בדיחות בנושא נוצרים

אנטישמיות במיאמי
אנטישמיות במיאמי
גב' רוזנברג ירדה מהמטוס שנחת זה הרגע במיאמי וחיפשה מקום להעביר בו את הלילה. בעודה נכנסת אל המלון הראשון שנקרה בדרכה, היא רואה את פקיד הקבלה: "שלום, אני גב' יטה רוזנברג, נחתתי לפני שעה קלה בעיר, אני עייפה מאוד ואשמח לחדר ללילה". פקיד הקבלה הסתכל עליה במבט מנוכר ואמר בקרירות: "מצטער גבירתי, אנחנו מלאים עד אפס מקום". באותו הרגע אדם עם מזוודה הגיעה לקבלה והניח את מפתחות חדרו בדרך ליציאתו מהמלון. "אוי, איזה יופי!", אמרה גב' רוזנברג, "אוכל לקחת את החדר שלו!" "מצטער, גבירתי", אמר הפקיד, "אך קיוויתי שתביני את הרמז. אנחנו לא משכירים חדרים ליהודים". "יהודים?", קראה בקול הגב', "מי כאן יהודי? אני קתולית!" בחוסר אמונה מוחלט, שאל אותה הפקיד: "אם את קתולית, אז תעני לי על השאלה: מיהו בנו של אלוהים?" "זה קל. ישו, כמובן". הפקיד, עדיין מסרב להשתכנע, שאל שוב: "ומי היו הוריו של ישו?" "מריה ויוסף", השיבה גב' רוזנברג בחוסר סבלנות. ״אם כך״, הקשה הפקיד, ״היכן נולד ישו?״ "באסם, בכלי בו היו מאכילים בהמות", ענתה גב' רוזנברג. "ומדוע ישו נולד דווקא באסם? ועוד בכלי בו מאכילים בהמות?", שאל הפקיד. וגברת רוזנברג, שהסבלנות שלה כבר נגמרה, אמרה לו: "כי שמוקים כמוך לא משכירים חדרים ליהודים!"
הרב והכומר באגם
הרב והכומר באגם
רב וכומר יצאו לטיול בפארק, והתהלכו ליד אגם גדול. פתאום אמר הרב: ״בוא ניכנס לעשות איזו טבילה, המים נראים ממש צלולים״ ״אבל אין לנו בגדי ים״ אמר לו הכומר. ״אז מה?״ ענה הרב, ״בוא נכנס למים כמו שאלוהים יצר אותנו״ הכומר חשב לרגע ואז הסכים איתו. הם פשטו את בגדיהם, הניחו אותם על פיסת דשא בשפת האגם ונכנסו לטבילה קצרה. אחרי כמה דקות הם יצאו מהאגם והלכו חזרה לכיוון המקום בו הניחו את הבגדים. פתאום שמו השניים לב לקבוצה קטנה של אנשים שבהתה בהם בעודם עירומים. בוש ונכלם, ניסה הכומר לכסות את מבושיו בידיו. הוא הסתכל הצידה וגילה שהרב מכסה בכלל את פניו בידיו. ״מה אתה עושה״? שאל הכומר. ענה לו הרבי: ״האנשים שלי, בניגוד לאלו שלך, מזהים אותי בזכות הפנים שלי.״
חתונה קתולית
חתונה קתולית
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים. כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן. בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב. לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!" אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!" אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..." מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!" הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
משפט המהמרים
משפט המהמרים
נוצרי, מוסלמי ויהודי מובאים בפני שופט ומואשמים בהשתתפות בהימורים לא חוקיים במסגרת משחק פוקר. השופט פונה אל הנוצרי ראשון ואומר, "אתם שלושתכם מואשמים בהימורים לא חוקיים! האם אתה שיחקת פוקר אתמול?". הכומר ממלמל בלחש ומתחת לשפה, "ישו סלח לי", ואז עונה לשופט "לא" בקול חזק וברור. השופט פונה אל המוסלמי, "גם אתה מואשם ששיחקת פוקר אתמול בלילה, האם באמת עשית משהו שכזה?", המוסלמי ממלמל בלחש ומתחת לשפה, "אללה סלח לי", ואז עונה לשופט "לא" בקול חזק וברור. לבסוף השופט פונה ליהודי, "אני מכיר אותך ואת מנהגי העם שלך, אני יודע שאחת מ-10 הדיברות שלכם היא לא לשקר, אז תגיד לי את האמת! האם אתה שיחקת פוקר אתמול בלילה?". היהודי מסתכל על הנוצרי, מסתכל על המוסלמי, פונה לשופט ואומר: "אני לא יכול לשחק לבד נכון???"
יהודים חוגגים את חג המולד
יהודים חוגגים את חג המולד
מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים. הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח". "יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא. "אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות". "מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?" "הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!" המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..." "אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"
החגים המוזרים של היהודים
החגים המוזרים של היהודים
צעירה נוצרייה מעיירה קטנה במזרח אירופה הלכה לעבוד בעיר הגדולה אצל משפחה יהודית. אחרי מספר חודשים, כשחזרה לחופשה לכפר שלה, הקרובים שאלו אותה: "איך זה לעבוד אצל היהודים?" היא ענתה: "הם מאוד נחמדים, משלמים תמיד בזמן ונותנים מתנות בחגים. אבל החגים שלהם מאוד משונים! יש להם חג שנקרא שבת שבו הם אוכלים בפינת אוכל ומעשנים בשירותים. יש להם חג שנקרא תשעה באב שבו הם מעשנים בפינת אוכל ואוכלים בשירותים. ויש להם עוד חג שנקרא יום כיפור שבו הם גם מעשנים וגם אוכלים בשירותים."
נוצרי, מוסלמי ומרוקאי התפללו יחד
נוצרי, מוסלמי ומרוקאי התפללו יחד
נוצרי מוסלמי ויהודי מרוקאי נכנסים לירושלים בפעם הראשונה בחייהם והולכים להתפלל באותו המקום. לפתע, שומע הנוצרי קול מסתורי: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!", הוא נתקף פחד עז ובורח משם כל עוד נפשו בו. בינתיים, המוסלמי המשיך להתפלל ולפתע שמע גם הוא קול רועם: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!" אחוז אימה הוא קם וברח משם במהירות. המרוקאי שהמשיך להתפלל שמע פתאום קול חזק שקרא לעברו: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!!!" המרוקאי הוריד את הסידור, הסתכל קדימה ואמר: " תקשיבי לי טוב, אם לא תסתמי את הפה, אני עוד רגע מוציא לך גם את העין השנייה!"
הקבורה של החמות
הקבורה של החמות
ג'ורג' ואשתו אנג'לה – שני נוצרים אדוקים וחובבי ישראל, החליטו לטוס לטיול קיצי בארץ הקודש כשלמורת רוחו של ג'ורג', גם אמה הנודניקית של אנג'לה הצטרפה לטיול. במהלך השהות שלהם בירושלים, אמה של אנג'לה לקתה בהתקף לב ולפני שהגיעה לבית החולים, נפטרה... אנג'לה מוכת היגון לא יכלה לטפל בנושאים הבירוקרטיים ולכן ג'ורג' לקח את המושכות לידיו. ג'ורג' נפגש עם היועץ הישראלי לנושאים האלה שאמר לו: "אני משתתף בצערכם ואנסה לעזור לכם כמיטב יכולתי." "תודה" השיב לו ג'ורג', "כרגע אני צריך רק סיכום של ההוצאות כדי לתכנן מה לעשות." היועץ כחכח בגרונו ואמר: "ובכן, יש לכם שתי אפשרויות... האחת היא להטיס את גופתה של חמותך לארצות הברית, מה שיעלה לכם 5,000 דולר..." ג'ורג' פער את עיניו והשיב "זה נורא יקר... מה האפשרות השנייה?" היועץ הביט בו ואמר "האפשרות השנייה היא שאתם תביאו את חמותך למנוחה כאן, בירושלים, מה שיעלה 150 דולר." ג'ורג' חשב במשך מספר רגעים והשיב "אני מעדיף להחזיר אותה לארצות הברית, אנחנו נתמודד עם ההוצאות." היועץ חייך אליו באומרו "כנראה שממש אהבת את חמותך אם אתה מוכן להחזיר אותה לארצה במחיר הזה." "זה לא העניין..." השיב ג'ורג' ליועץ המבולבל, "פשוט אני מכיר מישהו שנקבר בירושלים לפני הרבה שנים... ביום השלישי למותו הוא קם לתחייה וזה סיכון שאני לא מוכן לקחת עם חמותי."
השבח לאל
השבח לאל
כומר אחד עבר ליד חווה, ושם הוא ראה שלט שעליו היה כתוב "סוס נוצרי למכירה". מאחר שגם לו הייתה חווה קטנה משלו, הוא התעניין מיד ונכנס לשאול כמה עולה הסוס. "קודם כל קח אותו לרכיבת מבחן", אמר לו החוואי שמכר אותו, "אחר כך נדבר על המחיר". הכומר עלה על הסוס ואמר "דיו!" אך הסוס התעלם. "לא לא..." אמר החוואי, "זה סוס נוצרי - דיו לא יעבוד. עליך להגיד 'השבח לאל' ואז הוא ירוץ קדימה." הכומר עשה זאת, וכשניסה לעצור ואמר "הויסה" הסוס לא עצר. החוואי צעק לעברו "לא לא... זה סוס נוצרי - הויסה לא יעבוד! עליך להגיד 'אמן' ואז הוא יעצור!" הכומר המשיך לרכב על הסוס ומאוד אהב את הרכיבה ואת העובדה שהסוס מציית להוראות שכאלה. הוא אמר לו שוב ושוב "השבח לאל" והסוס דהר בכל רחבי השטח, עד שלפתע ראה לידו נחש והתחיל לדהור קדימה במהירות אל עבר צוק. "אמן! אמן!" צעק הכומר, והסוס עצר בדיוק בקצה הצוק. הכומר ניגב את הזיעה הקרה ממצחו, הרים את ידיו לשמים ואמר "השבח לאל"...
הכומר והעסקה עם השטן
הכומר והעסקה עם השטן
כומר אחד קיבל ביקור מפתיע מהשטן. "אל תפחד," אמר השטן, "יש לי הצעה בשבילך. אוכל להפוך אותך לאחד האנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם בעבור תמורה אחת קטנה - חצי מיכולת השמיעה שלך." "הכומר היה המום ואמר: "תן לי לחשוב על זה כמה לילות ואחזיר לך תשובה". בבוקר שלמחרת הוא הלך לפגוש את הבישוף, וביקש ממנו עצה בנוגע לפיתוי שקיבל. הבישוף היה המום ואמר: "עסקה עם השטן? אל תעשה את זה לנפש שלך, זה רק יהרוס אותה!" הבישוף ניסה לשכנע את הכומר אך לא הצליח, ולכן שניהם פנו לארכיבישוף וסיפרו לו על ההצעה שקיבל הכומר. הארכיבישוף הרים את ידיו מעל ראשו לתפילה, ואחרי מספר דקות אמר: "השמיעה שלך היא מתנה מאלוהים, אסור לך לתת אותה לשטן, ובכלל, זו טעות איומה לעשות עסקה עם השטן!" הכומר עדיין לא היה משוכנע. הוא דמיין את העושר והכוח שיהיו לו וזה פיתה אותו מאוד, לכן שלושתם פנו לאפיפיור. הם התיישבו מולו, והארכיבישוף אמר: "הוד קדושתך, הכומר שמולך עומד בפני פיתוי גדול מאוד וזקוק לעצתך." "סליחה?" אמר האפיפיור, "אתה יכול לדבר בבקשה קצת יותר חזק?"
לא זול להיות יהודי
לא זול להיות יהודי
יהודי בשם משה חי דלת מול דלת עם ג'ון, נוצרי שלביתו נהגו לפרוץ לעיתים תכופות. יום אחד עצר ג'ון את משה ושאל אותו: "תגיד לי משה, מה הדבר הזה שיש לך על המשקוף של הדלת, האם זה אזעקה?" "לא ידידי, קוראים לזה מזוזה, זה חלק מהמצוות היהודיות לשמירה על הבית. בתוך הקופסא הזאת יש קלף, שעליו כתובות מספר תפילות ששומרות על הבית". "ותגיד לי משה, אתה חושב שתוכל לשים מזוזה אחת גם על המשקוף שלי? נראה שזה עובד ממש טוב". "תקשיב ג'ון, המזוזה זה לבתים של יהודים". ג'ון התעקש: "אנחנו כולנו ילדים של אלוהים, אנחנו גם חברים המון המון שנים..." "בסדר", השתכנע משה, "בגלל החברות הארוכה בנינו אני אשים מזוזה על פתח ביתך". מספר חודשים לאחר מכן, ג'ון דפק על דלתו של משה ואמר: "סלח לי בבקשה, אבל אני מחזיר לך את המזוזה". "מה קרה?", שאל משה, "עדיין פורצים לך לבית?" "לא", אמר ג'ון, "הגנבים הפסיקו לפרוץ לי לבית, אבל מאז ששמת לי את המזוזה, בכל 15 דקות הפעמון של הדלת שלי מצלצל ואנשים מבקשים תרומות: לבית הכנסת, לבית חב"ד, לבתי ספר יהודיים, לעניים וכו' וכו'. עשיתי חישוב, והגעתי למסקנה שהתרומות עולות לי יותר ממה שהגנבים לוקחים!"
הנוצרייה התמימה שיודעת ליהנות מהחיים
הנוצרייה התמימה שיודעת ליהנות מהחיים
ג'ון ומרי, שני בפטיסטים דרומיים נהגו ללכת לאותה הכנסייה. מרי הייתה הולכת בכל יום ראשון ונשארת אחרי התפילה לשיעורי דת. ג'ון היה הולך רק בחגים, ולעיתים גם בימי ראשון. באחד מאותם ימי ראשון, ישב ג'ון בכיסא מאחורי מרי ושם לב עד כמה יפה ומושכת היא הייתה. באחת ההפסקות בתפילה, ג'ון התכופף לעברה ואמר: "היי מרי, מה דעתך שבשבת הבאה נצא שנינו לסעוד?" "בוודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" אמרה מרי. ג'ון התקשה להאמין שכך התמזל מזלו... במשך כל השבוע רחץ ומירק את המכונית, ובשבת בערב אסף את מרי ולקח אותה לארוחה, למסעדה הכי הכי בעיר. כשישבו לשולחן פנה ג'ון למרי ושאל: "היי מרי, איזה קוקטייל תשתי לפני הארוחה?" "הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?" ג'ון נשאר לשבת בכיסאו וכמעט שלא אמר דבר במשך כל זמן הארוחה. כשגמרו לאכול, הוציא ג'ון חפיסת סיגריות מכיסו ואמר: "היי מרי, רוצה לעשן?" "הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?" ג'ון נבוך מעט, לקח את מרי למכוניתו והחל לנסוע לכיוון ביתה. בדרך הם חלפו ליד מוטל דרכים וג'ון החל לחשוב לעצמו: "פישלתי פעמים, מה כבר אני יכול להפסיד...?" ואז הוא שאל: "היי מרי, מה דעתך שנשאר ללון במוטל הלילה?" "בודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" ענתה מרי. ג'ון התקשה להאמין ששוב התמזל מזלו, ובהזדמנות הראשונה פנה פניית פרסה, חזר למוטל ושכר חדר ללילה. למחרת בבוקר התעורר ג'ון לפני מרי, הסתכל עליה כשעדיין שכבה במיטה, וחשב לעצמו: "אוי ואבוי, מה עשיתי? מה עשיתי...?" הוא העיר את מרי משנתה ואמר: "מרי, יש לי שאלה אחת אלייך, מה תגידי לחברי כיתתך בשעורי הדת?" ענתה מרי, "את מה שאני תמיד אומרת להם... לא חייבים לשתות ולעשן כדי לעשות חיים!"
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.