אלוף משנה אחד בצה"ל מונה למפקד של בסיס במרכז הארץ. כבר בסיבוב הראשון שלו במחנה הוא שם לב לדבר מאוד מוזר: שני חיילים, לבושים באפוד מלא וחמושים בנשק, עומדים ושומרים במשמרות על ספסל נטוש בפאתי הבסיס שאף אחד לא יושב עליו. הוא התקרב לצמד השומרים ושאל אותם לפשר מעשיהם ומי נתן להם פקודה לשמור כאן. החיילים ענו לו שהם קיבלו את הפקודה מהרס"ר של הבסיס, ושמאז שהם הגיעו לכאן הם יודעים שיש חיילים ששומרים על הספסל הזה 24 שעות ביממה.
המפקד החדש עזב את החיילים ששמרו על הספסל וניגש ישירות למשרדו של הרס"ר, פתח את הדלת וביקש להבין מיד מה בדיוק העניין ולמה דואגים כל כך להגן על הספסל הזה. "האמת היא שאין לי מושג, המפקד" ענה לו הרס"ר, "אבל זאת פקודה שקיבלתי מהרס"ר הקודם שהיה כאן כשהגעתי לפני 10 שנים, והוא קיבל אותה מהרס"ר שהיה פה לפניו, שקיבל אותה מהרס"ר שלפניו – וככה הלאה. בקיצור, כבר 35 שנים שמוצבת פה שמירה על הספסל הזה כל הזמן".
אלוף המשנה נדהם מהתשובה של הרס"ר הנוכחי ומיהר למשרד השלישות כדי למצוא האם יש רישום שמעיד מי היה רס"ר הבסיס לפני 35 שנים. הוא מצא שהאיש, שכבר מזמן היה גמלאי צה"ל, עדיין חי ומתגורר ביישוב מרוחק ומבודד בצפון הארץ. באותו רגע הוא נכנס לרכב שלו והורה לנהג להסיע אותו לביתו של אותו רס"ר לשעבר – הוא היה נחוש לפתור את התעלומה סביב הספסל השמור בבסיס.
כשהגיע אל הבית, הרס"ר לשעבר ישב על כיסא נדנדה בפתח ביתו. מפקד הבסיס קרב אליו, הציג את עצמו וסיפר לו את הסיפור כולו – ובסוף פנה אליו ושאל אותו: "אז אתה מוכן להסביר לי למה, לעזאזל, צריך לשמור על הספסל הזה?"
"תשמע, אני לא מאמין לך..." הגיב הרס"ר לשעבר בתדהמה: "אתה רוצה להגיד לי שעד עכשיו הצבע שמרחנו עליו עוד לא התייבש???"
בוקר אחד רופא בכיר התקשר לאחד המטופלים שלו, ואמר בצער: "יש לי בשורות רעות ובשורות ממש רעות. במה אתה רוצה שאתחיל?"
המטופל הלחוץ היסס כמה שניות ואמר בפחד: "תתחיל עם הרעות דוקטור".
"אוקיי, אז הבשורות הרעות הן שיש לך 24 שעות לחיות."
לא מאמין למשמע אוזניו, שאל המטופל את הרופא על סף בכי: "אם אלה החדשות הרעות, אז מה החדשות הממש רעות?!"
הרופא השיב בטון קודר: "אני מנסה להשיג אותך מאז אתמול בבוקר..."
מקור תמונה: depositphotos.comבאמצע תרגיל חטיבתי גדול, אחד המפקדים החליט לקחת לצד את 25 הפקודים שלו ואמר: "יש לי עבודה קלה מאוד לחייל הכי עצלן שיש פה בצוות. אז מי שרואה את עצמו הכי עצלן מכולם שירים את היד."
החיילים שלחו מבטים תמוהים אחד לשני ו-24 מהם הרימו את היד במהירות.
המפקד הסתכל על כל החיילים ואז ניגש לעמוד מול החייל שידו נשארה למטה.
"למה לא הרמת את היד שלך?" שאל אותו.
החייל ענה לו: "האמת המפקד, אפילו את היד לא היה לי כוח להרים..."
גבר ואישה נוסעים לבוסטון.
אחרי 24 שעות על הכביש כבר אין להם כוח, והם עוצרים במלון הראשון שהם מוצאים. הם מתכננים לישון שם כמה שעות ואז להמשיך בדרכם.
כשהם מתכוונים לעזוב, פקיד הקבלה מגיש להם חשבון של 350$.
"מה זה?" נחרד הגבר, ודרש לקרוא למנהל. "המלון אמנם יפה, אבל 350$??"
"כן", משיב המנהל, "יש לנו פה בריכה אולימפית וחדר ישיבות מפואר שיכולתם להנות מהם".
"אבל לא השתמשנו בהם!" התרעם הגבר.
"אולי לא, אבל הם פה, יכולתם להנות מהם", אומר המנהל, וממשיך ומספר שיש גם הופעות מיוחדות עם שחקנים מניו-יורק ולאס וגאס.
"לא ראינו שום הצגה!" אומר האיש, עצבני.
"אולי לא", משיב המנהל, "אבל הצגות היו פה, ויכולתם להנות מהם!"
האיש מנסה להתווכח, אבל זה לא עוזר לו. על כל דבר המנהל חוזר על אותו הטיעון: "זה היה פה. יכולת להנות מזה".
בסוף האיש מתייאש מוציא את פנקס הצ'קים, רושם צ'ק בעצבנות ומגיש למנהל.
המנהל מסתכל על הצ'ק ואומר: "סליחה, אבל יש פה רק 50$!"
"נכון", אומר האיש, "גביתי ממך 300$ על ששכבת עם אישתי".
"אבל בכלל לא שכבתי איתה!" קורא המנהל.
"חבל", אמר האיש, "היא היתה פה. יכולת להנות ממנה..."
בחור אחד חוזר מביקור אצל הרופא ומספר לאשתו שנותרו לו עוד 24 שעות לחיות. בעקבות האבחנה הזו, הוא מבקש מאשתו לעשות סקס בשל מותו הקרוב. כמובן שהיא מסכימה, והם שוכבים.
לאחר 6 שעות, הבעל הולך אל אשתו ואומר: "יקירתי, את יודעת שנותרו לי עוד 18 שעות. אפשר אולי עוד פעם?" האישה מסכימה, כמובן, והם עושים זאת שוב.
יותר מאוחר, כשהם הולכים לישון, הבעל מציץ בשעון ומגלה שנותרו לו רק 8 שעות לחיות. הוא נוגע בכתף של אשתו ומבקש: "יקירתי, בבקשה, עוד פעם אחת לפני שאני מת?"
היא עונה: "כמובן, אהובי", והם עושים סקס בפעם השלישית.
לאחר שסיימו, האישה מסתובבת ונרדמת. הבעל, לעומת זאת, מודאג מהמוות הקרב והוא מתהפך מצד לצד עד שנותרות לו 4 שעות לחיות. הוא מלטף את אשתו ואומר בשקט "יקירתי, יש לי עוד 4 שעות. את חושבת שאולי אפשר ..."
האישה מתרוממת ואומרת: "תקשיב, חמוד שלי, אני צריכה לקום בבוקר. אתה לא!"
היום השמח ביותר בחייו של מרדכי, מיליונר בן 60, סופסוף הגיע! הוא מצא את אשת חלומותיו וערך טקס חתונה גדול באולם מפואר והזמין את כל חבריו ושותפיו העסקיים.
כשהחתן והכלה נעמדו מתחת לחופה חלק גדול מהאורחים נדהמו לגלות שהאישה לצד מרדכי היא צעירה בת 24 עם גוף מחוטב ושיער שופע שבקלות הייתה יכולה להיות דוגמנית צמרת.
הכוס נשברה, האורחים מחאו כפיים, כוסות שמפנייה משובחת נמזגו לכל האורחים והחגיגה החלה. תזמורת שלמה ניגנה בזמן שהאורחים רקדו באולם מתחת לנברשות קריסטל ענקיות, וצוות של מלצרים אלגנטיים עבר בין השולחנות וחילק מטעמים אקזוטיים כיד המלך לכל מי שרק ביקש.
כמובן שתצוגת הפאר והעושר הזאת גרמה לכמה ממכריו של מרדכי להרגיש קנאה רבה ולחשוב שמדובר בהצגה אחת גדולה. הרי איך יתכן שאדם בן 60 מצא לעצמו אהבה כה צעירה? הם היו בטוחים שהאישה הזאת מנצלת את מרדכי! ברגע של הפוגה מהחגיגות ניגש אליו אחד מהאורחים האלו ושאל אותו איך אדם מבוגר שכמוהו הצליח להתחתן עם אישה צעירה ויפה כל כך.
"זה מאוד פשוט", אמר מרדכי עם חיוך ענק על פניו, "זייפתי את הגיל שלי."
"מה זאת אומרת?" שאל האורח, "אין סיכוי שהיא חושבת שאתה בגילה!"
"מה פתאום?!" ענה מרדכי, "אמרתי לה שאני בן 87 וישר היא רצתה להתחתן איתי!"
שני סטודנטים פספסו בטעות את הבחינה במתמטיקה, וביום למחרת הם התחננו למרצה שלהם שיאפר להם לגשת למועד ב׳. הפרופסור הרגיש נדיב באותו היום, ואפשר לשניהם לעבור בחינה מיוחדת. כל שיהיה עליהם לעשות זה לענות על שאלה אחת בעל פה.
שני הסטודנטים חיכו מחוץ למשרדו של הפרופסור, וכשיצא הוא קרא לאחד מהם ואמר לשני לחכות בחוץ. הסטודנט השני לא היה פראייר, וכשהדלת נסגרה הוא מיד הצמיד אליה את האוזן שלו, וזה מה שהוא שמע:
״אתה נמצא בקרון רכבת וחם לך. מה תעשה?״ שאל הפרופסור.
״אפתח את החלון,״ ענה הסטודנט שנבחן.
״אוקיי. החלון באורך 2 מטר ובגובה 1 מטר. הרכבת נוסעת במהירות של 200 קמ״ש והרוח נושבת במהירות של 24 קמ״ש. תוך כמה זמן האוויר החדש שייכנס לקרון יחליף את האוויר הישן?״
הסטודנט היה מבולבל מהשאלה הבלתי אפשרית הזו וענה, ״אני לא יודע.״ אז המרצה העניק לו ציון נכשל והזמין את חברו להיכנס.
הפרופסור שאל את הסטודנט השני, ״אתה נמצא בקרון רכבת וחם לך. מה תעשה?״
״אוריד את הג׳קט שלי,״ אמר הסטודנט.
״אוקי. אבל עדיין חם לך. מה תעשה?״
״אפשוט את החולצה״.
״אני מבין, אבל עדיין חם מאוד, אתה מזיע.״
״אתפשט לגמרי״.
"אבל יש שם נוסעים, הם יראו אותך עירום.״ אמר הפרופסור.
״פרופסור, לא אכפת לי אם סבתא שלי או הרב שלי שם, אני לא פותח את החלון הזה!״
מקור תמונה: canva.comשלושה מרגלים זרים – האחד גרמני, השני צרפתי והשלישי ישראלי – נחשפים ונלכדים במדינה עוינת. הם נכלאים יחד בתא קטן בכלא מבודד ומוצאים בזה אחר זה לחקירה על ידי כוחות הביטחון המקומיים. ראשון מוציאים החוקרים את המרגל הצרפתי וגוררים אותו על הרצפה לעבר חדר החקירות. הם קושרים לו את הידיים לכיסא ומענים אותו למשך שעתיים עד שלבסוף הוא נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. השובים גוררים חזרה את המרגל הצרפתי לתא, זורקים אותו פנימה ואז לוקחים באותה צורה גם את המרגל הגרמני. גם לו הם קושרים את הידיים לכיסא, מענים וחוקרים במשך שעתיים - אבל הוא לא אומר מילה. רק לאחר 4 שעות של עינויים, גם הגרמני נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת.
החוקרים המרוצים מחזירים את המרגל הגרמני לתא ולוקחים איתם כעת את המרגל הישראלי. הם קושרים את ידיו לכיסא ומתחילים לענות ולחקור אותו. עוברות שעתיים והמרגל הישראלי לא אומר מילה, עוברות 4 שעות והוא עדיין שומר על זכות השתיקה, לא מדבר כלל ולא מסגיר שום פרט לשוביו. עוברות עוד 8 שעות של חקירה בעינויים, ואז עוד 16, ואז עוד 24 – והחוקרים פשוט לא מצליחים להוציא מהמרגל הישראלי שום דבר.
בסוף, אחרי יממה של חקירה צולבת, החוקרים משחררים אותו מהכיסא וזורקים אותו שבור ורצוץ חזרה אל התא. לפני שהם הולכים, צועקים לו החוקרים: "נכון שלא אמרת כלום - אבל אל תדאג, אנחנו עוד נוציא את זה ממך!". המרגל הגרמני והמרגל הצרפתי המומים לגמרי, ניגשים ישר למרגל הישראלי נדהמים ושואלים אותו: "מה זה? איך הצלחת לא להגיד להם כלום בחקירה בעינויים כזו? זאת הרוח הציונית שבך?"
עונה להם המרגל הישראלי: "איזה רוח ציונית תגידו לי? אחרי שעה רציתי כבר לזמר להם הכל, אבל לא הייתי מסוגל לדבר כי לא יכולתי להזיז את הידיים!"
לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי מדי שבוע לקניות. למרבה הצער, כמו רוב הגברים, קניות משעממות אותו עד מוות. לעומתו, כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט בין החנויות, אבל אנחנו מסתדרים; הוא הולך לסיבוב משלו ואני לסיבוב משלי. אבל איני מציעה לו יותר להתלוות אלי לקניון. מדוע? כיוון שאתמול קיבלתי את המכתב הבא מהנהלת הקניון:
לקוחה נכבדה,
אנחנו עוקבים אחריך ואחרי בעלך במשך זמן מה, ובששת החודשים האחרונים בעלך עשה הרבה בעיות בקניון שלנו. אין אנו יכולים לסבול התנהגות שכזו, מעתה והלאה אנחנו אוסרים על שניכם להיכנס למתחם הקניון. התקרבותכם לקניון במרחק של 20 מטרים תגרור התערבות משטרתית.
סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטות להלן, ומתועדות על ידי מצלמות האבטחה שלנו:
ב-3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך.
ב-7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה.
ב-14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים.
ב-24 בפברואר: העביר את שלט 'אזהרה - רצפה רטובה' לחנות שטיחים.
ב-28 בפברואר: הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים ולהיכנס לאוהל. כעשרים ילדים נענו להזמנה.
ב-10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו.
ב-15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובה ציד בחנות נשק, שאל את המוכר אם יש בקניון בית מרקחת, כי הוא צריך לקנות כדורים נגד דיכאון.
ב-26 במרץ: הסתתר בין מדפי הבגדים, וכאשר קונים התקרבו, צעק, 'קנו אותי, קנו אותי!"
ב-15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם?
אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ב-23 באפריל: במחלקת הבגדים הוא נכנס לתא המדידה, סגר את הווילון, חיכה זמן מה, ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד, "למה לעזאזל אין נייר טואלט כאן!" המוכרת במקום התעלפה ועשרות לקוחות נמלטו.
אישה אחת ביקרה אצל שבט שחי באמזונס ונשארה איתם למשך מספר ימים בעזרתה של מתרגמת. במהלך שהותה היא נפגשה עם מנהיג השבט, שהראה לה את מכרות הזהב שלהם וסיפר לה שהוא ואנשיו עשירים מאוד. מנהיג השבט התאהב באישה ורצה שהיא תישאר לגור איתו באמזונס, אך האישה הייתה צריכה לחזור לביתה תוך מספר ימים. לכן הוא ניגש למתרגמת שלה ואמר לה שהוא מעוניין להתחתן עם האישה, ואף יעניק לה 3 משאלות - כל מה שהיא תרצה יהיה שלה. זה ממש החמיא לאישה, אך היא כלל לא רצתה לבלות את שארית חייה ביער האמזונס, לכן חשבה לעצמה שהיא תבקש משאלות בלתי אפשריות כך שלא תצטרך לסרב בעצמה ולהעליב את מנהיג השבט.
"אמרי למנהיג השבט", אמרה האישה למתרגמת, "שאני אסכים, אבל רק אם ימלא את כל בקשותיי, ואם לא אז אחזור לביתי. ראשית אני רוצה טבעת 24 קראט זהב עם יהלום 50 קראט, וגם צמיד ושרשרת מזהב תואמים".
כשמנהיג השבט שמע זאת הוא אמר לה בשפתה: "בסדר, בסדר. קונה, קונה!" ואכן תוך פחות מיום כל התכשיטים כבר היו אצלה.
האישה קימטה את המצח, אך המשיכה עם הבקשה השנייה, וחשבה לעצמה שעליה להיות עוד יותר בלתי אפשרית. היא הוציאה את הסמארטפון שלה והראתה למנהיג השבט תמונה של אחוזה יוקרתית בבברלי הילס. "אמרי למנהיג השבט שאני רוצה שהוא יבנה לי פה אחוזה כזו בדיוק, עם 3 בריכות שחייה, חממה ענקית, גינות מטופחות, מגרש טניס וחדר קולנוע עצום".
כשמנהיג השבט שמע את הבקשה הוא אמר ללא היסוס, "בסדר, בסדר. בונה, בונה!" ואכן, תוך יומיים כבר הייתה בנויה אחוזה בדיוק כפי שרצתה האישה.
האישה הייתה המומה, והייתה חייבת להימלט משם עם בקשה בלתי אפשרית בעליל, לכן אמרה: "אני רוצה להתחתן עם גבר שיש לו איבר באורך 30 ס"מ!"
מנהיג השבט שמע את זה דרך המתרגמת ומיד נפלו פניו, אך מהר מאוד הוא אמר: "בסדר, בסדר. חותך, חותך!"
בלובי של בנק גדול נתלה שלט חדש:
"לתשומת ליבכם, בנק זה מפעיל מערכת כספומט חדשה המאפשרת ללקוחות למשוך מזומנים מהמכונה מבלי לעזוב את הרכב שלהם. לקוחות המעוניינים בשירות זה, מתבקשים לעקוב אחר הוראות השימוש"
לאחר חודשים של מחקר ניסיוני, הוחלט לייצר הוראות שימוש נפרדות לגברים ולנשים:
הוראות שימוש לגברים:
1. סע עד לכספומט.
2. פתח את חלון הרכב.
3. הכנס כרטיס למכונה והזן את הקוד הסודי שלך.
4. הזן את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
5. הוצא את הכרטיס, הכסף והקבלה.
6. סגור את החלון.
7. סע לשלום!
הוראות שימוש לנשים:
1. סעי עד לכספומט.
2. עשי רוורס כך שחלון הנהג יהיה בקו אחד עם המכונה.
3. הרימי הנדברקס ופתחי את החלון.
4. מצאי את התיק שלך, הוציאי את כל תכולתו עד שתמצאי את הארנק שבו כרטיס הכספומט שלך. החזירי את כל התכולה המפוזרת לתיק.
5. תגידי לאדם שאת מדברת איתו בדיבורית, שתחזרי אליו אחר-כך.
6. נסי להכניס את הכרטיס לתוך המכונה.
7. פתחי את דלת המכונית כדי לאפשר גישה קלה יותר בשל המרחק המופרז של הרכב.
8. הכניסי את הכרטיס.
9. הכניסי מחדש את הכרטיס, הפעם בצורה הנכונה.
10. חפרי בתיק כדי למצוא את הפנקס בו רשמת את הקוד הסודי.
11. הזיני את הקוד הסודי.
12. לחצי ביטול והזיני מחדש את הקוד הסודי, הפעם בסדר הנכון.
13. הזיני את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
14. בדקי איפור במראה הקדמית.
15. קחי את הכסף והקבלה.
16. רוקני מחדש את התיק כדי למצוא את הארנק ושימי בו את הכסף.
17. כתבי ביומן את סכום החיוב ושמרי את הקבלה בתא המיועד לכך בארנק.
18. בדקי שוב את האיפור.
19. התניעי וסעי קדימה 2 מטרים.
20. עשי רוורס חזרה למכונה.
21. קחי את הכרטיס.
22. הפכי מחדש את התיק כדי לאתר את הארנק ולשים בו גם את הכרטיס.
23. הוציאי לשון לנהג הזועם שחיכה מאחורייך.
24. התניעי והתחילי מחדש בנסיעה.
25. חייגי לאדם שדיברת איתו קודם.
26. סעי עוד 2-3 ק"מ.
27. שחררי הנדברקס.
עבור לבא-במייל
