maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

הביכורים הישראלים: סיפורם המרתק של 14 ההישגים הראשונים של ישראל

  מדינת ישראל היא אמנם קטנה וצעירה, אך יש לה הישגים רבים בכל התחומים, לרבות הכלכלה, הטכנולוגיה, התרבות והחינוך. קשה למנות את כל הישגי המדינה מבלי להישאר עם רשימה ארוכה בידינו, אך ישנם כמה הישגים ראשונים שלא כולם מכירים ושאי אפשר להתעלם מהם, כשחלקם נעשים רק בימינו אנו ואחד מהם אף מתוכנן לעתיד הקרוב. אז מי הייתה החברה הישראלית הראשונה שעשתה אקזיט? מיהו זוכה פרס הנובל הישראלי הראשון ומתי נזכה לראות את דגל ישראל מתנוסס לראשונה על הירח? את כל אלו תגלו בכתבה הבאה, שכוללת 14 הישגים ראשונים למדינת ישראל בכלל ולאזרחיה בפרט.

1. מכונית הספורט הישראלית הראשונה – סברה ספורט

איש נוסע במכונית סברה ספורט
כולם מכירים את המכונית הישראלית הראשונה, סוסיתא, אך אין ספק שמכונית הספורט הישראלית הראשונה, סברה ספורט, היא זו שהכניסה את ישראל לשוק הרכב העולמי, אפילו אם רק לזמן קצר. יצחק שובינסקי, מייסד חברת אוטוקרס, רכש בשנת 1960 תוכניות לבניית שלדה למכונית ספורט מפיברגלס, ותוך שנה, בשנת 1961, כבר הציג אבטיפוס של רכב הספורט הישראלי הראשון בתערוכה בניו יורק. מהר מאוד רכב הסברה זכה לביקורות חמות, כיכב בשערים של מגזינים מובילים וכבר החלו להגיע הזמנות לרכישתו, למרות שעדיין לא היה לו פס ייצור. 
 
בשנות ה-60 המוקדמות יוצרו 379 יחידות של המכונית בישראל ובבריטניה, כשרק 26 מתוכן נמכרו בישראל, וברחבי העולם הסברה הספיקה לצבור פופולאריות ולהשתתף במספר מירוצים בינלאומיים. עם זאת, ייצור הרכב נפסק לפתע באמצע שנות ה-60 עקב כישלונן של החברות המייצרות לקיים מערך שירות ראוי לכלי הרכב. כיום הסברה ספורט העתיקה נחשבת לפריט אספנות יוקרתי, כשרוב כלי הרכב מצויים בישראל ובבלגיה.
 

2. החברה הישראלית הראשונה שעשתה אקזיט – אלסינט

מכשיר CT של חברת אלסינט
ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם מבחינת פיתוחים טכנולוגיים, וכיום המילה "אקזיט" מתנוססת על שערי עיתוני הכלכלה לא מעט, אך איפה הכל התחיל? לא מפתיע לגלות שהחברה הציבורית הישראלית הראשונה שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב, חברת אלסינט, היא אחת שהתעסקה בפיתוח מכשירי רפואה, ביניהם מכשירי CT ו-MRI. לאחר שעברה הסכם הפצה בתחילת שנות ה-70 עם חברת ג'נרל אלקטריק למשך שלוש שנים, השקיע בה מומחה לחברות טכנולוגיה מניו יורק בשם פרד אדלר, ומאמצע שנות ה-70 יצרה חברת אלסינט הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
 
עם זאת, למרות הצלחתה הכבירה והיותה החברה המובילה בתחומה, חברת אלסינט הייתה על סף פשיטת רגל בשנות ה-80 והתברר כי רווחיה היו אשליה בלבד. החברה חזתה שתזכה להכנסות של 220 מיליון דולר בשנת 1985, אולם היא הכניסה בפועל רק 142 מיליון דולר, מה שגרם להפסד של 50 מיליון דולר. המשבר לווה בחקירות על מעשי הונאה בניירות ערך, ומייסדה, אברהם סוחמי, נמלט מהארץ. לימים עברה החברה לבעלות של חברת אחות בשם אלביט מחשבים, מה שאפשר לה להמשיך את פעילותה ולשמור על המוניטין שלה ברחבי העולם.

3. הטייס הישראלי הראשון – דני שפירא

דני שפירא
גולת הכותרת של הצבא הישראלי הוא ללא ספק חיל הטייס שמגייס אליו צעירים מוכשרים, אשר עוברים מיונים דקדקניים ואימונים מפרכים כדי להפוך לטובים שבטובים של צה"ל באוויר. אחד מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי והבוגר הראשון של קורס הטייס "מינוס 2" הוא דני שפירא, שעוד לפני גיוסו לצה"ל גויס ל"שירות האוויר", שהיווה את הזרוע האווירית של ארגון ההגנה, והפך לימים לחיל האוויר הישראלי. 
 
שפירא, יחד עם מרדכי הוד שהיה לימים המפקד השביעי של חיל האוויר, היה אחראי להבאת מטוסי הספיטפייר לישראל עוד כשהיה טייס צעיר עם ניסיון של 7 שעות טיסה בלבד על אותו הדגם. במסגרת מבצע ולווטה 2 ובעיצומה של מלחמת העצמאות, טסו שפירא והוד במטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה עד לישראל במטרה להביאם ארצה, ועשו זאת באומץ רב ללא מכשירי קשר על מנת להשאיר יותר מקום לדלק. מעבר להישגיו המשמעותיים ותרומתו האדירה לחיל האוויר, לצה"ל ולמדינת ישראל, שפירא היה גם לטייס הישראלי הראשון שחצה את המהירות מאך 2 ושהטיס את המספר הרב ביותר של דגמי מטוסים שונים. 

4. הגשושית הישראלית הראשונה על הירח – Sparrow של קבוצת SpaceIL

דגם של גשושית Sparrow
אמנם הגשושית הראשונה של ישראל על הירח עוד לא נחתה עליו, ואפילו לא יצאה לדרך, אך במהלך שנת 2018 נזכה כולנו לראות בחדשות הערב את הידיעה על כך שעל גבי הירח מתנוסס דגלה של ישראל. קבוצת SpaceIL, שבבעלותה הגשושית העונה לשם הזמני "Sparrow" (ציפור דרור), החלה את דרכה כשנכנסה לתחרות של חברת הענק גוגל, "גוגל לונאר אקס פרייז", אשר הזוכה בה יהיה הצוות הראשון "שינחית בבטחה על פני הירח רובר רובוטי שינוע למרחק 500 מטר וישדר תמונות ונתונים בחזרה לכדור הארץ". 
 
מדובר במטרה נעלה במיוחד, שכן הקבוצה היא עמותה ללא מטרות רווח, וכוונתה היא לקדם את המדע וחינוך הנוער למדעים טכנולוגיים בישראל בפרט ובעולם בכלל - את הפרס בשווי 20 מיליון דולר מתכוונת הקבוצה לתרום למטרה זו. אמנם הקבוצה הייתה האחרונה שנרשמה לתחרות, אך היא גם הראשונה שחתמה על הסכם שיגור עם חברת SpaceX האמריקאית, והגשושית שלה מתוכננת לצאת לדרך במהלך שנת 2018. נותר לנו להחזיק אצבעות ולקוות לזכייה בתחרות היוקרתית הזו, שתהווה צעד ענק לישראל.
 

5. האוניברסיטה הישראלית הראשונה – האוניברסיטה העברית בירושלים

קמפוס הר הצופים בשנות ה-30
רבים מהפרופסורים והמדענים הידועים, ואף חתני פרסי הנובל השונים של מדינת ישראל, עברו בדרכם המקצועית באוניברסיטה העברית בירושלים, שהיא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ. אמנם האוניברסיטה נוסדה בשנת 1925, עוד לפני שקמה המדינה, אך היא היוותה חלק מהותי מהחזון הציוני ולמעשה הציעו להקים אותה בישראל עוד בשנת 1884, בוועידת קטוביץ. בתחילת שנת 1923 הגיע אלברט איינשטיין לביקור שמטרתו הייתה לקדם את הקמת האוניברסיטה העברית, ובאחד מחדרי הבית היחידי שעמד לרשות האוניברסיטה, העביר הרצאה בשפה הצרפתית בנושא תורת היחסות, אולם לא לפני שהתחיל את דבריו בכמה מילים בעברית. 
 
לאחר מלחמת העצמאות היה נתק טריטוריאלי בין קמפוס הר הצופים לחלקה היהודית של ירושלים, ולכן האוניברסיטה מצאה את משכנה במספר בתים זמניים ברחבי העיר, ורק לאחר איחוד ירושלים החלו לשחזר ולהרחיב את הקמפוס. כיום האוניברסיטה מכילה את כל כתבי היד של איינשטיין בארכיון שנקרא על שמו, אחרי שהעניק לה אותם המדען הנודע בירושתו. מעבר להיותה האוניברסיטה העברית הראשונה, היא גם הראשונה מבין האוניברסיטאות בישראל שנכנסה לרשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם.

6. בית הספר העברי הישראלי הראשון – בית הספר חביב

בית הספר חביב
בית הספר חביב הוא למעשה בית הספר הראשון בעולם כולו שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית בלבד. בית הספר הוקם בשנת 1886 תחת השם "בית ספר עממי" ברחוב אחד העם בראשון לציון, ובין מוריו היה לא אחר מאשר מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. בבית הספר הזה החל למעשה החינוך העברי בארץ, ורק לאחר קום המדינה והקמת בית ספר נוסף בראשון לציון, קיבל המוסד שם ייחודי אף יותר, "בית הספר חביב", על שמו של דב חביב לובמן, שכיהן במשך שנים רבות כראש ועד ההורים של בית הספר.
 
כיום, המבקרים בבית הספר יכולים להיכנס לספריה ולחזות בה בכיתה משוחזרת מימיו הראשונים של המוסד, ובאופן הולם למדי נבנה מולו המזיאון לתולדות ראשון לציון.

7. השגרירות הישראלית הראשונה – הצירות בפולין

בניין השגרירות הישראלי בוורשה
רק לאחרונה, לאחר סכסוך דיפלומטי ארוך שנים, הוחזר שגריר ישראל לטורקיה. עם זאת עוד לפני שנים רבות, כשלמדינת ישראל הצעירה לא היו כלל שגרירויות בעולם, נפתחה הצירות הישראלית הראשונה בבירת פולין ב-26 בספטמבר 1948. הסיבה לבחירה במושג "צירות" במקום "שגרירות" הגיע משר החוץ באותם ימים, משה שרת, אשר החליט להשאיר את המשלחות הדיפלומטיות של ישראל צנועות ככל הניתן. לחצו כאן כדי לצפות בסרט ארכיון קצר, המנציח את המאורע החגיגי הזה.

8. חתן פרס הנובל הישראלי הראשון – ש"י עגנון

ש"י עגנון
אחד מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה, שמואל יוסף צ'צקס, הלוא הוא ש"י עגנון, הוא גם חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966 והישראלי הראשון שזכה להכרה הרשמית הזו. ספריו של עגנון עסקו רבות בשאלות הקשורות לעם היהודי וזכו להערכה והצלחה בכל רחבי העולם, אך דרכו לזכות בפרס נובל לספרות לא הייתה קלה; כבר בשנת 1946 החלו גורמים שונים, ביניהם שלמה זלמן שוקן, לפעול למען הענקת הפרס לעגנון. שוקן פנה לברוך קורצוויל, אחד מחוקרי עגנון הבולטים, והוא כתב חוות דעת מקיפה שנשלחה לאקדמיה השוודית והמליצה על עגנון כחתן פרס נובל, אולם היא לא זכתה לתגובה. בשנת 1951 הגישה האוניברסיטה העברית את מועמדותו של עגנון בשנית, וכשיצא הסופר לביקור בסטוקהולם לפגישה עם סופרים ומבקרים, לקה בהתקף לב ואושפז למשך מספר שבועות.
 
רק בשנת 1966 הוכרז עגנון כחתן פרס נובל לספרות, לאחר שבסוף שנת 1964 בנו של שוקן, גרשום, חידש את יוזמתו של אביו ופנה לקורצוויל בשנית על מנת שישלח שוב המלצה לקרן נובל להענקת הפרס לעגנון. אל ההמלצה צירף קורצוויל את המלצתו המקורית משנת 1947, והמאמצים סוף סוף נשאו פרי. כשקיבל את הבשורה, עגנון הגיב בחוסר אמון ואמר: "עורבא פרח", אולם נאומו המפורסם לא נשכח, ואף הודפס על שטר חמישים שקלים חדשים בסדרה ב', אשר עליו גם הופיעה דמותו.

9. סדרת הבולים הישראלית הראשונה

סדרת בולי "דאר עברי"
מיד לאחר הכרזת העצמאות הנפיקה מדינת ישראל את סדרת הבולים הראשונה שלה, שענתה לשם "דאר ישראל". בסדרה ישנם 9 בולים בגדלים וצבעים שונים, ומאחר שהוכנה בזריזות בתנאי מחתרת ושבזמן הדפסתה עדיין לא נקבע שמה של מדינת ישראל, לא נכח בה שם המדינה. נושא הסדרה הוא מטבעות יהודיים מהעת העתיקה, מתקופת ממלכת החשמונאים עד דיכוי מרד בר כוכבא, והמטבעות מסמלים את הלחימה של העם היהודי לעצמאות ולחופש. על כן יש הרואים בסדרה ראשונה זו כמעין סגירת מעגל עבור העם היהודי.
 
משום שעל הבולים היה כיתוב בשפה העתיקה, הוחלט בדואר ישראל כי יש לצרף הבהרה לכיתוב בעברית בת-זמננו. על כן צירפו לכל בול פיסת נייר שבה מופיע הכיתוב בשפה ברורה, ואותה פיסת נייר (שובל) הפכה למסורת קבועה בכל בול ישראלי. עובדה זו הופכת את מדינת ישראל ליחידה בעולם ששירותי הדואר שלה מנפיקים לכל אורך השנים את בוליהם עם שבלים. כיום שוויים של הבולים מגיע למאות אלפי שקלים, והסדרה הזו נחשבת ליקרה ביותר מבין סדרות בולי ישראל.

10. מועדון הכדורגל הראשון בישראל – מכבי תל אביב

קבוצת מכבי תל אביב בשנת 1913
עוד הרבה לפני משחקי ליגת העל, בישראל התקיימו משחקי "גביע ארץ ישראל" שאותם ארגנו הבריטים, ומכבי תל אביב היא הקבוצה היהודית הראשונה שהשתתפה שבהם. הקבוצה אף זכתה פעמיים ברצף בגביע בשנים 1928 ו-1929, כשניצחה בגמר את מכבי חשמונאי ירושלים ולאחר מכן את הגדוד ה-48 של הצבא הבריטי. תחילה, שיחקה הקבוצה במדים כחולים ולבנים, אולם בשנת 1942 שינתה את צבעה לצהוב וכחול, כאות הזדהות עם יהודי אירופה שנאלצו לענוד את הטלאי הצהוב.
 
מאז הקמת המועדון ועד היום, מכבי תל אביב נחשבת לקבוצה המעוטרת ביותר בישראל; הקבוצה זכתה 21 פעמים באליפות המדינה, 23 פעמים בגביע המדינה ו-4 פעמים בגביע הטוטו לליגת העל, ובכל אלו היא המובילה במספרים. זוהי גם הקבוצה היחידה בישראל ששיחקה בליגה הראשונה בכל עונותיה ולא ירדה מעולם לליגות המשנה. 

11. הישראלי הראשון שקיבל כוכב בשדרות הוליווד – חיים סבן

חיים סבן
במקום ה-143 ברשימת האנשים העשירים ביותר בארה"ב, עם סכום מוערך של 3.4 מיליארד דולר, עומד איש עסקים ישראלי שאת רוב הונו הרוויח כמפיק טלוויזיה ואשר זכה להיות הישראלי הראשון שקיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד. עם זאת, כדי להגיע למעמד שכזה הוא עבר לא מעט תלאות; בגיל 12 נמלט חיים סבן עם משפחתו ממצרים ועלה לישראל לאחר מלחמת סיני. בזמן שהתגוררה משפחתו בדירת חדר בתל אביב, אביו עסק במכירת עפרונות מדלת לדלת, וחיים למד בבית הספר החקלאי בכפר הנוער בן שמן.
 
לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי בשנת 1966, הופיע סבן על במות כנגן בס עם להקת "האריות". התחביב המוזיקלי הקליל הזה הפך במהרה למה שהזניק את הקריירה המקצועית שלו, ובשנות ה-70', לאחר שהכיר לא מעט מאנשי תעשיית הבידור, הספיק כבר להפיק את פסטיבל שירי הילדים בישראל. סבן עבר לצרפת ועסק בהלחנת מוזיקה לסדרות טלוויזיה, ולאחר מספר שנים עבר להתגורר בלוס אנג'לס שבארה"ב, שם הקים אולפני הקלטות מוזיקה לסדרות טלוויזיה. מהר מאוד החל סבן לעסוק כמפיק ראשי של סדרות אנימציה, ומשם הקריירה שלו הרקיעה שחקים, עד שזכה בכבוד הגדול ביותר בהוליווד – כוכב עם שמו בשדרת הכוכבים. 

12. סדרת הטלוויזיה העלילתית הישראלית הראשונה – חדווה ושלומיק

עוד לפני שדיברו רעות על תוכניות הריאליטי של ימינו, מבקרי הטלוויזיה ידעו לקטול גם את התוכניות שהיום לא היינו מתביישים כלל וכלל להציג על המסך, וביניהן סדרת הטלוויזיה העלילתית הראשונה שהופקה בישראל, "חדווה ושלומיק". הסדרה הייתה מבוססת על ספרו של אהרון מגד, "חדווה ואני", ועסקה בזוג שעוזב את חיי הקיבוץ לטובת החיים בעיר הגדולה. את התסריט כתבה ארנה ספקטור יחד עם יהונתן גפן, אולם כשיצאה הסדרה לאקרנים בשנת 1971, קיבלה ביקורות שליליות מאוד על רמתה הנמוכה וה"לא חינוכית".
 
בעת סיום שידורי הטלוויזיה הישראלית בשנת 2017, שיר הנושא של הסדרה, "הבלדה על חדווה ושלומיק", קיבל חידוש בביצועה של מרינה מקסימיליאן בלומין. מלבד שירת התקווה של עובדי הרשות, שיר זה היה האחרון ששודר במסגרת הטלוויזיה הישראלית, מה שיצר סגירת מעגל עבור הסדרה הישראלית הראשונה והאחרונה שהראתה את פניה על מסך ערוץ 1.

13. הסרט הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר – סלאח שבתי

סרט הקומדיה שביים אפרים קישון בכיכובו של חיים טופול, "סלאח שבתי", החל כסדרת מערכונים שכתב קישון, אשר על בסיסם יצר את הסרט. כשהוקרן הסרט בשנת 1964, זכה להצלחה מסחררת ומכר למעלה ממיליון כרטיסים, מה שהפך אותו לסרט הישראלי השלישי הנצפה ביותר בכל תולדות המדינה. הסרט שווק גם לחו"ל, זכה להצלחה רבה בארה"ב ואף זכה ב-2 פרסי גלובוס הזהב, אך ההישג הגדול ביותר שלו הוא כסרט הישראלי הראשון שהיה למועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
 
למרות ההצלחה הגדולה של הסרט, הוא קיבל ביקורת קשה הן על איכותו והן על דרך הצגת הדמויות בו. גולדה מאיר הורתה שלא לשחרר את הסרט מחוץ לגבולות ישראל, אולם לאור הצלחתו בארה"ב והפרסים שבהם זכה, היא חזרה בה. הסרט נחשב גם לסרט הבורקס הראשון, ויש המפרשים את שמו כסמל המרמז לביטוי "סליחה שבאתי", משחק מילים שמתאים לסגנון ההומור של קישון ומתאר על פיו את מצבם את המזרחים במדינת ישראל בשנות עלייתם.

14. השיר הישראלי הראשון שהיה מועמד בארוויזיון – "אי שם" בביצועה של אילנית

את השיר "אי שם" כתב אהוד מנור והלחינה ועיבדה נורית הירש, שהייתה בין היתר האישה הראשונה שניצחה על תזמורת האירוויזיון. למרות שזמרות ישראליות כבר ייצגו מדינות אירופאיות שונות בתחרות האירוויזיון עוד לפני השתתפותה של אילנית, כמו למשל אסתר עופרים שייצגה את שווייץ וכרמלה קורן שייצגה את אוסטריה, זהו השיר הראשון שייצג את ישראל בהשתתפותה בתחרות בשנת 1973. זה קרה ממש במקרה, כשהזמרת אילנית והאמרגן שלה, שלמה צח, גילו באקראי כי רשות השידור הישראלית זכאית להשתתף באירוויזיון מכיוון שהיא חברה באיגוד השידור האירופי. הם הציעו להעלות את השיר בתחרות האירוויזיון של שנת 1972 באדינבורו, אולם למרות שנענתה רשות השידור להצעה, ההרשמה לתחרות כבר נסגרה, ולכן ישראל השתתפה בתחרות רק שנה לאחר מכן בלוקסמבורג.
 
השיר הגיע למקום הרביעי, שזה הישג מכובד מאוד בהתחשב בכך שזוהי השתתפותה הראשונה של ישראל בתחרות. אי אפשר היה להתעלם מנוכחותה של המדינה הקטנטנה שנכנסה לתחרות הנחשקת, שכן היה צורך באבטחה צמודה למשלחת הישראלית עקב כך שנרצחו מספר ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן, שנערכה כחצי שנה לפני התחרות. זוהי הייתה הפעם הראשונה בתולדות האירוויזיון שבה הוצבו שומרים בכניסה לאולם ושבה משלחת שלמה לוותה ללא הרף בשומרי ראש.
מקור התמונות: Oranzאמא של גולן, MathKnightPanek

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: