נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
ההיסטוריה הישראלית שנרקמה במהלך 75 השנים האחרונות וגם בתקופות שקדמו לה הייתה לצערנו רוויות מלחמות, כשאויבנו לא הפסיקו לאתגר אותנו – אך תמיד יכולנו להם. המלחמות הללו והזיכרון המתמיד של הנופלים על הגנת הארץ, הולידו אינספור יצירות אמנותיות, ביניהן גם לא מעט שירים שונים המוקדשים לנושאים אלו, חלקם נכנסו לקאנון התרבות הישראלית לעולמי עד. אנחנו מביאים כאן בפניכם 10 מאותם שירים שנוצרו בעקבות המלחמות השונות שעברנו, החל ממלחמת העצמאות ועד למלחמת לבנון השנייה, ואת הסיפורים המרגשים שעומדים מאחוריהם והובילו לכתיבתם, הלחנתם וביצועם.
אחד מן הפזמונים המוכרים ביותר שנכנסו לקאנון הישראלי בעקבות מלחמת העצמאות. השיר מספר את סיפורו של החייל אליפלט, האנטי-גיבור, "השלומיאל" חסר המזל, שבשדה הקרב, ברגע המכריע, מתגלה בעוצמתו הגדולה ובמוכנותו להקריב את עצמו למען חבריו. את השיר, שהתפרסם כעשור לאחר תום מלחמת תש"ח, חיברו שניים מגדולי יוצרינו: נתן אלתרמן על המילים ועל הלחן סשה ארגוב. אמנם "אליפלט" נכתב במקורו עבור תרצה אתר, ביתו של אלתרמן ששירתה בזמנו בלהקת גייסות שריון, אך הגרסה של אריק איינשטיין היא זו שנחרטה בזיכרון הלאומי.
בשלהי מלחמת השחרור, לאחר שנה של קרבות קשים, חיבר המשורר חיים גורי – שהיה לוחם ומפקד בפלמ"ח ומהידועים שבמשוררי דור תש"ח שהוביל את המערכה על עצמאות ישראל – את "הרעות". השיר האייקוני הזה, שמוקדש כולו לזיכרון הנופלים ולאותה אחוות לוחמים אמיצה שנרקמה באותה השנים, בוצע ב-1948 על ידי הצ'יזבטרון והפך במהירות לאחד מנכסי צאן הברזל של מדינת ישראל. ידוע גם שהוא היה השיר האהוב ביותר על יצחק רבין, אחד מהלוחמים המובילים של דור תש"ח, שהפך בערבות הימים גם לרמטכ"ל צה"ל ולראש ממשלת ישראל. בנוסף אליו, גם חיילי צה"ל בחרו ב"רעות" כשיר העברי הכי אהוב, במסגרת מצעד שנערך לכבוד יום העצמאות ה-60 לישראל.
מלחמת סיני הייתה מלחמה קצרה יחסית, באופן רשמי היא נמשכה כמעט כמו מלחמת ששת הימים (מ-29 לאוקטובר עד 5 בנובמבר 1956), אך לא נחרטה חזק כמוה בזיכרון הישראלי בעיקר כי הייתה מוגבלת בהיקפה ונערכה עקב יוזמה של בריטניה וצרפת. עם זאת, מקרב כוחות ישראל הצעירה נפלו במהלכה 172 חיילים. אחד השירים היחידים על מלחמה זאת נכתב על ידי המשורר והפזמונאי הישראלי יחיאל מר (מוהר) ובו אזכורים למעמד הר סיני התנ"כי בד בבד עם סיפור הגבורה של צה"ל. במקור ביצעה שיר זה להקת הנח"ל, אך גם שושנה דמרי זימרה אותו בקולה הגדול.
אחד משירי הזיכרון האיקוניים ביותר בתרבות הישראלית, זכה לפרסום כמעט במקרה. במקור כתבה אותו רחל שפירא, בת קיבוץ שפיים לזכרו של בן כיתתה, אלדד קרוק שנפל ביומה השני של מלחמת ששת הימים במהלך קרב קשה באזור שועפט שליד ירושלים. השיר התפרסם תחילה רק בחוברת זיכרון צנועה שהפיק הקיבוץ להנצחת אלדד, אך המלחין הידוע יאיר רוזנבלום, שהגיע להתארח בשפיים בזמן שהתאושש מתאונת אופנוע, גילה את החוברת ואת השיר במועדון החברים במשק, והחליט להלחינו – והשאר היסטוריה. הביצוע המצמרר של להקת הנח"ל יחד עם הסולנית רבקה זוהר - שהופיע בסיומו של הסרט התיעודי "המלחמה שלאחר המלחמה" משנת 1969 – ללא ספק הטביע את חותמו בתרבות הזיכרון הישראלית.
כמה חודשים לאחר תום מלחמת ששת הימים, ביקש מנהל להקת פיקוד מרכז, דני ליטאי, לחבר שיר בנושא חטיבת הצנחנים שיתאים לתוכנית הלהקה. הוא ביקש את עזרתו של הפזמונאי הידוע יורם טהרלב, וזה מצא בעיתון "במחנה" ראיון עם מספר לוחמי צנחנים שסיפרו על עלילת הקרב ההרואי שהתרחש במהלך המלחמה לכיבוש גבעת התחמושת שבצפון ירושלים מידי הכוחות הירדנים. מכאן ואילך הכל היסטוריה – טהרלב חיבר את השיר הנודע על סמך דבריהם של החיילים מהריאיון ואף שילב חלק מציטוטיהם בשיר (כמו: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש..."), להקת פיקוד מרכז ביצעה, והשיר הפך לאחד מהמזוהים ביותר עם זיכרון המלחמה.
בין השנים 1967-1970 התרחשה מלחמת ההתשה הארוכה; בעוד שבגבול המצרי היא התאפיינה בהפגזות חוזרות ונשנות על מוצבי צה"ל, בגבול הירדני התבטאה המלחמה בחדירות רבות של מחבלים מארגוני טרור פלסטיניים לשטח ישראל, וביצוע פעולות חבלה לרבות ירי מרגמות ונשק קל על אזרחים וחיילים. בבקעת הירדן פיתח צה"ל שיטת לחימה של מרדפים אחר חוליות אלה וחיסולן, והאזור נודע באותם שנים כ"ארץ המרדפים". את "האיש מן הבקעה" כתב הפזמונאי חיים חפר ממש על תקופה זאת, לבקשת אלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי, והמלחין והמעבד מוני אמריליו כתב את הלחן. נטען כי השיר נכתב לזכרו של אל"מ אריה רגב שנהרג בעת מרדף שכזה ביולי 1968.
השיר העצוב והנוגה הזה, המזכיר לנו את ההולכים מאיתנו ואת הכאב והצער בכך שלא יחוו עוד את החיים, נכתב על ידי נעמי שמר בעקבות מלחמת יום הכיפורים. הוא נכתב לזכר גיורא שוהם, בנם של רות ושלמה גיורא - שניים מחברי הילדות הקרובים ביותר של שמר ובעלה מרדכי הורוביץ. גיורא, ששמר ביכתה בשיר את מותו, נפל בהיותו בן 21, זמן קצר לאחר שחתם על הארכת שירות קבע בצה"ל והצטרף לפלוגת סיור של גדוד שריון שפעלה עם תחילת המלחמה בחזית סיני. גיורא חצה עם הגדוד את תעלת סואץ והגיע למבואות שדה התעופה פאיד, שם נפגע מאש מצרית ונהרג. בשיר הזה, שגם הולחן על ידי שמר, ניתן ביטוי לזעקת הכאב והתחינה שעלתה מן המשפחות השכולות הרבות לאחר מלחמת יום הכיפורים.
לא פחות מ-11 בני קיבוץ בית השיטה שבעין חרוד נפלו במהלך מלחמת יום כיפור, והאבל שירד על היישוב הקטן אחרי המלחמה ההיא היה כבד מנשוא. בדומה לנעמי שמר ב"כל שנה בסתיו גיורא" גם כאן התמודד הקיבוץ עם האבל בעזרת זיכרון הנופלים יחד עם התקווה להמשכיות וצמיחה מחדש של החיים – וזהו כנראה המסר העיקרי של "החיטה צומחת שוב". את השיר כתבה דורית צמרת, בת בית השיטה, והלחין חיים ברקני שהיה חבר קיבוץ שער הגולן, והוא בוצע במקור על ידי הגבעטרון – אך הגרסה המוכרת יותר שלו הוקלטה על ידי חווה אלברשטיין כעשור לאחר המלחמה, ב-1983.
מלחמת לבנון הראשונה שהתרחשה בין ה-6 ביוני 1982 ל-28 בספטמבר 1982 נועדה לנטרל את פעילותם של ארגוני הטרור הפלסטיניים שישבו בלבנון. במהלך המלחמה כבש צה"ל חלקים גדולים מהמדינה, והנוכחות הצבאית שלנו בשכנתנו הצפונית המשיכה עד מאי 2000. הסרט העלילתי "שתי אצבעות מצידון" שהופק ב-1986 מתאר את נוכחות צה"ל בלבנון על רקע מאורעות הלחימה, ומציג תמונות מחיי היום יום של מחלקת חי"ר, בשגרה ובפעילות מבצעית. השיר "שתי אצבעות מצידון" , שהפך להיות המנון של רבים מהחיילים ששירתו בלבנון עד שנת 2000, נכתב על ידי במאי הסרט אלי כהן, הולחן על ידי בני נגרי ובוצע בידי בועז עופרי, שכיכב בעצמו בסרט.
10. מלחמת לבנון השנייה: מיליון כוכבים
בקיץ של שנת 2006, בעקבות חטיפתם של שני חיילי צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, על גבול לבנון על ידי מחבלי חיזבאללה, נפתחה מלחמת לבנון השנייה, במהלכה חזר צה"ל אל לבנון כדי להילחם בארגון הטרור שבמקביל ירה נשק רקטי אל צפון ישראל. במסגרת אחד ממבצעי המלחמה יצא טייס מסוקי הקרב סרן תום פרקש לטיסה מבצעית לעבר העיירה בנת ג'בל בדרום לבנון כדי לסייע לכוחות הלוחמים שם – אך תקלה טכנית גרמה להתרסקות, שבה נהרג פרקש יחד עם אלוף משנה צביקה לופט שהטיס עימו את המסוק. המוזיקאי והיוצר יפתח קרזנר (יפתי), שהיה חברו הטוב של פרקש, כתב את "מיליון כוכבים" ממש לאחר שנודע לו על מותו, והוא בוצע לראשונה על ידי עמית פרקש, אחותו של תום, בהלוויתו; לאחר מכן הוקלט השיר והפך לאחד מהמזוהים ביותר עם המלחמה ההיא.
מקור תמונה ראשית: תיכון הראל מבשרת ציון
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: