תחרות

התחרות של סטלין, צ'רצ'יל ורוזוולט
התחרות של סטלין, צ'רצ'יל ורוזוולט
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל. צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל. ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח. המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
תחרות של שני טייסים
תחרות של שני טייסים
מקור תמונה: Oyoyoy, Israeli Air Force
מטוס נוסעים בואינג 747 שיצא לכיוון ניו יורק שייט לו בשמיים, כשפתאום מטוס מדגם F16 הופיע מולו. הטייס של מטוס הקרב האט את מהירותו והתמקדם לצד מטוס הנוסעים כדי להשוויץ קצת במכונה המדהימה שלו. באמצעות רשת הקשר האווירית, טייס הקרב בירך לשלום את טייס הבואינג ואמר לו: "מה קורה, טייס נוסעים? עוד טיסה משעממת? שים רגע לב, אני אראה לך משהו". טייס הקרב העלה את המהירות של המטוס שלו בחדות, עשה סיבוב של 360 מעלות באוויר, האיץ עוד פעם, חצה את מהירות הקול ואז נסק לגובה רב רק כדי לצלול בין רגע למטה ולטוס ממש במקביל לגובה פני הים. לבסוף חזר מטוס הקרב באיטיות לשייט לצד מטוס הנוסעים, והטייס הקרבי פנה שנית אל הקפטן של ה-747 ואמר לו: "נו, מה אתה אומר? תודה שגם אתה מת לעשות דברים כאלה". "מרשים מאוד", אמר הטייס האזרחי, "אבל תסתכל רגע לכאן, יש לי גם משהו להראות לך". טייס הקרב התבונן בבואינג הגדול ממשיך לעוף במשך רגעים ארוכים, אבל שום דבר לא קרה. מטוס הנוסעים המשיך לשייט קדימה וישר, בדיוק באותה מהירות ובאותו הכיוון כמו קודם. 5 דקות אחר כך עלה הטייס האזרחי שוב לרשת הקשר, ואמר לטייס הקרב: "נו קפטן, מה אתה אומר על זה?". "על מה אתה מדבר? לא ראיתי מכאן שום דבר מרשים". הטייס האזרחי צחק ואמר: "קמתי מהכיסא המרופד שלי, מתחתי את הרגליים, הלכתי לשירותים מאחורה, הכנתי לעצמי כוס קפה עם עוגת קינמון, וארגנתי לי ולדיילים שלי מלון 5 כוכבים בניו יורק על חשבון החברה. במטוס שלך אפשר לעשות את זה?".
תחרות הצבאות
תחרות הצבאות
מקור תמונה: Vladimer Shioshvili
3 קבוצות של חיילים, האחת אמריקאית, השנייה רוסית והשלישית גיאורגית, התקבצו ביחד לתחרות ציד, שהמנצחת בה תהיה הקבוצה שתצליח לתפוס ארנב ביער ולהביא אותו החוצה. הקבוצה האמריקאית הביאה איתה צוות של מומחים, פסיכולוגים ויועצים צבאיים, ואז נכנסה ליער. הם מצאו ארנב, עשו איתו משא ומתן במשך שעתיים ובסוף שיכנעו אותו לצאת איתם החוצה. הקבוצה הרוסית הביאה איתה טנקים והליקופטרים, נכנסה ליער והתחילה להפציץ לכל עבר. אחרי שעה הם יצאו החוצה עם ארנב מת בידיהם. הקבוצה הגיאורגית נכנסה ליער, ובאותו רגע כולם התחילו לשמוע המולה, חבטות ומכות מגיעות מבעד לעצים. 10 דקות אחרי זה החיילים הגיאורגים יוצאים כשבידם דוב וטופס חתום שבו הדוב מודה שהוא בעצם ארנב בתחפושת.
למה הברדלס זכה במקום הראשון בתחרות?
כי היו לו הכי הרבה נקודות...
אשתי הכי טיפשה
אשתי הכי טיפשה
שלושה גברים התווכחו ביניהם למי יש את האישה הכי טיפשה. הראשון אמר: אשתי כל כך טיפשה שהיא קנתה מטבח חדש ב-15,000 שקל, סתם כי לחברה שלה יש מטבח חדש - היא אפילו לא יודעת לבשל!״ השני אמר: ״אהה כן? אשתי כל כך טיפשה שהיא קנתה מכונית חדשה ב-70,000 שקל, סתם כי יש לה מקום לחנייה - אין לה בכלל רישיון!״ השלישי אמר: ״מה יש לכם, זה כלום! אשתי הכי טיפשה. היא יוצאת לנסיעת עסקים וקנתה 128 קונדומים - ואין לה בכלל שמוק!״
הדרך המהירה להתקדם בעבודה
הדרך המהירה להתקדם בעבודה
לגמר אליפות העולם בזריזות הגיעו שלושה מתחרים: גרמני, צרפתי ורומני. חוקי התחרות היו כדלקמן: על המתחרים לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה בזמן הקצר ביותר. המתחרה שיצליח תוך 7 דקות, יוכרז כמנצח. ראשון ניסה כוחו הגרמני. הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן, נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם. שני היה הצרפתי. הוא החל מיד עם האשה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם. הרומני, שהתחרה אחרון, נתן לאשה לגהץ את החולצה, בו בזמן גם סיפק אותה תוך כדי שהוא אוכל את כיכר הלחם. לבסוף, הוכרז כמנצח הגדול בתחרות. העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים. הגרמני הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז מנסים גם ליהנות קצת." הצרפתי הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם נהנים, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז גם עובדים קצת." הרומני אמר: "אצלנו השיטה אומרת שאם אתה לא דופק את מי שעובד בשבילך, לא תוכל לאכול לחם."
המבחן של המדינה
המבחן של המדינה
המוסד, השב״כ וכוחות המשטרה רצו כולם להוכיח שהם הטובים ביותר בלכידת חשודים ופושעים, אז ראש הממשלה הציב בפניהם מבחן. הוא שחרר ארנב ביער וביקש מכל אחד מהם לתפוס אותו. המוסד היה ראשון; מיד החלו לגייס חיות שירגלו בתוך היער וגם דאגו לתחקר את כל הצמחים שהיו עדים למה שקרה ביער לאורך העשורים האחרונים, זאת על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של השטח ושל הנפשות הפועלות בו. אחרי 3 חודשים של עבודה קשה, הם סיכמו בדו״ח שלהם שהארנב לא קיים ולמעשה מעולם לא הייתה חיה כזו בשם ״ארנב״ ביער. כשהשב״כ נכנסו, הם יצאו משם תוך שבועיים ללא שום קצה חוט, אולם הם דאגו לשרוף את היער ולהרוג את כל מה שבתוכו, כולל את הארנב, מבלי להתנצל – זה הגיע לו. כשכוחות המשטרה נכנסו, הם יצאו תוך שעתיים עם עכברוש מוכה שצעק ״בסדר, בסדר, אני ארנב, אני ארנב!״
הפתרון היצירתי של הסוחר היהודי
הפתרון היצירתי של הסוחר היהודי
יוסף היה הבעלים הגאה של חנות בגדים בניו יורק במשך הרבה מאוד שנים ותודה לאל, העסק הצליח. שמה של החנות היה "רחל", על שם אשתו האהובה של יוסף, ושלט שנושא את שמה קישט את דלת הכניסה מיום הקמת החנות. היות ולא היו הרבה חנויות בגדים בסביבה, כל תושבי האזור היו מגיעים באופן קבוע לחנות של יוסף ולאורך השנים הוא זכה להצלחה רבה מאוד, כשכמעט ולא היה סוף שבוע שבו החנות לא הייתה מלאה באנשים. למרבה הצער המידע הזה לא נעלם מעיניהם של המתחרים, ויום בהיר אחד נפתח בבניין הצמוד לחנותו של יוסף מתחם בגדים שהתהדר בשלט ענק עם הכיתוב "בגדים במחירים הטובים ביותר!". יוסף ורחל היו מאוד מאוד מודאגים, אבל הם האמינו שהם יצליחו להתמודד עם התחרות הקשה. לאחר כשבוע נחתה עליהם מכה נוספת, כאשר בצד השני של חנותם נפתחה חנות מיוחדת של בגדים מאיטליה שעל חזיתה נתלה שלט ענק עם הכיתוב: "הבגדים היפים והאיכותיים ביותר!". "מה אתה מתכנן לעשות?" שאלה רחל את יוסף, "אף אחד לא ייכנס לחנות הקטנה שלנו, נתחיל לאבד כסף, נפשוט את הרגל ובסוף נגלה שאנחנו גרים ברחוב." "אל תדאגי", ענה יוסף, "אני בטוח שאנחנו נמצא דרך להסתדר." לאחר כשבוע התברר שהאופטימיות של יוסף הייתה שגוייה לחלוטין, כמעט ואף אחד לא נכנס לחנות שלו ושל אשתו, שניצלה את השקט כדי להציק לו ללא הרף כדי שימצא פתרון לבעיה. למעשה, היא הציקה לו כל כך הרבה עד שהוא החל לחשוב על להעיף אותה מהחנות, ואז הוא חשב על רעיון גאוני... ביום שלמחרת החנות של השניים הייתה מלאה עד אפס מקום בלקוחות, ורחל לא הצליחה להבין מה הסיבה לשינוי הפתאומי הזה. "צאי החוצה ותסתכלי על החזית של החנות" אמר יוסף לאשתו, וכשהיא יצאה היא החלה לצחוק בקול גדול וחזרה פנימה כדי לתת לבעלה חיבוק ענק. היא ראתה שיוסף הוריד את השלט שעליו היה כתוב "רחל" ועתה, בין שלטי הענק של המחירים הטובים ביותר והבגדים היפים ביותר, התנוסס שלט חדש מעל דלת החנות של הזוג ועליו הכיתוב "כניסה ראשית".
מי סובל הכי הרבה?
מי סובל הכי הרבה?
3 גברים בגיל הזהב ישבו על ספסל בפארק וניהלו שיחה. "אין גיל גרוע יותר מ-60", אמר הצעיר שביניהם, "אני תמיד מרגיש שאני צריך להשתין, ורוב הזמן אני מנסה ומנסה וכלום לא יוצא". "זה שטויות!", אמר בן ה-70, "גיל 70 הוא הרבה יותר גרוע. אתה אפילו לא יכול לעשות צרכים כמו שצריך. אתה נוטל חומרים משלשלים, מתיישב על האסלה ומחכה שעות עד שמשהו מגיע". "למען האמת", פתח את פיו בן ה-80, "גיל 80 הוא הגרוע יותר מכל!" "גם לך יש בעיות עם השתן?" שאל בן ה-60. "לא באמת. אני משתין בכל יום כמו שעון בשעה 6:00 בבוקר." "אז יש לך בעיות עם הצרכים?" שאל בן ה-70. "ממש לא. אני עושה צרכים בכל יום באופן קבוע בשעה 6:30 בבוקר" בן ה-60 הסתכל על בן ה-80 ואמר "תן לי להבין, אתה משתין בשעה 6:00 בבוקר, עושה צרכים בשעה 6:30, אז מה לעזאזל יכולה להיות הבעיה?" "אני מתעורר רק בשעה 7:00!"
מרוקאי בתחרות קללות
מרוקאי בתחרות קללות
בעיר אחת ארגנו תחרות קללות שאליה נרשמו שלושה מתחרים: פרסי, גרוזיני ומרוקאי. לפני שכל אחד מהם עלה על הבמה כדי להציג את שצף הקללות שלו, הם הודרכו להיכנס לחדר קטן על הבמה, שם יוכלו להתכונן ולחמם את קולם, וממנו הם יצאו ישירות אל מול הקהל. הראשון היה הפרסי. הוא נכנס לחדר הקטן, כחכך קצת בגרונו, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדמה ושחרר אוסף קללות בפרסית שנמשך 2 דקות. הקהל הריע בקול רם. השני היה הגרוזיני. הוא נכנס לחדר הקטן, בדק שהחולצה שלו בתוך המכנסיים, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדימה ושחרר אוסף קללות בלתי פוסק בגרוזינית במשך 5 דקות. הקהל הריע בקול רם עוד יותר. השלישי היה המרוקאי. הוא נכנס לחדר הקטן, ולפתע, כשהוא עוד בחדר, התחיל לצרוח בקולי קולות רצף של קללות כמו שאיש מעולם לא שמע - במרוקאית, בפרסית, בגרוזינית ובכל שפה אחרת שקיימת, במשך לא פחות מ-10 דקות. הקהל ששמע את הכל היה בהלם ואחרי רגע של דממה כולם מחאו כפיים, שרקו וצעקו בקול רם. המרוקאי המבולבל יצא מהחדר, לקח כמה צעדים קדימה ואמר, "סליחה שהתעכבתי, לא נסגר לי הריצ'רץ'. עכשיו אני מוכן!"
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.