כשאנו חושבים על טיול באזור מזרח אירופה – ליטא היא כנראה לא המדינה שתקפוץ לנו לראש כאפשרות ראשונה כי מדינות סמוכות כפולין וצ'כיה יקרצו לנו יותר. עם זאת, בליטא עצמה מסתתרות כמה פנינות חן שוות ביותר לתיירים, ויש רבים שיגידו שבראשן הבירה של המדינה – וילנה. העיר הגדולה במדינה שופעת באתרים היסטוריים מרתקים ובאטרקציות נוספות, שבהחלט יכולים להפוך אותה ליעד טיול קצר ונעים עבורכם, או אף למוקד התחלה של טיול ברחבי ליטא. עבור ישראלים, הקשר החזק של העיר ליהדות יכול רק לחזק את הרצון לבקר בה, וכדי שתכירו טוב יותר את וילנה ותדעו אילו אטרקציות ומוקדי עניין עיקריים אתם יכולים למצוא בה – הכנו עבורכם את הרשימה הבאה.
ב-1 באפריל של שנת 1997, הכריזו על עצמם אנשי שכונת זרצ'ה - הידועה יותר בשם הליטאי שלה "אוז'יפוס" ("מעבר לנהר" בליטאית) - כעל רפובליקה עצמאית. הם עשו זאת ספק ברצינות וספק כמתיחה לכבוד יום הכזבים הבינלאומי, וקבעו רשימה של 41 חוקים וכללים לא ממש סטנדרטיים ל"מדינה" הבלתי מוכרת שלהם, ביניהם: "לכל אדם יש זכות לאהוב ולכל אדם יש זכות שלא לאהוב איש", "לאדם יש זכות לחגוג את יום הולדתו, או שלא" ו"לכלב ישנה הזכות להיות כלב".
אמנם מאז ההכרזה ועד היום לא הוצגו שום דגל או המנון ל"מדינת אוז'ופיס", ולא תצטרכו להציג את דרכונכם כשתיכנסו לתחומיה, אך בכל זאת ברגע שתגיעו לכאן תרגישו באווירה השונה: מדובר באחת מהשכונות התוססות והחיות ביותר בבירת ליטא, המאוכלסת בצעירים, אמנים ואנשי רוח רבים, ותוכלו למצוא כאן באופן תדיר מופעי רחוב רבים, תערוכות באוויר הפתוח ושלל יצירות אמנות המוצגות לציבור הרחב בסימטאות השכונה. בשיטוטיכם ברחובות הצבעוניים של זרצ'ה, תוכלו ליהנות משלל בתי הקפה, המסעדות וחנויות הבוטיק הפזורות כאן, ואל תשכחו לחפש את פסלי בתולת הים והמלאך המפורסמים במקום.
אם אתם רוצים לקבל נקודת מבט עוצרת נשימה על וילנה ולראות אותה ממעלה – הגיעו אל גבעת 3 הצלבים שבסמוך לעיר, שבראשה מחכה לכם תצפית מרהיבה על האזור כולו. 3 פסלי הצלב הלבנים והמבהיקים המונחים בראש הגבעה, שגובהם כ-1.8 מטרים, הוצבו עליה רק בשנת 1989, אך הם תופסים את מקומם של פסלי צלב אחרים שעמדו כאן מן המאה ה-17 לספירה והורדו בהוראת השלטון הסובייטי בשנות ה-50 של המאה ה-20.
על פי האגדה, כ-40 נזירים פרנציסקאנים, שהוזמנו לווילנה על ידי שליטי העיר, נהרגו על הגבעה הזו, ולכבודם הוקמו אותם פסלי צלב עתיקים. אם תגיעו לכאן ביום יפה בשעת השקיעה, תזכו לראות מראות ייחודים ונוף שלא יישכח מליבכם במהרה.
3. הארמון הנשיאותי (Presidential Palace)
בתוככי העיר העתיקה של וילנה יושב הארמון המפואר הזה, מקום משכנו הרשמי של נשיא ליטא ולשכתו. הארמון בעל החזית המרשימה מתוארך למאה ה-14, אז הורה על בנייתו הדוכס הגדול של ליטא, ולדילסב השני ייגלו, עבור הבישופים של העיר, ועל כן נקרא לעיתים המקום גם "ארמון הבישופים". מאז ועד היום עבר הארמון ידיים רבות, כשבין היתר התאכסנו בו גם הצארים הרוסים פאבל הראשון ואלכסנדר הראשון, וכן גם הקיסר הצרפתי המפורסם נפוליאון בונפרטה.
סיורים ללא עלות בשפה האנגלית בתוך הארמון הנשיאותי נערכים מדי ראשון, אך דעו כי הם מצריכים רישום מוקדם וכי בכניסה למקום תעברו בדיקה ביטחונית ותצטרכו להציג את דרכונכם. בנוסף, בכל יום ראשון בשעה 12:00 נערך במקום טקס הנפת דגל חגיגי, ובו משתתפים חיילים הלבושים במדיהם המשוחזרים של חיילי משמרו של אלגירדאס, שליט הדוכסות הגדולה של ליטא במאה ה-14.
אם אתם רוצים לטעום את וילנה במלוא עוזה ולחוש את האווירה המקומית בצורה הטובה ביותר – הגיעו אל שוק הלס, אזור קניות מקורה ובו שלל דוכנים המציעים ירקות ופירות, מאפים, בשרים טריים ועוד ועוד. מדובר באחד משווקי המזון והסחורות הוותיקים ביותר בווילנה, שהחל את פעילותו בשנת 1906, ויושב בתוך מבנה שבעבר שימש את ענף התחבורה הציבורית של העיר. השוק העירוני הזה הוא המקום לראות ולהיראות בו, ושוכנים בו כמה מבתי הקפה היותר טרנדיים וחדשניים בעיר כרגע.
בשנת 1995, כשנתיים לאחר מותו של אגדת הרוק, המוזיקאי, המלחין והגיטריסט האמריקאי פרנק זאפה, נחנכה לזכרו עמדת זיכרון בלב וילנה המעוטרת בפסל המנציח את פניו ובשלל ציורי קיר העומדים ברקע. הקמתה של אנדרטה מעין זאת לא הייתה דבר מובן מאליו כלל וכלל – במשך שנים אמנים מערביים פופולאריים, כגון זאפה ועוד רבים אחרים, היו מוחרמים בליטא על ידי השלטון הסובייטי, והצעירים הליטאיים לא זכו להאזין להם בזמן אמת. אך לאחר נפילת הקומוניזם בשנות ה-90' גל תרבותי חדש הציף את המדינה, ואותם אומנים מוחרמים זכו לפתע לפופולאריות גואה במדינה.
האיש מאחורי היוזמה להקמת הפסל, שהפך מאז הצבתו ליעד תיירותי בהחלט, הוא צלם מקומי שייסד את מועדון מעריצי זאפה בעיר, ושכנע את הרשויות המקומיות להציג את פסל ההוקרה הזה על ידי כך שאמר להם כי לזאפה שורשים יהודיים עמומים.
בין המאות ה-16 ל-20, עד התרחשותה של שואת העם היהודי הנוראה, הייתה יהדות ליטא אחת מן הקהילות היהודיות החשובות והמרכזיות ביותר באירופה כולה. מכאן צמחה תנועת ההתנגדות לחסידות, כאן היה ריכוז הישיבות הגדול בתבל, כאן היה מקום מושבו של הגאון מווילנה – רבי אליהו בן שלמה זלמן, מגדולי הפוסקים של המאה ה-18 – וכאן נוסד בית הספר התיכון העברי הראשון מחוץ לגבולות ארץ ישראל. הקהילה היהודית המפוארת של וילנה אמנם נחרבה בשואה, אך זכרה עדיין חי וקיים כאן, ומשתקף במיוחד במוזיאון היהודי על שם הגאון מווילנה, שנוסד בשנת 1989.
העיקרי שבחמשת אגפי המוזיאון הוא "מרכז הסובלנות", המתפקד במקביל כמוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית, וגם כחלל להופעות, התכנסויות ואירועים הקשורים למורשת היהודית של העיר. מיצג מולטימדיה אינטראקטיבי המוצב כאן מציג את סיפור השואה מנקודת מבטו של ילד קטן, וסיפורי הישרדות, גבורה ומאבק של ניצולים מסופרים ומתוארים פה. תערוכות שונות, מאיורים יהודיים ועד תשמישי קדושה, פרושים בין קומותיו של מוזיאון זה, שמומלץ לכל אחד מכם לבקר בו כדי להכיר את שורשי עמנו ותולדותיו.
הקתדרלה של וילנה והכיכר הגדולה הנפרשת למרגלותיה הם סמל לאומי של ליטא, ולבטח אחד מן המבנים המוכרים ביותר בעיר הבירה הזו. שמו המלא של מבנה זה הוא קתדרלת סנט סטניסלב וסנט ולאדיסלב, והיא נבנתה בין המאה ה-13 לבין המאה ה-15, במקום שבו במקור נהגו המקומיים להתפלל אל הסערות במיתולוגיה הליטאית. מאז הוקמה הקתדרלה היא שופצה ונבנתה מחדש לא מעט פעמים, בעיקר עקב הצפות מנהר נריס הסמוך, וכיום היא מעוצבת בסגנון ניאו-קלאסי מפואר ומרשים.
השלטון הסובייטי השתמש במבנה המפואר של הקתדרלה כגלריה, אולם מופעים, ולעיתים אף כמחסן לסחורות, אך משנת 1989 ואילך הוא שב לשמש למטרתו הדתית המקורית. מלבד התבוננות חיצונית במבנה הסמלי הזה ובמגדל הפעמונים הניצב לצדו, כדאי לכם מאוד להיכנס לתוך הקתדרלה וליהנות מעיצובה הפנימי המרשים.
לבניין הפסטורלי והנקי למראה שבו שוכן מוזיאון הכיבושים ומאבקי החירות (שנקרא עד לא מזמן "מוזיאון קורבנות רצח העם") היסטוריה אפלה: בשנת 1940 - אז כבשה ברית המועצות את ליטא - נהפכו מרתפי המקום לכלא עבור מתנגדי משטר; בשנת 1941, כאשר נכבשה ליטא על ידי גרמניה הנאצית, נהפך הבניין למטה הגסטאפו המקומי; ובשנת 1944 כשהשליטה בווילנה חזרה לידי הסובייטים – הוכרז כמשרד של הק.ג.ב (המשטרה החשאית של ברית המועצות) ובנוסף לכלא הפך גם למתקן חקירות, ושימש ככזה עוד שנים ארוכות, בהן מצאו בו את מותם יותר מ-1,000 אסירים פוליטיים ליטאיים, שכיום המקום מוקדש לזכרם.
ב-3 קומותיו של מוזיאון מטיל אימה זה תוכלו לחזות בתצוגות שונות: החלק העליון הוא "מוזיאון הקג"ב" והוא מוקדש לארגון הידוע לשמצה הזה ולפועלו האכזרי; החלק האמצעי מספר את סיפור תנועת ההתנגדות לשלטון הסובייטי שפעלה בליטא, ועושה זאת באמצעות הצגת מסמכים, תמונות וחפצים אישיים שהיו שייכים לאנשים שהוגלו לסיביר הרחוקה; והחלק התחתון של המקום כולל את תאי האסירים, מרתפי החקירות והעינויים וחצר ההוצאה להורג – ללא ספק מקומות קשים לביקור, אך חשובים על מנת לזכור את ההיסטוריה. אנו מזהירים מראש - אם אתם מטיילים בווילנה עם הילדים, זהו לא המקום לבקר בו איתם!
מתוך לא פחות מ-105 בתי הכנסת שעמדו בווילנה לאורך ההיסטוריה, בית הכנסת הכוראלי של העיר הוא היחיד ששרד עד היום, בעיקר הודות לכך שבזמן הכיבוש הנאצי של העיר הפך המבנה למחסן, ובזמן הכיבוש הסובייטי שימש כבית חרושת לעיבוד מתכות. אל ימיו הראשונים המכובדים כבית כנסת פעיל בו מתפללת קהילת יהודים, חזר המבנה הזה בשנת 1994, כאשר שופץ וחודש תחת המשטר הדמוקרטי החדש של ליטא.
המקום היפה הזה, שנחנך בשנת 1903, מבוסס על עיצוב שמשלב יסודות רומנסקים עם אדריכלות נאו-מורית, הוא מקושט בעיטורים ובחלונות צבעוניים ובתקרתו משולבת כיפה מרכזית בגווני רקיע עם עננים. כשאתם מתבוננים עליו מבחוץ, שימו לב שבראש חזית המבנה הוצבו תבליטים בצורת לוחות הברית. מומלץ כמובן לבקר בבית כנסת זה, שמנציח את מורשתה היהודית של וילנה באופן מעורר התפעלות.
בימים עברו, במהלך המאה ה-19, מרבית חנויות הספרים והעתיקות של וילנה נמצאו ברחוב קטן, בלב הרובע העתיק של העיר. כיום משמשים הקירות שברחוב הצר הזה כמוקד הנצחה לעברו התרבותי – עם יותר מ-200 לוחיות ססגוניות המוצבות בו ונושאות את שמם של כמה גדולי הספרות, השירה והרוח של המדינה.
הלוחיות הללו, העשויות עץ, קרמיקה, זכוכית, מתכת ועוד, הוצבו כאן לראשונה בשנת 2008, במה שהיה אמור להיות תערוכה זמנית, שהפכה לקבועה לאחר שזכתה לפופולאריות רבה ולתגובות טובות מהציבור. כיום הפכו הקירות המעוטרים של רחוב הספרות לתחנת חובה בביקורכם בווילנה, והם משקפים נאמנה את העושר התרבותי של המדינה המזרח אירופאית הזו.
מקור התמונות: Alma Pater Sami C FLLL , Ardfern (1) (2) , Mark Healey Adam Jones, Ville Hyvönen, TeaMeister, holmsius, aiko99ann, ofka, Diliff (1) (2), Jerzy Strzelecki, Guillaume Speurt, Keith Ruffles
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: