טעויות שנקשרות ליהדותהרב נחמיה קופרשמיט

לימודי יהדות יכולים להיעשות לא רק על ידי רכישת רעיונות חדשים, אלא גם על ידי עקירת טעויות נפוצות.

להלן יפורטו 4 טעויות נפוצות בנוגע ליהדות:

1) "היהדות היא הכל או לא-כלום".

לשמור את כל המצוות האלה? אתה לא רציני!

אנשים רבים חושבים שאם אינם מסוגלים לקבל על עצמם את כל "עסקת החבילה", אז אין טעם להתחיל בכלום.

אך האם זה באמת נכון? האם היהדות המסורתית היא תוכנית של הכל או לא-כלום?

תאר לעצמך שאתה מגיע במקרה למכרה זהב. האם תוותר על הזהב משום שאתה יודע שלעולם לא תצליח להוציא את כל הזהב שבתוכו? הרי מה שתוציא מן המכרה הבודד הזה יעשיר אותך עד סוף חייך!

כל מצווה היא מכרה זהב. גם אם אנו מקיימים רק חלק מהמצווה, חיינו מועשרים לצמיתות.
היהדות היא תהליך, היא מסע בו כל צעד חשוב.
היא בהחלט לא "הכל או לא-כלום".
כל דבר שנעשה בדרך לצמיחה והתעלות הוא נהדר.

העיקר שנעשה זאת.
צעד אחר צעד.

2) "ישנם יהודים שהם טובים יותר מאחרים".

האם פגשת אי פעם יהודי שבז לכל מי שפחות דתי ממנו? סביר להניח שהוא מתנשא, ביקורתי וגורם לאחרים לסלוד מהיהדות.

אך לפי התורה, האם ביכולתינו לדעת מיהו "יהודי טוב"?

אם טרוריסט יתפוס רב חשוב ביותר, ויכריח אותו לבחור מבין השניים: או להרוג גנב או להירצח. הדין הוא שאסור לרב להורות להרוג את הגנב, אפילו בכדי להציל את חייו. מדוע? האם חייו של הרב אינם חשובים יותר בעיני הקב"ה מאשר חייו של איזה פושע?

התלמוד אומר במסכת סנהדרין: אף אחד לא יודע למי יש דם אדום יותר. אף אחד לא יכול לשפוט את ערכו של אדם אחר, משום שאף אחד אינו יודע היכן ממוקם האדם בסולם החיים – היכן הוא התחיל ועל כמה שלבים כבר טיפס. יתכן שנסיבות החיים של הגנב גרמו לו להתמודד עם החלטות קשות ועצומות הרבה יותר מאשר החלטותיו של הרב.

המדיניות הטובה ביותר היא שכולנו נפסיק לשפוט זה את זה, ובמקום זאת, נתחיל לכבד איש את רעהו.
 

3) "הדת מוציאה את כל הכיף מהחיים".

היהדות מתייחסת לאלוקים כאל אבינו שבשמים.

בדיוק כמו שהורינו רוצים שהכל עבורנו יהיה טוב, כך גם רוצה הקב"ה עבורנו – שנפיק הנאה מקסימלית מחיינו!

המילה "תורה" גזורה משורש "הוראה", משום שכתובות בה ההוראות לחיים. כשקונים מחשב, מקבלים חוברת הוראות עבה וגדולה, שבלעדיה היינו אבודים. החיים הם הרבה יותר מסובכים ממחשב, ואם ברצוננו להפיק מהם את המירב, בוודאי שחוברת-הוראות תסייע באופן משמעותי.

הקב"ה לא מבקש מאתנו להתפלל משום שהוא צריך שננפח לו את האגו. הוא אינו מבקש שנימנע מלאכול בשר-חזיר משום שזה עושה לו בחילה. במשך יותר משלושת אלפים שנה, התורה מלמדת אותנו כיצד לבנות חיים מלאי-משמעות, עם המון הנאה.

אל תסתפקו בהנאות קטנטנות כמו ממתקים. דרשו לקבל את כל התוספות – מהסוג שמחזיק מעמד זמן רב.
היהדות נמצאת פה כדי ללמד אותנו על כך.
 

4) "להיות דתי פירושו לברוח מהמציאות".

    "הדת היא משענת".

    "כשאתה דתי אתה מפסיק לחשוב".

    "בכדי להיות דתי יש צורך ב'אמונה עיוורת' ".

 
היהדות היא רחוקה מאד מלהיות בריחה מהמציאות, היא מלמדת אותנו על אחריותינו כלפי כל העולם. התלמוד אומר שעל כל אדם להרגיש "בשבילי נברא העולם" ובאחריותי לדאוג ולטפל בו.

אנו מעריצים את הצדיקים ואת לומדי התורה, משום שבמשך אלפי שנים לומדים היהודים על החיים ושואפים לצמוח. התורה מדריכה אותנו ומציבה סטנדרטים להתנהגות מוסרית, אך כאן מגיע החלק הקשה – עלינו ליישם את העקרונות המוסריים הללו ולחיות את חיינו על-פיהם בחיי היומיום המשעממים.

ומה לגבי "אמונה עיוורת"? זוהי איננה היהדות. הציווי הראשון בעשרת הדיברות הוא לדעת שיש אלוקים, בניגוד לקבלה עיוורת של העובדות. תהיה אינטלקטואל ישר, לא תוצר של הסובבים אותך. תשמע את העדויות, ורק אחר כך תתחיל לבנות יסוד רציונלי לאמונתך באשר היא.

טיהור הערפל שקיים סביב הטעויות הללו, הינו התחלה טובה בתהליך בדיקת "מהי היהדות". ביכולתך להמשיך את המסע שלך ע"י קריאת מאמרים נוספים בנושא.

מקור: Aish - למאמר המקורי לחצו כאן