maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

ספרים רבותיי, ספרים

מאת: מנחם גרליצקי

באדיבות: אתר בית חב"ד


שבוע הספר

עבורי, כילד תל אביבי, כיכר מלכי ישראל (לימים - כיכר רבין) היתה מקום מוכר ואהוב עד מאוד. לא בגלל המזרקות המנורות והבריכות, כמו בגלל אותם שלושה אירועים שנתיים בכיכר בהם הייתי לוקח חלק בכל שנה באדיקות.

בסוכות הייתי שם כדי לטפס על טנקים אימתניים, לחבוש קסדת תותחן, ולספוג מורשת קרב באוהלי החטיבות השונות שהיו מוקמות בכיכר במסגרת תערוכת השריון השנתית (וכמובן - על הדרך - לזכות את העוברים והשבים במצוות נטילת לולב).

במוצאי שמחת תורה הייתי שם יחד עם אבי שהיה בא לחגיגת ההקפות השניות לחגוג עם ההמונים את שמחת התורה, וכן גם כשליחו של הרבי לקרוא את מברק ברכתו של הרבי לקהל המשתתפים.

אבל יותר מכל אלו, אהבתי את הכיכר באותו שבוע קסום של 'שבוע הספר'. למשך שבוע זה הפכה הכיכר למעין גן עדן חלומי, מרחבים עצומים אין סופיים המכוסים ספרים מכל מין צבע וסוג, שרק מחכים שתיקח אותם לידך, תעלעל בדפיהם החלקים, תשאף אל תוכך את ריח הדפוס הטרי והמשכר, ותשקע אל תוכם בקריאה אין סופית (או לפחות עד שהמוכר יתעצבן...)

השבוע - כשעברתי שוב ליד הכיכר, וראיתי את הדוכנים עמוסי הספרים, חלפה בי אותה המחשבה המתעוררת בי בכל פעם שאני מתבונן בספרייתי הפרטית העמוסה עד לעייפה, "האם יש צורך עדיין בכל אותם ארונות ספרים הגודשים את סלון הבית"? הרי אפילו את ספרי הלימוד ואת ארון הספרים היהודי החליפו המחשב ומאגרי המידע המקוון הנוחים והזמינים. אז נכון, לפחות ביום השבת אין תחליף לספר המודפס, אבל בשאר ימי השבוע האם המושג ספר אינו מושג מיותר?

אך לדעתי אין זו שאלה כלל. אחד מה'מבצעים' אותם יזם הרבי מליובאוויטש היה מבצע 'בית מלא ספרים', במסגרתו קרא הרבי לכל יהודי למלא את ביתו בספרי הקודש של 'ארון הספרים היהודי', גם אם סביר להניח שלא יבואו אי פעם לידי שימוש. שכן תכליתו של הספר אינו בשימוש הנעשה בו, אלא בעצם הימצאותו:

ספרי הקודש של ארון הספרים היהודי, המכילים בקרבם את מסורת הדורות המקודשת ואת תמצית החכמה היהודית, הם אינם חפצים דוממים, אלו ספרים שבעצם קיומם מספרים את סיפורו של עם שהתורה והחכמה האלוקית הגנוזה בה היא כל חייו. עם שבז לעולם החומר ואוצרות הגשם ובמקום הרדיפה אחר הכח, העושר הגשמי והשררה, בחר להשקיע את מיטב כוחותיו בלימוד אין סופי, ביצירת אוצרות תרבות ובהשגת ערכי הרוח. עם שעבורו הציווי 'והגית בו יומם ולילה' איננו מליצה כי דרך חיים.

ספרים שכאלו מקרינים אור סביבם ומשרים על הבית ועל יושביו אווירה נשגבת של קדושה וטהרה, של ייקור ערך הזמן ושל שאיפות רוחניות.

ועוד דבר... עם כל הכבוד למחשב ולאייפד - הם אמנם כלי עזר מעולים ללמידה וקריאה, אך מעולם לא קרה לי שהסתכלתי בהם והתעורר בי החשק לקרוא וללמוד (אם כבר אולי לשחק 'אנגרי בירדס'...). אבל הספריה שבביתי, בכל פעם שאני מסתכל בה ואני מבין כמה גדול ים התורה והידע, ועד כמה מועטות וזעומות ידיעותי עד כה. מתעורר בי שוב מחדש החשק והאתגר לקרוא וללמוד עוד ועוד - עד אין סוף...

'עם הספר', זה לא רק ל'שבוע הספר', זה לתמיד...
 

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: