מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
הקונוטציה שעולה לנו בראש כשאנו שומעים את המילה "אצטרובל", היא מעין חתיכת עץ אורן, מעט אליפסית, בצבע חום-אפור שממש לא מושך את העין. זה רק בגלל שמעטים נחשפים אל הפריחה המדהימה שלו |
 |
|
אצטרובל הוא ענף עם צמיחה מסיימת היוצר מנבגים בחיק העלים. האצטרובל משמש כאיבר רבייה של צמחים ממערכת המחטנאים. הוא מאפיין בולט יותר של המערכה מאשר העלים המחטיים, שאינם קיימים בכל המינים, ועל כן לעתים מתרגמים את שם המערכה לאצטרובלניים. |
 |
|
האצטרובלים מתחלקים לשני זוויגים, השונים במראם זה מזה. האצטרובלים הבולטים הינם איברי מין נקביים, ומכילים את זרעי הצמחים (הנקראים צנוברים כאשר מדובר באצטרובל האורן); האצטרובלים הזכריים לרוב קטנים ולא מעוצים, ומכילים את האבקנים. |
 |
|
האצטרובלים הנקביים שונים ממין למין, אך לכל המחטנאים אצטרובלים זכריים דומים: סביב ציר מרכזי מתפתחים קשקשים המחביאים שקי אבקה. בעת פתיחת הקשקשים האצטרובל ייצבע בגוון צהוב. האצטרובלים הנקביים גם בנויים סביב ציר מרכזי, לרוב בצורה גלילית או חרוטית, עם שחלות פוריות תחת הקשקשים. לאחר פתיחת הקשקשים והאבקה, מתפתחים תחת הקשקשים הזרעים. |
 |
|
קיימים מינים בהם האצטרובל הנקבי פתוח קשקשים (אורן, אשוח) ואחרים בהם האצטרובל סגור וקשקשיו מאוחים, והשחלות צמודות לקשקש (ברוש). יוצאי דופן הם סוגי משפחת הפודוקרפיים, שאצטרובליהם דומים לענבות וצבעם אדום. |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: