ראשי > רוחניות והעצמה > יהדות ודת

מה היהדות אומרת על העיטוש?

גודל גופן:

א א

אפצ'י! מישהו התעטש לידכם, ואתם, ללא לחשוב פעמיים, הגבתם בנימוס המקובל: "לבריאות!" ויש שישתמשו בביטוי הארמי "אסותא". אבל מה הקשר? מדוע מאחלים למי שמתעטש לבריאות? מדוע אלו שמפהקים לא זוכים לאף איחול (מלבד, אולי, איזו הצעה לתנומה קלה?) לשם כך הבה נחזור מאות שנים לאחור, ונלמד קצת על העיטוש במקורותינו.

מה היהדות אומרת על עיטוש

אפצ'י מסוכן

המדרש מספר כי בימים עברו, העיטוש היה דבר מסוכן למדי שבישר את מיתתו של האדם.

כך מסופר במדרש:

"מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה. אלא אם היה בדרך או בשוק היה עוטש (=מתעטש) והיה נשמתו יוצאה מנחיריו. עד שבא יעקב אבינו בקש רחמים על זאת ואמר לפניו: רבון כל העולמים! אל תקח את נפשי ממני עד שאצוה את בני ובני ביתי. ונעתר לו (בורא העולם), שנאמר: "ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה". ושמעו הדברים כל עמי הארץ, ותמהו; שלא היה כמותו מיום שנבראו שמים וארץ."

לפיכך, מסיים המדרש, כאשר אדם מתעטש יש לאחל לו חיים שכן העיטוש היה מסמל את היפך החיים.

עם פיזור היהודים בגולה, נוצרו איחולים בשפות שונות לאחר עיטוש – "לבריאות" בעברית, "אסותא" בארמית ו"צו געזונט" באידיש. ישנו גם מנהג לפיו האדם המתעטש אומר בעצמו "לישועתך קיוויתי ה'" כתודה לבורא העולם על כך שהוא הושיע אותו מהעיטוש המסוכן.

עיטוש כסימן טוב

מאידך, בתלמוד מובא כי עיטוש יכול גם לסמל דברים טובים. בסוף דיון קצר על נושא העיטוש, מובאת מסקנה כי אדם המתעטש באמצע תפילה, "סימן יפה לו."

הסיבה?

העיטוש הוא דבר המסב נחת רוח לאדם, וכאשר הוא מתעטש זה סימן משמיים כי תפילתו התקבלה. "כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה, כך עושין לו נחת רוח מלמעלה."

המדרש אף הוא אומר כי העיטוש הוא אחד מהדברים היפים לחולה המסמלים שמצבו משתפר.

העיטוש והאף

כך או כך, ביהדות החוטם נחשב לאיבר חיוני מאוד עד שקביעת מוות יכולה להתבצע באמצעות בדיקה בחוטם בלבד. בביטוי מעניין המופיע בזוהר נקרא בורא העולם בשם "בעל החוטם", ובקבלה מוסבר כי בשונה ממזון, ריח – המגיע אל החוטם – מסמל המשכה רוחנית עליונה מאוד. לא לחינם הקטורת, המפיצה ריח ריחני, הייתה נחשבת אחת העבודות המקודשות ביותר בבית המקדש. רגע השיא של עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים היה כאשר הוא נכנס עם מחתת קטורת לקודש הקודשים, ובתלמוד 7 נאמר כי העיזים ביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת.

בפעם הבאה שאנו מתעטשים, הבה נזכור את חסדיו של בורא העולם. שיהיה לכולנו לבריאות.

מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net

שתף כתבה

אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp

העתק קישור

הצטרף בחינם לשירות קבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות לתיבת המייל שלך!

התכוונת ל:

המשך עם:

בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?

הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

תזונה ובריאות

כללי התזונה של הרמב"ם לאור הרפואה המודרנית - הרצאה נהדרת של ד"ר גיל יוסף שחר