מיד תועבר לדף המבוקש
|
מאת: ערן הילדסהיים, אתר הכלכלה האמיתית
אלברט אינשטיין אמר בעבר שלא ניתן לפתור בעיות באותן הדרכים שיצרו אותן. לצערינו, בבחירת הנגיד האחרון אין בשורה: נשארנו עם אותם האנשים שתומכים באותן השיטות שגרמו לאותן הבעיות. כל זה מתחבר גם לשאלה המטרידה מדוע בחרו לפיד וביבי דווקא בפרנקל למרות היותו אחד המנהלים הכי כושלים שהיו לנו בשוק הפרטי. התשובה פותחת תיבת פנדורה של מה הקריטריונים למינוי נגיד.
אם תבדקו מי היו נגידי בנק ישראל במשך 22 השנים האחרונות, תגלו שהפלא ופלא, כולם נוצרו כאילו מאותו מפעל על פי אותן המידות המתאימות אחת לאחת לשיטה הנוכחית בכלכלה שלנו. כולם היו בעלי תואר פרופ' שעבדו בעברם בקרן המטבע הבינלאומית. מדובר בגוף שעל פי הגדרתו הוא אמור לפקח על המערכת הפיננסית בכל העולם ולדאוג שהוא עובד על פי סטנדרטים מסוימים שהוא מחליט עליהם.
למרות שמאז 1970 התרחשו על פי קרן המטבע ובהנהגת קרן המטבע 145 משברים בנקאיים, 208 משברים מוניטריים ו-72 משברי חובות ממשלתיים (כולל בישראל), אף אחד מהנגידים בעשרות השנים האחרות לא היה נגיד בעל גישה אחרת לזו שהובילה לכל המשברים האלה. מדהים לראות שאפילו גם במצב שלא נותרו מועמדים לנגידות "תוצרת קרן המטבע", עדיין הממשלה לא היססה להשתמש באותו נגיד פעמיים רק כדי לא לקחת מישהו מחוץ למפעל הנגידים.
הסיבה לכך שכולם הגיעו מאותה גוורדיה סגורה,היא פשוטה ודיבר עליה ברנארד ליטאר, האיש שייסד את מערכת היורו באיחוד האירופי. ליטאר אמר בראיון בשנה שעברה ל-TheMarker: "תפקיד הבנקים המרכזיים (הפועלים לפי כללי קרן המטבע) הוא לשמר את המונופול הבנקאי - במקום לדאוג לעתיד האנושות". ליטאר אגב סיפר שהחליט לותר על תפקידו בבנק המרכזי של בלגיה ברגע שהבין שהוא שם רק כדי לשמור על הבנקים. הנגיד היוצא שלנו למשל, סטנלי פישר, מעולם לא הכחיש את דבריו של ליטאר, אבל עטף את הנושא בעטיפה יפה. הוא הציג את השמירה על מערכת הבנקאית ככזו השומרת בכלל על האזרחים. ליטאר כבר הגיב על טענתו של פישר בעבר:
"הבנקים יעדיפו את הסטטוס קוו והבנקים המרכזיים קיימים כדי לשמר את הסטטוס קוו. אבל הבחירה שעומדת בפנינו היא בין בניית עתיד לאנושות עם ביוספירה שעובדת ללא שינוי אקלים ואוכלוסייה שלא רעבה למוות, לבין שימור של המונופול הבנקאי."
למעשה להוציא את איסלנד כל נגידי הבנקים המרכזיים בעולם כולל אצלינו העדיפו את האופציה של שמירת המונופול הבנקאי על פני השינוי המיוחל.
|
|
לפיכך קברניטי הכלכלה שלנו בבעיה: מצד אחד השיטה לא תוכל להתקיים ללא אמון אזרחיה אבל מנגד גם מדובר בשיטה שיוצאת בעקביות נגד אותם אזרחים. הפתרון הוא פשוט: הדרך לשמור על האמון היא לשים בראש המערכת דמות המזוהה כאוביקטיבית, מקצועית ובעלת שם עולמי. במצב כזה חשוב באיזה ראש ארגון עמד המועמד ולא אם הרס אותו (למרות שעם פרנקל אני מודה שלקחו את זה אולי צעד אחד יותר מידי). במצב כזה בעצם משחקים על המכנה המשותף הגדול ביותר של האזרחים שהוא חוסר הזמן ומכאן החוסר ברירה שלהם להאמין באנשים, שהמדיה שיווקה אותם ככאלה שהם אמורים להאמין להם, מבלי שכלל יוכלו להתפנות לבדוק זאת. ההגיון של האזרח הממוצע, שמעורה בעיקר ברשימת הדיירים בבית האח הגדול, אומר כי לא יתכן שהפרופ' (השם מתחלף כל כמה שנים) בעל רזומה כל כך מפואר שהיה בתפקיד בכיר בבנק (שם בנק גדול כלשהוא) ובקרן המטבע, ינהל כלכלה שפועלת נגדו. ואם יש מישהו שחושב חלילה אחרת הרי הוא מיד יוצג על ידי הגוורדיה כ"פופוליסט" או "אנרכיסט".
אם תבואו למשל ותגידו לאותו אזרח, שאותה קרן המטבע שהנגידים שלנו מאמצים את עקרונותיה, זה גם אותו הגוף שמוביל אזרחי מדינות אחרות תחת מדיניותו עד לחרפת רעב , מיד תקבלו תשובה של "נו באמת..." אפילו אם תראו לאותו אזרח שקרן המטבע מודה בעצמה שהיא אכן מובילה מדינות לחרפת רעב -אתם מקסימום תזכו לראות איך נראית גבה שמתרוממת גבוה מעל הפוני. ואם תרצו להעמיק עוד יותר בנושא תוכלו להראות גם מסמך מפורט ומעמיק בן 71 עמודים של חוקריה הכי בכירים של קרן המטבע עצמה, שמוכיח שכל המערכת הנוכחית שהנגידים דוגלים בה היא סוג של הונאה. ובנוסף מוכיח שהבעיה היא מערכתית וללא שינוי השיטה הזו ,לא משנה מי יעמוד בראשה, איש לא יוכל למנוע עוד ועוד משברים בעתיד. לעומת זאת הנגיד והממשלה בונים על כך שאותו אזרח ,שאין לו זמן לחקור ושמעדיף לגלגל את האחריות על הנגיד, ישמע מכם באותו הרגע משהו כזה:
|
|
למערכת בכל אופן יש תמיד אותו תירוץ מוכן לכשלון. אותו תירוץ שמריץ את האזרח כמו פינג פונג בין השמאל הפוליטי לימין הפוליטי ,בין הקפיטליזם לסוציאליזם. התירוץ הזה עולה בכל כמה שנים: "מדובר בסך הכל בחוסר האחריות של הממשלה הקודמת". הבעיה היא שתמיד הממשלה הנוכחית הופכת בסוף לאותה "ממשלה קודמת" כעבור ארבע שנים.
אם נהיה ריאלים מדיניותה של קרן המטבע לא תשתנה בקרוב והבנקים המרכזיים לא ינטשו את האג'נדה שלהם כל כך מהר, אך הדרך לשינוי עוברת קודם כל דרך הבנת הבעיה. למזלנו, המציאות היא מערכת יחסי הציבור הגדולה ביותר של האמת והיא עושה עבודה טובה יותר ויותר ככל שחולף הזמן. מדובר במערכת יחסי ציבור טובה אפילו יותר ממשרדו של רני רהב. ככל שהאזרח נחשף יותר למציאות הוא גם מתחיל להתפכח. די שתראו את ההתעוררות העצומה של האזרחים בכלכלה רק בשנים האחרונות, ועל זה נאמר:
"אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן..."
באדיבות אתר הכלכלה האמיתית
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: