קצת על השעון הביולוגי
תהליך ההזדקנות מושפע במידה ניכרת מהגנים שלנו שנמצאים במרבית התאים בגופנו. ככל שהזמן עובר, התאים ניזוקים בגלל השפעות חיצוניות כמו חמצון שגורם לנזק דנ"א ומביא להזדקנות והיחלשות של תאים ותפקודם. כתוצאה מכך, תאי הגוף ה"מבוגרים" לא מתחדשים כפי שעשו בצעירותם, והגוף עובר תהליכי הזדקנות שמשפיעים הן על המראה החיצוני שלנו והן על תפקוד האיברים בגופנו. בעבר כבר התגלה שישנם ארבעה גנים שמשפיעים על הזדקנות תאים, והם נחקרים כבר במשך שנים.
הגנים הללו גרמו לחוקרים לחשוב שאם ניתן יהיה לתמרן אותם ואת תפקודם, תהליך ההזדקנות יואט ואף יעצור. הגילוי החשוב של ארבעת הגנים הללו, שנמצאו על ידי ד"ר שיניה יאמאנקה ונקראו על שמו, הפך ליסוד המרכזי של מחקרים בתחום ההזדקנות התאית ובמחקר פורץ הדרך שנערך במכון סאלק, מדענים הצליחו לנצל אותם לטובת חידוש תאי שלא נראה כמותו.
מציאת מעיין הנעורים: הניסוי
בניסוי שנערך על ידי ד"ר חואן קרלוס איזפיסואה בלמונטה ועמיתיו במכון סאלק, החוקרים השתמשו בעכברים עם תסמונת גנטית נדירה הנקראת פרוגריה (Progeria). בבעלי חיים ובני אדם הלוקים בפרוגריה מתרחשים תהליכי הזדקנות מואצים שבגללם תוחלת החיים של אנשים מתקצרת ל-20 שנים בלבד. בגלל העובדה הזו, עכברים חולי פרוגריה היו הנבדקים המושלמים למחקר העוסק בהזדקנות תאית.
במשך 5 שנים ד"ר בלמונטה חיפש אחר דרך להחדיר לעכברים את ארבע הגנים על שם יאמאנקה שיכולים להפוך את הזדקנות התאים. לבסוף נמצאה שיטה לעשות זאת שעתידה לעשות מהפך בתחום המחקר הגנטי. במהלך הניסוי, החוקרים השתמשו בעכברים חולי פרוגריה שהונדסו גנטית כך שיכילו עותקים כפולים של הגנים על שם יאמאנקה. פעמיים בשבוע, העכברים הללו קיבלו תמיסה מיוחדת שהפעילה את הגנים הכפולים. החוקרים חזרו על הפעולה עם עכברים בריאים בקבוצת ביקורת והתוצאות הפתיעו את כולם.
התוצאות מרחיקות הלכת
החוקרים מצאו שבעקבות הפעלת הגנים הכפולים שהושתלו בהם, התאים בעכברים שהיו חולים בפרוגריה עברו תהליך הפוך להזדקנות – הצערה. תאים מסוימים בגופם חזרו למצב ביניים בין תאי אב (תאים צעירים שיכולים להתמיין לאיברים ותפקידים שונים) לבין תאים בוגרים. משמעות הדבר היא שד"ר בלמונטה ועמיתיו הצליחו להחזיר אחורה את השעון הביולוגי שגרם להליכי ההזדקנות המזיקים בעכברי הפרוגריה. לא רק זאת, החוקרים מצאו שתוחלת החיים של העכברים החולים עלתה ב-30%, תוספת משמעותית יחסית לצפוי להם. למרות שהיה קשה להעריך את השפעת הניסוי על תוחלת החיים של עכברי הביקורת הבריאים, החוקרים מצאו שתפקודי איברים מסוימים אצלם השתפרו לעומת תחילת הניסוי.
השפעות המחקר על בני אדם
כיום קשה ליישם את ההליכים שבוצעו בניסוי על בני אדם, שכן הם דורשים הנדסה גנטית שאינה מאושרת לשימוש וטרם נחקרה ונבדקה באופן מספק. למרות זאת, ד"ר בלמונטה ועמיתיו לא יושבים על שמריהם ומחפשים אחר דרכים להתאים את השיטות והחומרים בניסוי לבני אדם. הצפי הוא שבעוד כעשור ניתן יהיה לעשות זאת בדרכים בטוחות ופשוטות יותר שהחוקרים עומלים על מציאתן. ההשפעות של תרופה או תכשיר אחר שיוכלו לחקות את ההשפעה של הניסוי על עכברים הן מרחיקות לכת בכל הנוגע לתהליכי זקנה, תחלואה ותמותה.
הדבר החשוב ביותר שניתן ללמוד מהמחקר הזה הוא שבעזרת שימוש נכון בגנים שלנו, ניתן יהיה להאט תהליכי זקנה שמזיקים לגוף ולהפוך את השפעות הזמן. זה אומר שאנו נוכל להיראות צעירים יותר ותפקוד האיברים שלנו ישתפר משמעותית אף הוא, למרות מעבר השנים. מעבר לזאת, ניתן יהיה להאט את ההתדרדרות של מחלות שנגרמות כתוצאה מהתבגרות והזדקנות, כמו אלצהיימר, בעיות לב וכדומה, ולשנות את ההשפעות המזיקות שלהן. השיטה הזו אמנם לא תהפוך אותנו לבני אלמוות, אך בהחלט יכולות להיות לה השפעות משמעותיות על איכות ותוחלת החיים של כל אדם שרוצה לטבול במעיין הנעורים...
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: