מיד תועבר לדף המבוקש
מאת: הרב חנוך אופנהיים
באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים
תהליך התשובה זמין לכל אחד מאיתנו, אך דרושות לו התחייבות, כנות ובחינה עצמית.
הרבה אנשים מגיעים לבית הכנסת בחגים, ואז מוצאים את עצמם סופרים את הדקות עד לסיום התפילה. אחרים, מנסים באמת לחוות חוויה מרוממת, וליהנות ממסע לשיאים חדשים של צמיחה אישית וקרבת אלוקים. אם אתם שייכים לקבוצה הראשונה, מאמר זה נועד עבורכם.
בין המסורות היותר מוכרות בימים אלה נמצאות טבילת תפוח בדבש, תקיעה בשופר וצום, אולם מנהג חיוני שהשתכח משום מה, הוא "חזרה בתשובה". יתכן שהמילים האלה מרתיעות אתכם, משום שהן מעוררות בכם אסוציאציות שליליות ומרוחקות, אולם המנהג הזה שייך גם לכולנו, והוא יכול לתת לכל יהודי מכל סוג וזרם, התעלות נוספת בחייו.
משמעותה האמיתית של המילה "תשובה" היא לחזור – לשוב. כל יהודי יכול לשוב אל "האני האמיתי" שלו. השאלה היא רק מיהו האני האמיתי הזה? אנחנו אמיתיים כשאיננו נותנים הסכמה שבשתיקה ליחס פוגעני כלפי אנשים שאנחנו אוהבים. אנחנו אמיתיים כשאנחנו מדברים ישירות עם האדם שהכעיס אותנו במקום לדבר עליו מאחורי הגב. אנחנו אמיתיים כשאנחנו לא רואים בעצמנו כישלון מוחלט כאשר הביצועים שלנו רחוקים מלהיות מושלמים. כל מקרה שכזה דורש תשובה, חזרה אל האני האמיתי שלנו.
ארבעת שלבי התשובה זמינים לכל אחד מאיתנו, אך דרושות לכך התחייבות, כנות כואבת ובחינה עצמית.
ארבעה צעדים
נחשוב על דוגמה פרקטית. מישהו שבדרך כלל מתייחס בזלזול אל בן-בת זוגו / חבר למקצוע / שכן / ילד, ויודע שזה לא בסדר, אבל בכל זאת ממשיך להתנהג כך.
צעד ראשון: להפסיק את ההתנהגות הפוגעת. אם אותו אדם חושב, "אני באמת צריך/ה להפסיק עם ההתנהגות הזאת", אך בו בזמן מוצא תירוצים להצדקת משלוח אימיילים מעליבים, סימן שהוא לא רציני לגבי השינוי.
צעד שני: להתחרט. אם האדם מפסיק להתייחס בזלזול אבל הוא לא חושב שהוא טעה, אז הוא בסך הכל משלם מס שפתיים למחשבת הגינות חמקמקה. עליו להקדיש זמן למחשבה איך הוא היה מרגיש אילו מישהו אחר היה מתייחס אליו בזלזול. חשיבה כזאת תעורר בו חרטה אמיתית.
צעד שלישי: וידוי. ממש להתוודות בקול. לא בפני בשר ודם, אלא בפני אלוקים. מדוע חשוב להצהיר על החטאים במילים? משום שקיים כוח מטפיזי בביטוין המילולי של מחשבותינו העמוקות ביותר. למחשבות חיוביות שנאמרות רק בלב, חסר את הכוח הנחוץ. למרות שאנחנו לא רואים את אלוקים לפנינו כשאנחנו מתוודים, בכל זאת לא נעים לנו לפרט בקול את כל המעשים השליליים שלנו, ונרגיש עוד יותר מטופשים לחזור על אותם חטאים מחר ובשבוע הבא.
במהלך הוידוי אמרו בקול: "אני מודה בפני אלוקים שיודע את מחשבותיי העמוקות ביותר: חטאתי, עשיתי זאת וזאת (פרטים, פרטים – הכללות לא נחשבות) ואני מאוד מצטער/ת על מעשיי."
צעד רביעי: החליטו לא לחזור עוד על ההתנהגות השלילית. אמרו בקול: "אני לא אעשה את זה יותר". אם אינכם מסוגלים לעבור את כל התהליך הזה, אתם חייבים להודות בפני עצמכם שעדיין יש לכם בעיה.
תהליך זה אינו מיועד לקלי הלב. הוא מיועד לאנשים המעוניינים בגדולה הנובעת מתוך תהליך של אימון מנטאלי-פסיכולוגי-רגשי-רוחני. באותה מידה שאימון גופני יכול להיות מפרך ועם זאת מהנה, כך גם צמיחה אישית היא תהליך מפרך שמניב הנאה. עם בואם של הימים הנוראים, אנחנו יודעים שאיננו משועבדים יותר לכוחות שמרחיקים אותנו מלהיות האני האמיתי שלנו.
הקדישו שעה אחת מסדר היום העמוס שלכם. צאו למקום בו תוכלו לחשוב בלי הסחות דעת – חדר סגור או חורש פתוח, כל עוד אין שם קו טלפון או גישה לאינטרנט שיסיחו את דעתכם.
חשבו על מערכות היחסים העיקריות בחייכם – עם אחרים, עם אלוקים ועם עצמכם – ונסו להגיע לתמונה כוללת כלשהי. נסו לבודד נקודה או שתיים שבהן אתם נכשלים הכי הרבה פעמים, ואז עברו את ארבעת שלבי התשובה.
קחו אחריות על ההרגלים השליליים שלכם. השקרים שסיפרתם לעצמכם בעבר, כאילו אינכם יכולים להשתנות, יהיו שייכים למישהו שאתם כבר לא מכירים. שנו את עצמכם. זה הזמן לתשובה, לחזרה אל האני האמיתי שלנו. הדלת פתוחה...
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: