maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

לא לשוויון בנטל - כן להשתתפות בנטל

מאת: יהודה דרורי
 
רעיון השוויון בנטל הינו רעיון תיאורטי חשוב אבל הינו וירטואלי ביסודו מאין יכולת ריאלית לממשו. שוויון בנטל חייב להיות להתבטא כהצהרה בשבועה של כל צעיר וצעירה במדינה, שבה הם מתחייבים לתרום למדינה ככל שזו תבקש מהם במסגרת החוק, וככל שביכולתם לתת לה, זה הכל. אי אפשר לקיים שוויון אמת בין אנשים או בין גופים שונים לחלוטין.  
 
שיוויון בנטל
 
נכון שרעיון השוויון בנטל הינו לכאורה רעיון נעלה וחשוב מאד בחברה פלורליסטית ודמוקרטית ובמדינה אשר מצפה לתרומה לקיומה מצד כל אזרחיה, אבל עלינו דווקא לזכור את החוכמה שביסוד התיזה המרקסיסטית - זאת האומרת ש"כל אחד תורם לחברה כפי יכולתו וכל אחד מקבל לפי צרכיו" - אמרה זו מבטאת את האמת האנתרופולוגית האנושית.
 
במשטרים קומוניסטים (ובמידה רבה גם בקיבוצים) עיוותו לחלוטין רעיון נשגב זה המבטא את ההבנה בשוני ביכולתו ובצרכיו של כל אדם וקבעו ש"כולם יתנו שווה וכולם יקבלו שווה" (וגם את זה לא עשו) ויש להניח שסטייה אידאולוגית מעוותת זו הביאה למפלת המרקסיזם - כי אנשים אינם שווים ביכולתם לתת, לפעול, וליצור וצרכי כל אדם  אחרים מצרכי זולתו. מכאן נבין שחברה נבונה חייבת לזהות עובדה ביולוגית כלכלית וחברתית זו ולהבין שגם מגזרים שונים באוכלוסיה פלורליסטית אינם שוים ביכולתם לתת או בצרכיהם. לפיכך, עם היד על הלב, אנחנו למשל לא מצפים שהמגזר החרדי ו/או הערבי יהיו שווים בתרומתם לצה"ל, כמו הרוב הציוני.
 
המציאות מכתיבה שלא יכול להיות שוויון
הוועדה של שרי הממשלה נפלה למלכודת של הסיסמאות מצד אחד והראתה רפיסות, חוסר מעוף ורשלנות. ניקבעו כמויות גיוס ומועדים דחויים לזמן ארוך, לא נקבע צורך לגיוס ערבים ולא נקבעו כמעט כל סנקציות למשתמטים.
 
מה שידוע למבינים בנושא הוא:  שמערכת הביטחון אינה ערוכה לקיים את השוויון בנטל. האמת הפשוטה היא שהמדינה וצה"ל אינם זקוקים לכל כוח האדם המוצע להם בשנתון גיוס. (אולי ל-50% בתנאים אופטימלים). צה"ל והשירות הלאומי לא יצטרכו לגייס יותר מ-15% במגזר החרדי או הערבי, ולפיכך, עיקרון השוויון יכול להיות מיושם חוקית בהצהרת הצעירים והצעירות על נכונותם לשרת. מכאן יהיה על המערכת לעשות בחירה מותאמת בהתאם לצרכיה כאשר האי-שוויון בין אדם לאדם יקבע מי ישרת בפועל ומי ישרת רק באופן וירטואלי-זמני, כאשר כבר היום מופר ה"שוויון הקדוש" בהרבה תחומים מתוך חוסר ברירה.
 
למשל, צרכיו החיוניים של מתגייס חרדי נשוי עולים בהרבה על זה של מתגייס חילוני, כמו גם צרכיו של מתגייס התומך במשפחתו וגורם לצה"ל הוצאה בלתי צפויה מראש בנושא הרווחה (לעומת מתגייס רווק ממשפחה מעמד הבינוני). מדוע אם כך על צה"ל להקשות על תקציבו ועל המגויס עם אחריות משפחתית כאשר ישנן אלטרנטיבות?
 
במערכת הביטחון הבינו אפילו שהשוויון שונה כאשר זה מגיע לשכר. בעוד שהשכר היה פעם שווה לכל החיילים בחובה,(ובכל דרגה),כיום כבר מבחינים בכאלה המשרתים יותר וכאלה המשרתים פחות ובין אלו שביחידות מיוחדות, ובין ברגילות, והשכר בהתאם.
 
באין חובות אין זכויות
אפשר להניח בבטחה שיהיו כאלו שלא ירצו לחתום על הצהרת התחייבות לשרת את המדינה. אסור למדינה להענישם במעצרים או בקנסות כי אין כל צורך בכך. מה שהחוק כן יכול לעשות הוא לומר לסרבנים, מכל מין ומכל סוג : ללא חובות אין זכויות. דהיינו - חובתך להודיע על נכונותך לתרום למדינה ולא זכויותיך במדינה יוגבלו. לא תוכל לבחור או להיבחר לכנסת או לכל מערכת מוניציפאלית. לא תוכל לקבל משכורת מהמדינה ישירות או בעקיפין, לא תהיה זכאי לשירותי הביטוח הלאומי (וגם לא תחויב לשלם מס זה), אין לך סבסוד בחינוך, אין ביטוחי בריאות, נכות וזיקנה. לא תוכל לקבל פספורט אלא רק תעודת-מסע חד פעמית וכו'.
 
מעמד כזה ,של נטול זכויות מסוימות, מתאים כיום למעמד תושב בארה"ב, מעמד של טרום אזרחות. ולפיכך, את כל "ארגוני זכויות הערבים" שיקפצו עלינו בנושא, נשלח לכל הרוחות, או לפחות שילכו לשכנע קודם כל את האמריקאים.

מקור תמונה: Shlomit Or

מקור: יהודה דרורי
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: