מיד תועבר לדף המבוקש
|
אומרים שמי שלא יודע את עברו, אין לו עתיד. ובכן, זוהי סיבה טובה וגם פרקטית, לחקור את הסביבה כפי שהייתה בעבר. ולא סתם עבר, לפני כ- 50 מיליון שנים. הסיבה הפרקטית היא שלימוד מחזוריות בטבע יכול לעזור לנו בהבנת העתיד ולאן כדור הארץ הולך, מה שדי כדאי בהתחשב בנזק שעשינו עד כה. ישנם מקומות בכדור הארץ, בהם התנאים והנסיבות הביאו לשימור יוצא דופן של בעלי החיים והצמחים שבסביבה. כך, נוצר אגם המאובנים של גרין ריבר (הנהר הירוק) במרכז ארה"ב. לפני כ- 50 מיליון שנים, הרי הרוקי כבר היו לקראת סוף היווצרותם ואגני הניקוז שנוצרו יצרו סחף של בוץ, מינרלים ומשקעים נוספים. כל אלה שקעו לקרקעית האגם ויצרו מצע נוח לשימור. יונקים, חרקים, דגים וצמחים רבים, שקעו אל קרקעית האגם ונשתמרו באופן מדהים בתוך המינרלים והבוץ. מחקר המאגר האדיר הזה של מאובנים מאפשר לנו לגלות את סוג האקלים, מאפייני בעלי החיים ואף היווצרות הנוף.
|
| עטלף באורך 14 סנטימטרים, הקדום ביותר שידוע עליו. הוא היה מטפס נמרץ שצד חרקים על עצים. |
 |
| צב רך שריון בגודל של 1.7 מטרים. היום, הצב רך השריון הגדול ביותר באמריקה הוא בגודל של חצי מטר בלבד. |
 |
| צב מזן נכחד באורך של 25 סנטימטרים. |
 |
| מאובן נדיר ביותר של סוס שלם אשר נמצא בגרין ריבר. |
 |
| סרטן נהרות שחי במים הרדודים של האגם, בקרבת הגדה. |
 |
| טריגון קדום בעל שיניים, לצורך ציד חלזונות ושאר רכיכות. כמו כן, זנבו הקוצני שימש להגנה. |
 |
| דג זה היה טורף דגים אחרים, לפי השיניים ומיקום הסנפירים. |
 |
|
דג מונאיי (עיני ירח) היה חי במי נהרות, אך מדי פעם הגיע לבקר גם באגם. |
 |
| דג זה הוא המאובן הנפוץ ביותר שקיים בין החולייתיים. |
 |
| דג טורף מזן קרוסופוליס. |
 |
| מאובן מיוחד זה מציג את סיבת המוות. הדג לא נמצא בין ריכוז גדול של מאובנים, מה שמצביע על כך שהוא לא מת באסון, אלא מחנק או רעב. את זה ניתן ללמוד מהדג שתקוע בפיו. |
 |
| דג זה היה חי במים עמוקים, בניגוד לקרובו מהנהר. |
 |
| שיניו המחודדות והקטנות של דג זה, איפשרו לו לצוד מחד ולסנן את גודל הטרף מאידך. |
 |
| ריכוז הדגים מצביע על כך שהם חיו בלהקה. |
 |
| ניטה אושיינה, דג להקות שחי בנהר. |
 |
| דג זה נמצא בין מאובנים רבים מסוגו, מה שמצביע על חיים בלהקה. |
 |
| שפירית. הביצות שבשולי האגם היו מוקד רביה ואכילה מעולה. |
 |
| חיפושיות התכשיט, נקראות כך על שם צבעם המטאלי הבוהק. |
 |
| היום חיפושיות הן זן מגוון ביותר, אך לא נותר להן זכר רב מהתקופה ההיא. |
 |
| לעיתים, ניתן לזהות מהמאובנים גם צבע ומאפיינים הקשורים במין. |
 |
| החרקים השתמרו בצורה כל כך טובה, שניתן להבחין בדפוס העורקים שבכנפיים. |
 |
| מאובן באורך סנטימטר של חרק ממשפחת חרקי האמת. |
 |
| בחרק אמת זה ניתן לראות בבירור את השתמרות הדפוס בשולי הבטן. |
 |
| מעל 300 מאובני עלים נמצאו באגם. |
 |
| נמצאו 276 זנים שונים של צמחים, המסייעים לקבוע את סוג האקלים ששרר באזור. |
 |
| שימורו המדהים של פרח זה קשור בין היתר לאבן הסיד בה הוטבע. |
 |
| על פי העלים ניתן להעריך את הטמפרטורה והמשקעים של התקופה והאזור. |
 |
| יש מאובנים שלא יהיה ניתן לקבוע את מינם לעולם, כמו פרח זה, כיוון שחלקי הצמח נפרדים טרם השימור והם נמצאים ללא החלק ממנו ניתן לקבוע. |
 |
| מאובן הדקל הזה מצביע על מזג אוויר חם ולח בהרבה מזה הקיים באזור היום. |
 |
| גם את מינו של עלה זה קשה לקבוע, בדיוק מאותה סיבה - לא ניתן למצוא את שאר החלקים של הצמח. |
 |
תרגום מאנגלית - מילה תרגומים
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: