריקים הרגילים; סימנתי לעצמי תאריך גמילה, זרקתי מאפרות ועודדתי את תמיכתם של חברים ובני משפחה, אך בסופו של דבר השיטות הרגילות לא הצליחו לי. כך שבפעם האחרונה הזו, שברתי כמעט את כל החוקים אבל עדיין הצלחתי להפסיק לעשן.
אז מה היווה את ההבדל?
קראתי תיגר על האמונה שאני צריך סיגריה.
"אני צריך סיגריה". אומרים המעשנים או חושבים כך רוב היום. אם הייתי לחוץ, הייתי אומר את זה באנחה: 'אני צריך סיגריה!'. אפילו אם הייתי תופס סיגריה מבלי לחשוב, הייתי אומר לעצמי בפנים - 'אני צריך סיגריה'. במכונית בדרך לעבודה - 'רק סיגריה אחת לפני שאגיע.' אחרי ארוחת הערב: 'סיגריה יהיה נחמד עכשיו.' כשמזגתי לעצמי כוס קפה בבוקר: 'איפה הסיגריות האלה?' אמונה היא דבר חזק מאוד, וכאשר מעשן אומר: 'אני צריך סיגריה,' אפילו אם הוא אומר זאת בזחיחות הדעת, עדיין הוא מאמין כי הוא צריך סיגריה. יכול להיות שזה קשה לחלק להודות בכך, משום שהם לא רוצים להודות שהם תלויים במשהו כה קטן ושטותי, אך עד שנתמודד עם השקר הזה, לא נוכל לעבור אותו.
האמת היא שאנחנו לא צריכים סיגריות. אנחנו צריכים משהו, אבל זה לא סיגריה. אנחנו צריכים הפסקה, אנחנו צריכים כמה רגעים לעצמנו, אנחנו צריכים הסחת דעת, אנחנו צריכים להאט, צריכים לתת לעצמנו מתנה, צריכים להרגיש מעודדים, צריכים שקט. אבל אנחנו לא צריכים סיגריה.
אז הפעם, כששמעתי את עצמי אומר משהו דומה ל 'אני צריך סיגריה', הייתי עונה בעצבים: 'זה שקר! אני לא צריך סיגריה.' כל פעם שחשפתי את השקר, החלשתי מעט מכוחו ומכוח אמונתי בו. אם הייתי צריך הפסקה, הייתי לוקח הפסקה, אבל בלי סיגריה. אם הייתי צריך כמה רגעים של שקט, הייתי נכנס לחדר פנוי, סוגר את הדלת ומנמנם קצת או מתרגל מדיטציה. אם הרגשתי מתוח, הייתי מתאמן. אם הייתי רוצה להנות מאוויר הערב, הייתי מהלך בסביבת השכונה לאחר ארוחת הערב, אבל בלי הסיגריה. עם הזמן, האמונה שלי השתנתה, והתחלתי באמת להאמין שאני לא צריך את הסיגריה למרות הכל. וכן, זה עלול לקחת קצת זמן.
למדתי שזה בסדר להרגיש אי נוחות
למרות שהסימפטומים הפיזיים לגמילה מניקוטין הם בהחלט אמיתיים, הם זמניים ואפשר להקל עליהם בעזרת שורה של תחליפי ניקוטין. הפסקתי בבת אחת, ובהחלט לא היה נעים להיות בסביבתי במשך השבוע הראשון, אבל לאחר מכן, הניקוטין יצא מהמערכת. מה שנשאר זו הרגשת אי נוחות מכך שהפסקתי משהו כזה. זה לא נוח לשנות הרגל מושרש, ואף אחד לא אוהב להרגיש חוסר נוחות. אלכוהוליסט לשעבר אמר לי פעם שאלמנט חשוב בגמילה הוא ללמוד שזה בסדר להרגיש אי נוחות. לרבים מאיתנו בימינו קשה לסבול אי נוחות, הרי אנו חיים בחברה שמלמדת אותנו לענות על כל צורך, לספק כל תשוקה. במהלך שלושה ימי התבודדות, למדתי את הכוח שבלחיות עם חוסר נוחות. כאשר אתה יושב במשך שעות ועושה מדיטציה, אתה לומד כמה לא נוח יכול להיות אפילו גירוד זעיר. במקום לגרד כל גירוד קטן, אתה מרשה לתשומת הלב שלך להתמקד בחווית הגירוד שאתה עובר. אתה לא מנסה לשנות זאת, אלא צופה במה שקורה כאשר אתה לא מייחס לתחושה מחשבות שליליות. ברוב המקרים למדתי שגם אם לא מגרדים, הגירוד בסופו של דבר נעלם לבדו. אפשר לעשות את אותו הדבר עם תשוקה לניקוטין. אל תילחמו ברצון שלכם לסיגריה, קבלו אותו אך אל תפעלו לפיו, רק שבו והתבוננו בו - האם זה נעשה חזק או חלש יותר? האם זה עובר? הרגישו את גופכם ונשמו עמוקות.
אנשים מאמינים כי הם זקוקים לכוח רצון חזק בכדי להתמודד עם כוח המשיכה החזק של התשוקה לניקוטין. אך צריך לראות תשוקות אלה כמה שהן - רגשות זמניים. אין שום דבר רע בלהרגיש את אי הנוחות ולתת לה לעבור.
החלפתי עישון בנשימה ושאר דברים בריאים
רובנו לא יודעים לנשום כמו שצריך. שמעתי פעם רופא מפורסם נותן עצה לגבי הדבר החשוב ביותר שאנשים צריכים לשנות בכדי לשפר את בריאותם; הוא אמר 'לנשום'. רובנו לא נושמים מספיק עמוק. נשימות רדודות גורמות לנו להרגיש עייפים, מונעות מאיתנו חמצן ויוצרות מתח בגוף שלנו. מעשנים, נושמים עמוק רק כאשר הם ממלאים את ריאותיהם בעשן. כאשר הצלחתי סוף סוף להיפטר מהרגל העישון שלי, החלפתי עישון בתרגילי נשימת עומק ופעילויות בריאות אחרות.
במקום הפסקות עישון, הייתי יוצא להפסקות נשימה.
למעשנים, סיגריה עשויה לייצג רגע רגוע שהרווחנו ביושר. בסופו של יום ארוך, אנחנו בהחלט 'הרווחנו' סיגריה. למעשה, מגיע לנו יותר מסיגריה, מגיע לנו להירגע. מגיע לנו להנות מכל מה שהחיים מציעים לנו. מגיע לנו לקבל אוויר נקי וטרי בריאותינו שישמש כדלק לגופנו.
במהלך השנה האחרונה, יצאתי לחופשי מהצורך שלי בסיגריות בעזרת שינוי תהליכי החשיבה שלי ושילוב תוספי מזון. כתוצאה, יש לי יותר מוטיבציה ללכת על החיים שתמיד רציתי. אפילו איבדתי 10 קילו! התחלתי יוגה, ולא הסתכלתי בגעגועים על סיגריה מאז. התחלתי להאמין שמגיע לי חיים של חופש ומימוש. וגם לכם.
אז אם אתם מעוניינים להגמל, וכבר ניסיתם הכל, אולי השינוי המחשבתי הוא מה שאתם באמת צריכים, ככל שזה קשה. עדיף לשנות את הדרך בה אנו גומלים לעצמנו, מאשר להמשיך ולהתמודד עם גמילה ארוכה וקשה של שנים. התחילו היום! ובחנו את השקרים שאתם מספרים לעצמכם - מתי אתם 'צריכים סיגריה?'
ערך וכתב: שי קוריצקי
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: