6 דרכים בהן בני האדם השפיעו על כדור הארץ

האם בני האדם הורסים את הטבע, עוזרים לטבע או מנתבים אותו מחדש, זה דיון בפני עצמו והדעות על כך חלוקות. מה שנכון יותר להגיד הוא שבני האדם משפיעים על הטבע באופן כזה שגורם לו לשנות את צורתו. הנה 6 דוגמאות חיות לכך...
 

הנהר הצהוב בסין

הנהר הצהוב הוא הנהר השישי באורכו בעולם, והשני באורכו מבין נהרות סין. אורכו כ-5,464 ק"מ והוא זורם מהרי באיינקאלה שבמערב סין, לים בוהיי שבים הצהוב. שפך הנהר יוצר דלתה גדולה, המושפעת מכמויות הסחף של הנהר ועל כן היא דינאמית ומתרחבת כל הזמן. במרוצת השנים היא גרמה להצפות רבות. בשנת 1996 מהנדסים סיניים חסמו וניתבו את הנהר צפונה, כדי להגן על בארות הנפט, מה שגרם לשחיקה של תוואי הנהר ועיצוב מחדש של הדלתה. בתמונה שמשמאל נראית הדלתא כפי שצולמה על ידי הלווינים של נאס"א בשנת 1989. מימין, אותו האיזור כפי שצולם בשנת 2009.

עלייתה של דובאי מהמדבר

דובאי היא אחת משבע האמירויות הערביות ונחשבת למדינה עם כמות משקעים דלילה. למעשה פחות מאחוז מהשטח היבש של המדינה ראוי לעיבוד. דובאי הוקמה במאה ה-18, אך רק במאה ה-21 החלה לעלות מהחולות ולהיחשב ליעד תיירות פופולארי. מדוע? מפעל התפלת המים איפשר לדובאי להשקות את עצמה ולהפוך לנוף ירוק. איי התמרים המפורסמים שהוקמו על חופיה נועדו להגדיל את אורך החוף של העיר בכ-520 ק"מ. האיים נוצרו באמצעות סוללות אבנים ופיזור חול על קרקעית הים.

הביצות של עיראק

לביצות של עירק של היסטוריה סביבתית ותרבותית מפוארת. במשך אלפי שנים, הביצות המסופטמיות אפשרו לתושבי האיזור המדברי לחיות בהרמוניה עם הסביבה, כאשר מי הביצות סיפקו מקור דיג, תחנת עגינה לעופות נודדים וקרקע פורייה לגידול. בשנת 1990 סדאם חוסיין ייבש את הביצות הדרומיות כדי למנוע מלוחמי הגרילה להשתמש במשאבים אלה. לאחר נפילתו בשנת 2003 תושבי המדינה ניסו להציף את הביצות מחדש על ידי הריסת הסכרים והתעלות, אלא שתקופת בצורת לא הקלה על המלאכה. בתמונה משמאל נראות הביצות בשנת 2000. במקום צמחייה עבותה האיזור הצטמצם לכמה כתמים ירוקים קטנים ואדמה חשופה בגוונים משתנים. מימין, אותו האזור כפי שתועד בשנת 2010, עדיין לא מאושש. מה שתואר בעבר "כגן עדן והעריסה של הציווילזציה" הפך ברגע אחד "למדבר צחיח ולעריסה של חולי עוני וסבל".

לאס וגאס - האדם והטבע

אגם מייד הוא מאגר עצום של מים הזורמים מנהר קולורדו אל מדינות נבאדה, אריזונה, קליפורניה וצפון מקסיקו. ב-11 השנים האחרונות, בצורת חמורה גרמה להתייבשות קשה של האגם, ברמות שלא נראו מאז 1956. במקביל, העיר הסמוכה, לאס וגאס הלכה והתרחבה על חשבונו. בתמונה משמאל נראית לאס וגאס בשנת 1984. מצד ימין, לאס וגאס בשנת 2007. תצלומים אלה מראים את תהליך הגדילה של האדם על חשבון הטבע. למרבה המזל, בשנת 2011 היה חורף גשום שגרם לאגם להתאושש מעט.

הרחבת העיר קמפלה

קמפלה היא בירתה של אוגנדה וגם העיר הגדולה ביותר במדינה. היא מורכבת מגבעות וביצות שנחשבו בעבר למקום אידיאלי לציד. מאז 1960 האוכלוסיה בעיר גדלה בשיעור ממוצע של 5.6 אחוז בשנה. כתוצאה מכך, חלק גדול מהיערות סביב לעיר נכרתו, וזאת כדי לספק את הצורך בפחם ובמקום מחייה לתושבים. במקביל, איכות המים ירדה משמעותית. משמאל, העיר בשנת 1974, ומימין, קמפלה בשנת 2008. כיום, מתגוררים בעיר כ-2 מליון תושבים, אלא שרק 10% מהם נהנים מגישה לקווי הביוב.

כריתת יערות בברזיל

ב-40 השנים האחרונות, כ-20% מיערות הגשם באמזונס נכרתו. נכון להיום, יער הגשם מייצר חצי מכמות המשקעים שייצר אז. חלקים נרחבים מהיער נהרסו ונשרפו למטרות תעשייתיות והעצים שנותרו נזנחו להתייבש ולמות. פעילות זו הפכה את ברזיל לאחת מיצרניות גז החממה הגדולות על פני כדור הארץ. כאן בתמונות נראית מדינת רונדוניה שבברזיל המערבית. מעל 208 מליון קמ"ר. סוכנות נאס"א מדווחת כי 4200 קמ"ר של אדמה נהרסו מאז 1978, 30,000 קמ"ר עד 1988 ו-53,000 קמ"ר עד 1998. בשנת 2003, כ-67,764 קמ"ר מהיער נכחד. משמאל אפשר לראות את השטח האמור בשנת 2000, ושוב בשנת 2010.