אנטוני גאודי - האדריכל של אלוהים

יש אמנים שמעריכים אותם בשעתם, יש כאלה שמעריכים אותם רק אחרי מותם ויש כאלה, כמו גאודי, שנחשב לאדריכל מופת, על אף ש-85 שנים לאחר מותו, טרם הושלמה יצירת המופת שלו!

אנטוני גאודי, האדריכל הספרדי המפורסם, נולד ב-25 ביוני 1852 בקטלוניה, ספרד, לזוג הורים שעבדו כאמני קרמיקה. הוא היה הצעיר מבין 5 ילדים. עבודותיו המיוחדות, מאופיינות בארבע מתשוקות חייו הגדולות: ארכיטקטורה, טבע, דת ואהבתו לקטלוניה.

ביצירותיו, הוא עשה שימוש משולב בחומרים שונים כגון קרמיקה, ויטראז', ברזל ועץ, תוך שהוא מציג טכניקות טיפול מיוחדות בחומרים השונים; קשתות ארוכות וחדות, צורות אורגניות או קווי זרימה הרמוניים. אלמנט קטלאני מובהק שבו השתמש גאודי, הוא פסיפס שעשוי משברי חרסינה צבעוניים שמעטרים את חזיתות הבניינים שעיצב.

גאודי הושפע מאמנות ניאו-גותית ואוריינטלית ולקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הוא הפך לחלק מתנועת המודרניסטה הקטלאנית. יחד עם זאת, הוא ביקש לחרוג מהמיינסטרים ולייחד את עבודותיו. תחילה, סגנונו המהפכני לא התקבל באהדה, יותר מזה, תושבי ברצלונה זלזלו בו, אך ככל שעבר הזמן, גאודי הפך לאהוד גם בקרב אנשי מקצוע וגם בקרב הקהל הרחב שהחל להעריך את עבודותיו המיוחדות שקישטו את רחבי ברצלונה. נכון להיום, יש הקוראים לו "האדריכל של אלוהים".

בין השנים 1875-1878 גאודי השלים את השירות הצבאי שלו כקצין בגדוד חי"ר אך בילה את רוב שירותו הצבאי בחופשת מחלה, מה שאפשר לו להשלים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות בברצלונה. מלבד אדריכלות, הוא למד גם קורסים בכלכלה, פילוסופיה, היסטוריה ואסתטיקה אך הציונים שלו נותרו נמוכים. עם קבלת התואר אמר לו מנהל בית הספר "ימים יגידו האם הענקנו תואר לטיפש או לגאון".

גאודי הקדיש את חייו למקצוע ונותר בודד כל חייו, מצא מקלט בדתיות העמוקה שהעניקה לו שלווה רוחנית. יש המתארים אותו לעיתים כאדם לא חברותי, יהיר וגס, עם זאת, הקרובים אליו העידו שהוא היה אדם משכמו ומעלה.

בשנותיו האחרונות הוא הקדיש את יצירותיו לדת הקתולית וליצירתו הגדולה ביותר: קתדרלת הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia - המשפחה הקדושה). אולם גאודי מעולם לא השלים את בניית הקתדרלה.

ב-7 ביוני 1926 בזמן שצעד לכנסייה, בין הרחובות גירונה ובאליאן, הוא הופל על ידי חשמלית והתעלף. מכיוון שלא היו עליו מסמכים מזהים ובגדיו היו בלויים, חשבו תחילה שהוא קבצן ולקח זמן עד שניגשו לטפל בו. רק למחרת, הכומר מהכנסייה זיהה אותו אבל זה היה מאוחר מדיי. הוא מת ב-10 ביוני 1926 בגיל 73 בשיא הקריירה שלו. המונים באו ללוות אותו אל קברו.

לאחר מותו, המבקרים והמעריצים זנחו אותו. ובשנת 1936, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, הסדנה של גאודי נשדדה ואיתה חלק גדול מהמסמכים, התוכניות והמודלים שהוצגו לראווה. המוניטין שלו החל להתאושש רק לקראת שנות ה-50 כאשר אמנים גדולים כמו סלבאדור דאלי והאדריכל סר ג'וזף לואיס נחלצו לשמור על כבודו.

סגרדה פמיליה - קתדרלת "המשפחה הקדושה", היא כנסייה ברובע אישמפלה בברצלונה. בנייתה התחילה בשנת 1883 והופסקה בשל מותו הפתאומי של גאודי ב-1926. לאחר מחלוקות רבות בנוגע להמשך הבנייה, שכן גאודי לא הותיר אחריו תוכניות, הוחלט בשנת 1946 לחדש את הבנייה. עד היום, עוד לא הושלמה המשימה, יש המשערים שזה לא ייקרה עד 2026. למרות זאת, הכנסייה מהווה את אחת האטרקציות התיירותיות החשובות של ברצלונה.

עיצוב הקתדרלה הושפע מעיצובים גותיים של ימי הביניים, ומסגנונות ארט-נובו והרנסנס הגותי, שהיו פופולריים מאוד בסוף המאה ה-19.

התכנון עצמו כולל 12 צריחים בגובה של כ-100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידתו, מותו ותחייתו של ישו. כיום קיימים רק 8 מתוכם, והשאר עדיין בבנייה. צריח נוסף בגובה של כ-170 מטרים יתנשא במרכזם ויסמל את ישו עצמו, ומסביבו יוקמו 4 צריחים נמוכים במקצת שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים. מאחורי הצריח המרכזי, יוקם צריח נוסף שיסמל את הבתולה. כיום ניתן לעלות (במעלית בלבד) לראשי הצריחים הקיימים למבט פנורמי מרהיב על ברצלונה.
המבנה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.