maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

קרע עם טורקיה? בואו נרגע בינתיים...

בתקופה האחרונה אנו חשים איום ההולך וגובר ממי שהייתה אחת מידידותינו הטובות והיחידות באזור, הלא היא טורקיה. התחושות כלפי טורקיה קשות ועולה הרגשה כאילו מתפתחת לנו אוייבת חדשה. אולם עלינו לזכור כי המידע אותו אנו מקבלים עובר סינון קפדני על שולחנם של עורכי החדשות בכל אמצעי התקשורת. החדשות נועדו מטבען למשוך את הקהל ולכן, ככל שהידיעה יותר מרגשת, כך ימשכו אליה יותר קוראים. ואכן, אם נבחן את השתשלות האירועים על פי התקשורת, אנו רואים הסלמה ההולכת וגוברת. למרות שהמדיניות הטורקית הרשמית אכן החמירה, יש בטורקיה קרוב ל- 74 מיליון אזרחים ממגוון גדול של השתייכויות פוליטיות, אתניות ותרבותיות. חיפוש קליל בעיתון הגדול בטורקיה, הוראייט, המזוהה עם השלטון, מראה גם דעות אחרות לחלוטין, דעות שפויות ורציונליות המראות כי לא כולם בטורקיה השתגעו לחלוטין. זהו מאמרו של בוראק בקדיל. לקרוא ולהירגע.

 

האופרה הקומית הטורקית - לא ממש מצחיק!

בוראק בקדיל (עיתונאי טורקי בעיתון הוראייט)

הפעם הזו, ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן חושב שההשתלטות הישראלית על המאווי מרמרה היא עילה למלחמה. כמו כן, דרישותיהם הטריטוריאליות באוויר ובים של היוונים. וגם יוזמת חיפוש הגז של קפריסין. כנראה יש לנו עוד עילות למלחמה מוחבאות איפשהו בארון ממשלתי ולזה קוראים מדיניות של "אפס בעיות עם שכנים". לא כדאי אפילו לחשוב על מהי מדיניות "בעיות עם שכנים".

אבל בואו נקווה שהאיראנים לא חכמים מספיק כדי לשלוח "משט סיוע הומניטארי" לעזה, ושהצי הטורקי לא יצטרך להגן עליו תוך סיכון בהתנגשות עם הצבא הישראלי. אם הם יעשו זאת, טהרן לבטח תפגע בשלוש, לא שתי, ציפורים עם האבן: ישראל, טורקיה וארה"ב.

על פי דבריו של איברהים קאלין, יועץ בכיר לענייני חוץ של מר ארדואן,  כל זה סובב סביב "הנחישות של טורקיה להגן על זכויות אזרחיה". התביעה להתנצלות ופיצויים יכולה להסתתר מאחרי ההתבטאות הזו. אך מה לגבי הנחישות שוות הערך של התביעה הטורקית להסרת המצור הימי על עזה? ממתי תושבי עזה הם אזרחים טורקיים?

שר החוץ, אחמט דבוטאולו אמר כי "אף מדינה היא מעל החוק". זה טוב. וראש הממשלה ארדואן אמר ש "ישראל היא ילד מפונק". נכון? לא נכון. כיוון שזה נשמע כאילו עבדאללה אוצ'לאן (ראש המחתרת הכורדית) מדבר על שלום. השניים משמשים כראש הממשלה ושר החוץ החוץ של מדינה הנושאת שלט גדול של האו"ם עליו כתוב "הכובש הרשמי של קפריסין" ב- 37 השנים האחרונות - וזו אותה המדינה בה יותר מ - 40,000 חיים אבדו במלחמת אזרחים...

צר לי רבותיי ארדואן ודבוטאולו, אתם לא משכנעים. זו היא מלחמת דת. בוודאי שהיא לא הייתה כזו אם היה אכפת לכם במידה שווה מהטמילים הלא מוסלמים במהלך מלחמת האזרחים בסרי לנקה, או מהקורבנות היהודים של מסע הטרור של החמאס, או הקורבנות הרוסים של טרוריסטים צ'צ'נים בבסלאן - או כל מקום אחר ברוסיה.

יש סיבה, ואף טובה מאוד, לכך שהמתנגדים במערב למדיניות הישראלית משתמשים בסיסמאות פולטיות בזמן שהמתנגדים מטורקיה (וערבים), משתמשים כמעט תמיד במזמורי קוראן וביטויים איסלמיסטים קיצוניים בזמן מחאתם נגד "ציונות". אתם יכולים להתבייש לקרוא לילד בשמו. אבל אני אקרא לילד בשמו: צר לי רבותיי, זוהי מלחמה דתית, וצריך להיות איסלמיסט (מוסלמי קיצוני), לא סתם מוסלמי, כדי לתמוך בה. כמו שחבריו הטובים של מר ארודאן מהחמאס עושים.

זוכרים שמר ארדואן אמר מוקדם יותר השנה כי "לכנות אותם (את החמאס) טרוריסטים יהיה זלזול ברצון של העם הפלסטיני"? איזה איש שלום, אם לא בג'יהאד, יחבור לארגון שמצהיר באמנה שלו כי חבריו הם מוסלמים "הפוחדים מאלוהים ומניפים את דגל הג'יהאד בפניהם של כל העריצים"?

אותה האמנה, שנכתבה ב- 1988, קוראת בסופו של דבר "להיווצרות של מדינה איסלאמית בפלסטין במקום ישראל והשטחים הפלסטינאים, וההכחדה והפירוק של ישראל".

זה מגדיר את "המאבק שלנו כנגד היהודים" כ- "גדול מאוד ורציני מאוד": "יבוא היום בו מוסלמים ילחמו ביהודים (ויהרגו אותם); עד שהיהודים יתחבאו מאחורי עצים וסלעים אשר יקראו: הו המוסלמים! יש יהודי המסתתר מאחורי, בואו והרגו אותו". כתבתי בעבר שזוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, בייחוד החלק עם העצים והסלעים המדברים.

האמנה ממשיכה בתיאור משימת השלום שלה: "הדרך היחידה לגשת למאבק הזה בין האמת לשקר הוא דרך האיסלאם ואמצעים של  ג'יהאד עד ניצחון או מות מות קדושים". כאן, כמובן, "ניצחון" הוא הרג היהודי האחרון עליו הלשינו העצים והסלעים; ומות קדושים הוא להיהרג בידי יהודים.

לבסוף, ישנה פיסת "פתוואה" (הלכה מוסלמית) קטנה ונחמדה באמנה של החמאס המגדירה מיהו מוסלמי ומי לא: "ויתור על כל חלק מפלסטין, משמעו ויתור על חלק מדת האיסלאם".

האם זו הסיבה שבגללה השר לענייני האיחוד האירופי, אג'מאן באגיס, אמר כי "יש לנו צי"? "ההכחדה והפירוק של ישראל"?

זו חייבת להיות אופרה קומית טורקית - לא כל כך מצחיקה, בה הדמויות המרכזיות מזכירות את אלה מהסיפור על דון קישוט.



תשמחו לשמוע גם כי מרבית התגובות שנמצאו באתר האינטרנט של הוראייט, בו פורסמה הכתבה, תמכו בדעתו של בקדיל. אז לפני שאנחנו מאמצים דעות נחרצות לגבי טורקיה והטורקים, בואו נזכור שהעם הטורקי מפולג לפחות כמונו...

 

לכתבה המקורית כפי שפורסמה באתר העיתון הטורקי הוראייט לחצו כאן.

 

תרגם וכתב: בועז מזרחי

תרגום מאנגלית - מילה תרגומים

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: