זה אתגר לא פשוט להחליט במה היוצר הדגול אפרים קישון בלט יותר מכל - האם הם בלט בעיקר בשל היותו סופר, מחזאי, סטיריקן, במאי או שמא כל אלו יחדיו הפכו אותו לאמן בחסד עליון? מה שבטוח הוא שעם לכתו בשנת 2005, נפרדנו בכאב רב מאחד מאבות התרבות הישראלית שעיצב ומעצב עד ימינו אלה דורות של ישראלים. כעת, עם ציון 14 שנים לפטירתו, אנו יכולים להוקיר לו תודה ולהתרפק על כמה מיצירותיו הנפלאות והמשעשעות ביותר שניחנו בהומור שנון וחד כפי שרק אפרים קישון ידע לכתוב. באוסף הסרטונים שלפניכם תמצאו את כמה מגדולי הבדרנים הישראלים מבצעים יצירות שהוא כתב, ראיונות עם קישון עצמו וקטעים נבחרים מסרטיו האהובים ביותר. צפייה נעימה!
1. סיפור חייו של אפרים קישון בתכנית "תריץ אחורה"
סיפורו של אפרים קישון שתרם כה רבות לתרבות הישראלית על כל גווניה, טומן בחובו לא מעט רבדים הקשורים קשר עמוק עם ראשית הקמתה של מדינת ישראל. תקופה זו השפיעה על קישון רבות ואף העניקה לו לא מעט השראה אותה ניתן לראות בסרטו המפורסם "סלאח שבתי", המספר במרומז על תקופת שהותו של קישון עצמו במעברה. אז מי הוא היה בעצם? צפו בתכניתו של אלי פיניש בה הוא מגולל את סיפור חייו של אפרים קישון באותו ההומור שבו ניחן היוצר המפורסם.
2. "שיר הגירושין" מן המחזה "הוא והיא"
את דרכו התחיל אפרים קישון בראשית שנות החמישים, כשהחל לכתוב טורים סטיריים בעיתונים "אומר" ו"דבר". תוך זמן קצר, החל קישון לבלוט גם בתחום המחזאות וכתב שלל מחזות שזכו להצלחה וביניהם: "שמו הולך לפניו" "הכתובה" ו"תוציא את השטקר, המים רותחים". מחזותיו הרבים נטו להתמקד בצורה הומוריסטית בנישואין, אהבה ודת, כשאת אחת מן הדוגמאות הנהדרות לכך ניתן לראות במחזה מצליח נוסף של לקט מערכונים בשם "הוא והיא" עם שיר מבדר שצוחק על גירושין.
3. מערכון "אופסייד סטורי" של הגשש החיוור
כישרונו הרב של אפרים קישון ניכר ביכולתו ליצור שלל מערכונים מבדרים ושנונים במיוחד שחלקם אף זכו לעיבודים מחודשים של אמנים דגולים לא פחות. בין המערכונים הללו ניתן לציין את "אופסייד סטורי" שנכתב על ידי יוסי בנאי בהשראת קישון, ובוצע על ידי הגשש החיוור. המערכון מגולל את סיפורם של שמעון כסאח ושופט הכדורגל יוהיכין פנדלוביץ שתבע את מר כסאח על אלימות כלפיו. סיומו של המשפט מפתיע ומבדר במיוחד.
4. ראיון עם אפרים קישון וקטעים מסרטו הראשון "סלאח שבתי"
את פריצתו הגדולה אל האקרנים עשה אפרים קישון בראשית שנות השישים, עם סרטו עטור השבחים "סלאח שבתי" בכיכובו של חיים טופול, אשר מציג בצורה מבדרת את קשיי הקליטה שחווה עולה יהודי מבוגר ממדינה ערבית במעברה בישראל. את החותם על הצלחתו הכבירה של הסרט הטביעה האקדמיה האמריקאית לקולנוע כשהוא הפך לסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט זר.
5. מערכון "הפוקר היהודי" מן הסרט "ארבינקא"
השחקן חיים טופול שהשתתף בסרטו של קישון "סלאח שבתי", כיכב גם בסרטו השני "ארבינקא". עלילתו של סרט זה, כמו מחזאות, סרטים ומערכונים רבים שיצר, התבססה על טור שפרסם קישון לאורך ראשית שנות החמישים. הסרט שגולל את סיפורו של ארבינקא, בחור צעיר שנחלץ בערמומיות מכל צרה, אף זכה לעיבוד מקסים במערכון "הפוקר היהודי" של אורי זוהר וחיים טופול.
6. מערכון "המוסך" של הגשש החיוור
בשלל יצירותיו הקפיד אפרים קישון לשלב בין הומור נהדר לבין ביקורת סמויה כלפי מוסכמות שונות שאפיינו בצורה מובהקת את החברה הישראלית. לעתים קרובות הוא אף נהג להתייחס לתרחישים יומיומיים זניחים אותם ניתן לראות כדוגמה במערכון "המוסך" של הגשש החיוור שנכתב על ידי יוסי בנאי בהשראת כתביו של קישון. המערכון מציג כיצד אפילו המוסכניקים המקצועיים אינם יודעים כמה כסף עליהם לגבות מלקוחותיהם לאחר הטיפול ברכביהם.
7. קטע מתוך המחזה "הו הו יוליה"
רבות מיצירותיו של קישון לעגו למושג "אהבה" וביניהן המחזה "הו הו יוליה" שנכתב בשנת 1974, ושזכה אף לגרסה מצולמת. בניגוד לגרסתו המקורית של ויליאם שייקספיר, המחזה מגולל את סיפורם של רומיאו ויוליה לו היו נשארים בחיים ומראה בצורה הומוריסטית למדי כיצד האווירה הרומנטית מתפוגגת כדרך הטבע, והופכת לשגרת חיים של זוג טיפוסי.
8. אפרים קישון נפגש עם מי שהצילו בשואה בתכנית "חיים שכאלה"
כשחושבים על שנותיו הצעירות של אפרים קישון, ניתן לומר שההומור שכה אפיין אותו היה גם ניצחונו האישי על האנטישמיות שחווה בבודפשט עיר הולדתו, וששיאה הגיע עם מאורעות השואה. בתכניתו של עמוס אטינגר "חיים שכאלה", משתף קישון את קורותיו באירופה של שנות הארבעים, ואף זוכה למפגש מרגש במיוחד עם הונגרי נוצרי שהציל את חייו וסיפק לו מחבוא עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה.
9. מקבץ שירים מן הספר "חור במסך"
בין הסרטים והמחזות הרבים שכתב וביים לאורך השנים, עיקר פועלו של אפרים קישון התמקד בכתיבת ספרים. ספריו זכו להצלחה כבירה גם מעבר לים ורבים מבניהם תורגמו לעשרות שפות דוגמת: "סליחה שניצחנו", "פרטאצ'ה אהובתי" ו"אלף גדיא וגדיא". ספר נוסף שזכה להצלחה בחו"ל הוא "חור במסך" שאף עובד לשירי תיאטרון מבדרים ומהנים במיוחד.
10. מערכון "דרבנו גרשום" מן המחזה "הוא והיא"
אחד ממערכוניו הידועים של אפרים קישון הוא "דרבנו גרשום" שנכתב בראשית שנות השישים. כמו ביצירות רבות נוספות, דאג קישון להעלות את נושא האהבה ולהציגו באור מבדר וביקורתי גם יחד. המערכון מגולל את סיפורם של זוג קשישים הדנים על האיסור לשאת יותר מאישה אחת (חרם דרבנו גרשום) ואת מחשבותיהם השובבות לצרף אישה נוספת.
11. "האזרחים בתחנת המשטרה" מסרטו "תעלת בלאומיך"
אחד מסרטיו המפורסמים ביותר של קישון הוא "תעלת בלאומיך". סרט זה מציג כיצד אדם הלוקה בנפשו מתחיל לקדוח בלב לבה של תל אביב, וזוכה באופן מפתיע לתמיכה מצד הרשויות שאינן חושדות לרגע שזהו אינו פרויקט ממשלתי. סרט זה כמו רבים מסרטיו של קישון, כלל מסרים ביקורתיים סמויים שלעגו לביורוקרטיה שמאפיינת את ישראל שתיארו כיצד השלטונות מנסים להפגין את כוחם, אך שלא בהצלחה ובלי הרבה חוכמה.
12. השיר "בלדה לשוטר" מתוך הסרט "השוטר אזולאי"
ב-1971 יצא "השוטר אזולאי" לאקרנים והתבסס במהרה כאחד מסרטיו המפורסמים ביותר של אפרים קישון שאף זיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לסרט זר. אך מלבד העובדה ש"השוטר אזולאי" התברג בתור קלאסיקה ישראלית, בסרט זה גם תרם קישון בעקיפין לתרבות הישראלית עם פרסומו של שיר הנושא "בלדה לשוטר" שנכתב על ידי אהוד מנור ובוצע על ידי אושיק לוי. שיר זה כמו רבות מיצירותיו של קישון הפך להמנון בכל בית, ויזכיר לנו עוד שנים רבות את אחד מן היוצרים הגדולים במדינת ישראל.
מקורות: צילום מסך מיוטיוב
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: