מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
יום חמישי סוף סוף כאן, כמה השתוקקת וקיווית.
אתה מותש מכל השבוע,
זה מובן, כלל לא תמוה.
נלחם בעצמך, מתגלגל מהמיטה,
שותה את הקפה, מאחר לעבודה.
מה זה משנה, אחרי שכה חיכית -
יום חמישי סוף סוף כאן, כמה השתוקקת וקיווית.
הילדים בחופש והבלאגן ברחובות,
המדינה במחאה ומה עושים עם החובות?
הדלק עולה והמים נגמרים,
החשמל כל כך יקר אבל נדליק המזגנים.
מה זה משנה, אחרי שכה חיכית -
יום חמישי סוף סוף כאן, כל השבוע השתוקקת וקיווית.
אתה עייף, אך כבר סוף שבוע,
דוהר מיום ליום, ממש לא רגוע.
לא עצרת אף לרגע לחשוב,
האם יחסית הכל אצלך טוב.
מה זה משנה, אחרי שכה חיכית -
יום חמישי סוף סוף כאן, כל השבוע השתוקקת וקיווית.
והוא ספון שם,
בין קירות חשוכים.
חייל ללא אם,
חיים אבודים.
חסר כל גיל,
בודד ומפוחד,
שבור ומרוסק,
חייל שבוי בשם גלעד.
זה מאוד משנה, הוא כולו תקווה,
שהוא יהיה סוף סוף כאן, עטוף באהבה.
גלעד שליט כבר 1873 ימים ולילות בשבי!
חיברה וערכה: חן שאול.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: