אל תשנאו אותי כי אני יפה

ההנחה שלהיות יפה זה משתלם, כבר מזמן חרגה מגדר סברה והפכה להיות עובדה שלמדנו להשלים איתה כחלק מניסיון החיים שלנו. אין זה בהכרח בגלל שאנו סובלים מרגשי נחיתות או חוסר הערכה עצמית, שכן לא מעט מחקרים מדעים מוכיחים זאת היטב - אנשים יפים לרוב זוכים מן ההפקר; הם מרוויחים יותר כסף, מחוזרים ומצליחים יותר, מתקבלים לכל עבודה ולרוב מתחמקים מענישה.

על אף התפיסה הרווחת, מחקר חדש מוכיח כי יש מספר נסיבות בהן להיות יפה זה לא תמיד משתלם. אין זו בהכרח מסקנה חדשה ופורצת דרך, שכן במחקר שנערך בשנת 1975, כבר נמצא כי יש פעמים שהיופי גורע, אך העובדה כי המסקנה הזו רלוונטית גם להיום, בהחלט מלמדת על דפוסים חברתיים ותפיסת מושג היופי.

במחקר משנת 1975 שנערך באוניברסיטת מרילנד, הציגו ל"קבוצת מושבעים" המורכבת מגברים ונשים, סיכום של משפט פלילי על שוד שכולל מידע דמוגרפי של הנאשמת ותצלום שלה. חלק מהמשתתפים קיבלו תמונה של אישה יפה (תמונה שנבחרה על פי דעת הרוב כתמונה המייצגת אישה יפה) ותמונה של אישה פחות יפה. כמובן שיש לקחת בחשבון את סוג הפשיעה, שכן קרוב לוודאי שבמשפט רצח השיקולים יהיו שונים, אך לצורך המחקר, האישה הואשמה בשוד של 2000 $. בהתאם להנחה הרווחת, "המושבעים" הקלו על עונשה של הפורצת האטרקטיבית יותר מעונשה של הפורצת הלא אטרקטיבית.

באותו המחקר, ביקשו לבחון היבט נוסף שבו הנאשמת ניצלה את העובדה כי היא נראית טוב כדי לבצע את השוד. הו - אז, דפוס התוצאות היה הפוך. הנחקרים ששימשו מושבעים, התבקשו לקרוא את עובדות הפשע שבו בוצעה התרמית על ידי אישה יפה שפיתתה אדם אחר כדי לשדוד אותו. בדיוק כמו בהיבט הראשון, גם כאן האישה הואשמה בשדידת 2000 $, אך בניגוד למקרה הראשון בו גזרו עליה "המושבעים" עונש קל בלבד, במקרה הזה היא קיבלה את מלוא חומרת הדין - גם הגברים וגם הנשים במקרה זה, היו להוטים להעניש אותה על העובדה כי ניצלה לרעה את המראה החיצוני שלה.

המחקר החדש שהתפרסם לאחרונה בעלון לפסיכולוגיה חברתית, ביקש לבחון האם ישנם מקרים נוספים בהם יופי עשוי להוות אלמנט לא משתלם. על פי תוצאות המחקר, שבוצע בשלושה שלבים בארה"ב ובגרמניה, לא רק נוכלים יפים נופלים בפח היופי.

במחקר הראשון, התבקשו המשתתפים להעריך את סיכויי הקבלה של מועמדים שונים למשרה שהתפרסמה בעיתון לתפקיד עורך מגזין. לפי המחקר משנת 75', ניתן לשער כי רוב המשתתפים הגדילו את סיכויי הקבלה של המועמדים הנאים, אך זה לא מדויק - אכן המשתתפים הצביעו בעד המועמדים היפים, אך זאת בתנאי שהם נמנו מבני המין השני. כלומר, נשים העניקו סיכויים גבוהים לגברים נאים, וגברים העניקו סיכויים גבוהים לנשים יפות.

במחקר השני כאשר נדרשו המשתתפים לדרג את סיכויי הקבלה של מועמדים שונים ללימודים אקדמאים, נרשמה אותה המגמה - נשים הצביעו בעד הגברים הנאים והגברים הצביעו בעד הנשים היפות - אף אחד מהם לא פירגן לבני מינו. כנראה שיש משהו ברעיון של "אל תשנא אותי בגלל שאני יפה" שהוא בולט כאשר מדובר בבני אותו המין.

קליפ תעתועים של Pipilotti Rist ו-Christina Aguilera שמבטא את הגבול הדק בין יופי לשנאה, בין כיעור לאהבה...

החוקרים הסבירו את תוצאות המחקר כניסיון להתמודד עם איום פוטנציאלי - כלומר, כל עוד ניתנת להן בחירה, נשים יעדיפו להימנע מלהיות בחברת נשים יפות ועל כן לא יעניקו להן סיכויי קבלה גבוהים לעבודה או לאוניברסיטה. כך בהתאמה גם אצל הגברים.

ההסבר של איום פוטנציאלי בא לידי ביטוי גם במחקר השלישי, אשר מצא כי הנטייה לשפוט בחומרה אנשים אטרקטיביים מאותו המין, חזקה במיוחד בקרב אנשים שההערכה העצמית שלהם נמוכה. כך שככל שההערכה העצמית של אחד גבוהה יותר, כך הוא יתייחס ביתר "פייסנות" כלפי האחר האטרקטיבי.

חשוב לזכור כי העובדה שדלתות נפתחות לרווחה עבור אנשים יפים, לא אומרת שאין עליהם להוכיח את עצמם כאשר הם נכנסים. ויותר מזה, אין זה אומר שצריך להחמיר ולטרוק בפניהם את הדלת, דווקא בגלל שהיא נפתחת עבורם ביתר קלות. תתפלאו, אבל גם אנשים יפים מתקשים להתמודד עם עצמם...

הסרטון הקצר הבא "לא באמת יפה" לקוח מסידרה דוקומנטרית בשם "אמנות הפיתוי", הוא מציג את הקשיים שאנשים יפים חווים, אנשים שנמצאים על הגבול בין לאהוב את היופי שלהם לבין לשנוא אותו...

אין כאן כוונה לגרום לעולם לרחם על האנשים היפים, אלא רק לנסות קצת להקל בגזר דינם ולא למהר לשפוט אותם בעקבות המראה החיצוני שלהם בלבד. סך הכול, זה קצת טיפשי לשנוא מישהו רק בגלל שהוא יפה וגרוע מזה, לגרום לו לשנוא את עצמו בגלל אותה הסיבה...