8 פלאי הטבע הפחות מוכרים של ארגנטינה

בחבל הארץ המפורסם ביופיו פטגוניה שבדרום ארגנטינה יושב לו חצי האי ואלדס – פלא טבע אמיתי המשתרע על פני 3,625 קמ"ר ובעל צורה מלבנית. האי שופע נופי ים, מפרצים, לגונות, שקעים המגיעים עשרות מטרים מתחת לפני הים וצוקים מרשימים בגובה של עד 100 מטרים. המקום הנהדר הזה גם עשיר במאות מיני צמחים, כמו גם בעולם חי מגוון ומרתק במיוחד – מאלפי לוויתניים השוחים במפרצי האי, דרך פילי הים הדרומי ואריות ים דרום אמריקאיים שניתן לראות הן בים והן ביבשה, ועד יונקים יבשתיים כגואנקו (סוג של למה), שועל מצוי וארמדילים. תוכלו לאתר בחצי האי ולאדס גם תנועה ערה של עופות כפינגווינים לסוגיהם, קורומורנים ועוד. מה שאין כאן זה בני אדם – באזור כולו מתגוררים רק 220 איש, זאת לעומת אוכלוסיית הכבשים, המגיעה לכדי 8,000 במספרם; מספר המבקרים השנתי בחצי האי מגיע לכ-100,000 תיירים בסך הכל.

2. תעלת ביגל (The Beagle Channel)

הטיול בתעלת ביגל צריך להיות ברשימת המשאלות של כל חובב מסעות וטבע באשר הוא, מכיוון שהחוקר הנודע ואבי תורת האבולוציה – צ'רלס דרווין – עשה את המסלול הזה והגה במהלכו את התיאוריה פורצת הדרך שלו. תעלת ביגל היא למעשה מצר ים המשמש כגבול טבעי בין ארגנטינה לצ'ילה שכנתה וכמעבר בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי. אורכו של המצר 240 ק"מ אך רוחבו 5 ק"מ בלבד – לכן הוא לא מתאים למעבר של אוניות גדולות. עם זאת, סירות ואוניות תיירים קטנות בהחלט יכולות לשוט בו, וזאת הדרך הכי מומלצת לסייר באזור אם אתם רוצים ללכת בעקבותיו של דרווין.

3. לגונת איברה (Esteros del Iberá)

בצפון מזרח ארגנטינה יושב לו אזור טבע מיוחד במינו – לגונת איברה, המורכבת משורת ביצות מלאות צמחייה וחיים יוצאי דופן. המקום דומה לאזור הביצות הגדול בעולם, הפנטנל שבברזיל, אך הוא הרבה פחות עמוס תיירים ממנו. לגונת איברה יושבת סמוך יחסית למפלי האיגואסו המפורסמים והיא שופעת בעולם חי מרתק ואפשרויות בלתי נדלות לצפייה בעופות ובציפורים – כך שאם אתם חובבי טבע אמיתיים זה המקום הטוב ביותר בארגנטינה לצפות בו בטבע החייתי. חלק גדול מן האזור הזה, שבשטחי פרובינציית קוריינטס, הוכרז בשנת 1981 כשמורה מוגנת - הגדולה ביותר בארגנטינה - המתפרשת על פני 13,000 קילומטרים רבועים, כשתוכניות עתידיות מדברות על הפיכתו לפארק לאומי של ממש.

4. סלינאס גראנדס (Salinas Grandes)

על אף שמדבר המלח המפורסם ביותר בדרום אמריקה והגדול בעולם הוא הסאלאר דה אויוני שבבוליביה – לסלינאס גראנדס שבארגנטינה אין כלל מה להתייבש. הוא אמנם פחות מוכר מישימון המלח הבוליביאני, אך לא פחות יפה ומרהיב ממנו. הוא השלישי בגודלו בעולם מסוגו, והשני בגובהו – כשהוא יושב על רמה בגובה 3,449 מטרים מעל פני הים. המדבר משתרע על שטח של 6,000 קמ"ר המתחלקים בין 4 פרובינציות שונות. שני נהרות זורמים אל האזור המדברי הזה, אך מימיהם מתאדים בקרקע החמה והמלוחה שבמרכז המדבר. האטרקציה פה היא כמובן מרבדי המלח העצומים, שהצמחייה בהם דלילה ביותר, אך הנופים יוצאי דופן – כשניתן להביט מכאן אל עבר הקניונים האדומים והצוקים האדירים של הרי האנדים הנשקפים באופק.

5. הפארק הלאומי נאוול ואפי (Parque Nacional Nahuel Huapi)

נאוול ואפי הוא הפארק הלאומי הוותיק ביותר בארגנטינה והגדול ביותר מבין 10 הפארקים המצויים במערכת הטבעית הסמוכה לו. שורה של הרים געשיים מקיפה את אגם נאוול ואפי היפהפה, היושב במרכז הפארק שלמרגלות הרי האנדים. משמעות שמו המעניין של הפארק היא "אי הפומות" בשפת בני המפוצ'ה – תושביהם הילידים של אזורי דרום ארגנטינה וצ'ילה; אפשר כמובן להבין מכך שתוכלו לתצפת כאן על אזורי המחייה הטבעיים של הפומות האדירות, אך לא רק – גם לוטרות, שועלים צבאים וחיות יער נוספות דרים כאן בכפיפה אחת. הנופים של הפארק הלאומי נאוול ואפי עוצרי נשימה פשוט, ומלבד האגם המפורסם שמושך אליו תיירים רבים תוכלו לראות כאן יערות ברושים ועצי מחט המכסים את האזור ושרידים של תצורות סלע עתיקות שהשתמרו.

6. נהר המינה קלברו (Río Mina Clavero)

מינה קלברו היא עיירה קטנה ומתוירת הנמצאת בעמק טרסלסיירה שבפרובינציית קורדובה. נהר מינה קלברו, שנובע מהרי האצ'לה, חוצה את העיירה היפה הזו במימיו הצלולים ויוצר בה "כיסים" טבעיים של חופים סלעיים. רבים מאלו שמבקרים באזור הזה מוצאים את נופי גן העדן של הנהר כמרהיבים ביותר, בעיקר אלו שאוהבים את השילוב שבין מים ושמש חמימה מעל (ומי מאיתנו לא כזה, בעצם). המקומיים טוענים שלמימי הנהר יש סגולות בריאותיות, וכבר לפני 100 שנים תושבי העיר קורדובה הסמוכה רכבו על גבי פרדות כדי ליהנות מרחצה ב"מי הפלא" האלו. אך גם בלי ההבטחה הבריאותית הביקור בגדות הנהר יספק לכם חוויה של אוויר מרענן, מים נקיים והאזנה לקולו הנפלא של הטבע הנשמע כאן מכל עבר.

7. הפארק הלאומי טלמפאז'ה (Parque Nacional Talampaya)

תצורות סלע מרהיבות ביופיין, מאובנים פרה היסטוריים מרתקים וממצאים ארכיאולוגיים מיוחדים במינם – כל אלו מחכים לכם בפארק הלאומי טלמפאז'ה, עוד אוצר טבע לאומי של ארגנטינה היושב בפרובינציית לה ריוחה במערב המדינה. על פני שטח של 2,150 קמ"ר פרושים בכל רחביו סלעים אדמדמים מסוג אבני חול בשלל גדלים וצורות שיצר בהם הטבע. מלבד זאת ישנם כאן גם מאובנים בני מאות מיליוני שנים של צבים ודינוזאורים עתיקים, ציורי סלע המיוחסים לבני אדם שחיו באזור במאות הראשונות לספירה, ושלל בעלי חיים המתקיימים כאן ושאפשר לתצפת עליהם – דוגמת העופות הדורסים קונדור האנדים ובז נודד, כמו גם שועלים ארגנטינאיים אפורים. האתר המיוחד במינו הזה, שפירוש שמו "הנהר היבש של המיש" (המיש הוא עץ שנפוץ במדבר) הוכרז בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית – וכשחוזים בו לא קשה להבין למה הוא נחשב לאחד האתרים הגאולוגיים החשובים בעולם.