2. תל חצור – תקופת הברזל
זהו גן לאומי שנמצא סמוך לאיילת השחר בגבולו הדרומי של עמק החולה, ובשנת 2005 יחד עם תל מגידו ותל באר שבע, הוכרז המקום כאתר מורשת ישראלית. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו במקום נחשפו מקדשים, ביצורים, פסלים מבזלת ועוד ממצאים נוספים המאשרים כי העיר שהייתה מיושבת וגדולה מאוד, נהרסה בשרפה וננטשה בסוף המאה ה-12 לפנה"ס. לפי הכתובים העיר נבנתה מחדש בתקופת הברזל - תקופת המלך שלמה במאה ה-10 לפנה"ס, אך ישנם חוקרים הטוענים כי היא נבנתה בתקופת המלך עמרי. ההסכמה הרווחת היא שבתקופת המלך אחאב, באמצע המאה ה-9 לפנה"ס, הפכה העיר לאחת מערי הבירה של ממלכת ישראל, נבנתה בה מצודה חדשה והיא המשיכה לשגשג עד לכיבושה בשנת 732 לפנה"ס בידי מלך אשור.
3. מצודת צפת - התקופה הממלוכית
על גבעה במרכז העיר צפת קיימת מצודה עתיקת יומין, שנפגעה קשות ברעידת האדמה החזקה שפקדה את העיר בשנת 1837, ובאתר ניתן למצוא שרידים מהתקופה הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. בתקופה הממלוכית, בשנת 1266, צר צבאו של הסולטאן הממלוכי בייברס על המצודה, ולאחר שישה שבועות של מצור הצליחו הממלוכים להשתלט עליה. הכובשים הממלוכים הפכו את צפת לבירת מחוז הגליל, אך חששו משרידי הצלבנים שנותרו בעכו וכן מפשיטות המונגולים באסיה. חששות אלו הניעו אותם להשקיע משאבים רבים בשיפוץ ובתחזוקת המצודה. בשנת 1303 פקדה את האזור רעידת אדמה קשה שהרסה את המצודה בצפת, והיא נשארה חרבה במשך תקופה ארוכה עד שנת 1475, אז היא שופצה ושוקמה בהוראתו של הסולטן הממלוכי קאיתבאי. כיום יש סביב שרידי המצודה גן גדול, ועל פסגתה של הגבעה הוקמה מצבת זיכרון לחללי מלחמת השחרור.
4. העיר העתיקה גמלא - התקופה הרומית
כיום, העיר העתיקה הזו מוגדרת כשמורת טבע הממוקמת ברמת הגולן, מצפון-מזרח לכנרת ולישוב רמות, ושמה נגזר מהשם 'גמל' על שם ההר דמוי הדבשת עליו היא שוכנת. גמלא נכבשה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי מידי מתייוונים במאה הראשונה לפנה"ס, והוא יישב בה יהודים. העיר נבנתה על גבעה שמוקפת מדרונות תלולים משלושה כיוונים, ומצפון מזרח היא הייתה מוגנת בזכות חומה שאותה הורה להקים יוסף בן מתתיהו, בזמן המרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66 – התקופה הרומית. הרומאים צרו על העיר כשנה מאוחר יותר (בשנת 67) והצליחו אחרי מספר ניסיונות למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט עליה. במהלך ההשתלטות והקרב על גמלא נהרגו 9,000 תושבים, כשמתוכם 5,000 בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר ולא להשאיר את גורלם בידי הכובשים.
5. הר ברניקי – התקופה הביזנטית
זהו הר בגליל הנמצא סמוך לכנרת ודרומית לעיר טבריה, שעליו נמצאו שרידי כנסייה ביזנטית ולצדה מסגד מהמאה ה-8 לספירה. במהלך המאה השישית – התקופה הביזנטית, נבנתה על פסגתו של ההר כנסייה מפוארת ששטחה כ-1,400 מ"ר, וחומה בעלת שני מגדלים שהקיפה את ההר. במהלך שנת 749 התרחשה רעידת אדמה, בעקבותיה הכנסייה ושאר המבנים שהיו על ההר נהרסו כליל, אך היא שופצה בתקופה המוסלמית הקדומה ונבנה מסגד בסמוך אליה. בשנת 1187 נערך קרב קרני חיטין בין צבא ממלכת ירושלים הצלבנית לבין הצבא המוסלמי, שבסופו המוסלמים זכו לניצחון מכריע על הצלבנים, כזה שהוביל לכיבוש מחדש של ארץ ישראל על ידם. לאחר הקרב, ממלכתם של הצלבנים בגליל חדלה מלהתקיים והכנסייה על הר ברניקי הוחרבה.
6. תל בית ירח – התקופה ההלניסטית
זהו תל המצוי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בו התגלו שרידי העיר העתיקה בית ירח. בתקופת הברונזה העיר הייתה השנייה בגודלה בארץ אחרי יריחו, ובסוף התקופה היא ננטשה למשך כ-1,000 שנים עד לתקופה ההלניסטית, בה היא נבנתה מחדש. בתקופה זו נבנתה סביב העיר חומה שאורכה היה יותר מ-1,600 מטרים, גובהה 4 מטרים ורוחבה 6-7 מטרים. בהמשך, בתקופת המרד הגדול בשנת 67 לספירה, חנה בעיר הצבא הרומי בדרכו לגולן ובעיר הוקמו מצודה, בית כנסת ובית מרחץ גדול. לאחר מכן, בתקופה הביזנטית הוקמה כנסייה גדולה ואמת מים שהזרימה לעיר מים מנחל יבנאל. בהמשך, העיר הוחרבה מספר פעמים ונהרסה כליל במאה השביעית לאחר הכיבוש הערבי.
7. אל באהג'ה – התקופה העות'מאנית
במרחק נסיעה קצרה מהיישוב שמרת, צפון מזרחית לעיר עכו, שוכן אחד מהאתרים הקדושים לדת הבהאית בארץ ישראל. האתר מהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי יחד עם המתחם הנוסף שבחיפה - היעדים החשובים ביותר בישראל לעלייה לרגל בדת הבהאית. המרכז הבהאי נבנה בתקופת שהותו של בהאא אוללה, מייסדה של הדת הבהאית, בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני במחצית השנייה של המאה ה-19. בשנת 1868 הגלו השלטונות העות'מאניים את מייסד הדת לארץ ישראל וכלאו אותו בעכו, והוא נותר באזור עד סוף ימיו, כשנפטר בשנת 1892 ונקבר במקדש בהאא אוללה שבאתר. במתחם אפשר לטייל בחצר הקדושה ובגנים המטופחים המקיפים את מבנה המקדש ואת אחוזת אל באהג'ה, בה התגורר נביא האמונה הבאהית.
8. אפולוניה-ארסוף – התקופה הפרסית
דרום מערבית לשכונת נוף ים בהרצליה מתחבאת לה פיסת היסטוריה מיוחדת ומרתקת: העיר העתיקה אפולוניה-ארסוף, בה ניתן לראות שרידים מתקופות שונות בהיסטוריה וליהנות משקיעת השמש באחד מהאתרים הארכאולוגיים היפים ביותר באזור. העיר הוקמה בראשית התקופה הפרסית על ידי הפניקים ונקראה "ארשוף" על שם 'רשף', אל הסער והמלחמה הפיניקי. היא נכללה בתחומי השפעתה של העיר צידון שקיבלה את אזור השרון לניהולה מידי השלטון הפרסי, והיישוב הפיניקי שהתקיים במקום בתקופה זו עסק ביצור צבע הארגמן וקיים קשרי מסחר עם אזור הים האגאי ויוון.
כמו כן, תרבויות נוספות התמקמו בעיר לאורך ההיסטוריה, כאשר בתקופה ההלניסטית שונה שמה לאפולוניה. לאחר מכן, בתקופה הרומית נפגעה העיר ברעידת אדמה אך שוקמה במהרה, ובתקופה הביזנטית המשיכה העיר לגדול והייתה ליישוב הגדול בשרון. בהמשך, בשנת 640, נכבשה העיר על ידי המוסלמים ובשנת 1101 נכבשה על ידי הצלבנים. העיר נשארה בידיים צלבניות עד שנת 1265, אז הסולטאן הממלוכי בייברס וצבאותיו צרו על העיר, ולאחר 40 ימי מצור היא נפלה כאשר האחרון הורה להרוס את חומותיה ואת מבצרה. מאז ועד היום היא נותרה שוממה.
9. המסגד הלבן ברמלה – התקופה הערבית
זהו מבנה אסלאמי קדום הממוקם במרכז העיר רמלה, ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8 בתקופת שלטונם של בית אומיה – התקופה הערבית. שמו המדויק של המסגד הוא "ג'אמע ארבעין אל מוע'זי" כלומר "מסגד ארבעים הלוחמים" (של מוחמד), שלפי מסורת מימי הביניים נקברו בתחומיו. לפי מקורות היסטוריים, סלימאן אבן עבד אל מלכ בנה את רמלה בראשית המאה ה-8 והחל להקים את המסגד, שאת בנייתו השלים אחיו - השאם. את ראשית בניית המסגד יש לייחס לשנות העשרים והשלושים של אותה מאה, ושמו ניתן לו בשל העובדה שהיה מכוסה בשיש לבן. מאז, המסגד חרב כמעט לחלוטין ברעידות האדמה של השנים 1033 ו-1068 ושוב במהלך התקופה הצלבנית. המסגד שוקם בתקופה הממלוכית, והקמת המינרט (הצריח) הידוע בשם "המגדל הלבן" משויכת לאותה תקופה. עם ירידת חשיבותה של העיר רמלה בעיני המוסלמים, נעזב המסגד וחרב. רק המגדל הלבן ומספר חורבות נותרו במקום.
10. קומראן – התקופה החשמונאית
זהו אתר ארכאולוגי וגן לאומי המשויך לתקופה החשמונאית וממוקם במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. הוא התפרסם בעיקר בשל מגילות ים המלח, כתבי היד העבריים הקדומים ביותר שהתגלו עד היום. מספר חוקרים טוענים כי האתר היה נקודת יישוב ומקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה, אך אחרים העלו סברה אחרת הטוענת שזו בכלל כת האיסיים, קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני. חלק נוסף מהחוקרים חולקים על שתי הטענות האלו, וגורסים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או כמבצר לחיילי לגיון רומאים. במקביל, בגרסה נוספת נטען כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודיאני. כיום, במקום ניתן לראות תצוגה של פריטים ארכאולוגיים, לבצע סיור באתר ולצפות בסרטון על תולדות קומראן.
11. ביר אבו מטר – התקופה הכלקוליתית
זהו אתר ארכאולוגי ופארק ירוק שמהווה ריאה ירוקה בלב בקעת באר שבע, אשר נמצא על גדתו הצפונית של נחל באר שבע בסמוך לשכונת נווה זאב. הממצאים הארכאולוגים שהתגלו במקום מעידים על קהילה גדולה שחיה באזור הנקראת תרבות באר שבע, והיישוב העתיק התקיים בערך בין השנים 4,000-4,200 לפנה"ס – בתקופה הכלקוליתית. אדמת הלס שבאזור אילצה את הקהילה להקים התיישבות תת קרקעית, אך לאחר חפירות ההצלה שנעשו במקום בין השנים 1950-1990 הוקם על האתר פארק קטן. כיום, ניתן לראות בפארק את הבאר ששירתה את היישוב הקדום ולצידה, אבנים המציינות את מיקומם של שרידים מתקופות מאוחרות יותר - הביזנטית והעות'מאנית.
12. תל ערד – תקופת הברונזה
זהו אתר ארכאולוגי וגן לאומי השוכן בנגב המזרחי, כ-10 ק"מ מערבית לעיר ערד, שבו נחשפו שרידי עיר כנענית מבוצרת. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשובה מתקופת הברונזה, שם שכנה העיר העתיקה שהשתרעה על כמאה דונם והוקפה בחומה באורך של כ-1,200 מטרים. העיר הייתה אחת מהערים הקדומות ביותר בארץ ישראל שבהן היו רחובות מתוכננים, חומה ומבני ציבור ושלטון. בנוסף, בעיר הייתה מערכת מים שניקזה את מי הגשמים מהרחובות אל מאגרים בחלק הנמוך שבמרכזה. למרבה הצער מחקרים בתחומים שונים העלו את ההשערה שבאמצע האלף ה-3 לפנה"ס התרחש באזור מדבור, תהליך בו אזור יבש יחסית הופך לצחיח לחלוטין. תופעה זו השפיעה בצורה מכרעת על היישוב, שנאלץ להסתמך על מי גשמים בהיעדר מקורות מים שיתמכו בצרכי החקלאות. לפי ארכיאולוגים שונים, ייתכן שערד הושפעה מתהליך זה שגרם לאובדן ענף החקלאות והעורף הכפרי, דבר שהוביל לנטישת העיר.
מקור התמונות:
Micheal Fountain,
מרכז להב"ה צפת, מתוך אתר פיקיויקי,
orientalizing,
צילום: אורן פלס, Oren Peles, מתוך אתר פיקיויקי,
Hanay,
Sholeh Munion,
Yair Aronshtam,
Deror_avi,
Mboesch
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: