בדיחות בנושא וענונו צוק איתן

מאבטח בבית חולים מתחיל את המשמרת שלו ונדהם לגלות בחדר המיון גבר עם כלב שיושב על כיסא ומאחוריו חבורה ענקית של כ-100 גברים נוספים שעומדים בשורה. סקרן ומבולבל, המאבטח ניגש אל הגבר עם הכלב ושואל אותו מה הוא עושה בחדר המיון. "אני מחכה שיסיימו לטפל באשתי ובאימא שלה", אומר הגבר. "למה, מה קרה להן?" שואל המאבטח. "הכל התחיל בזה שאשתי לא הסכימה שאני אצא כדי לבלות עם חברים, אך התחיל בינינו ריב גדול, היא התחילה לצעוק עלי ולזרוק דברים בבית, אז הכלב שלי נשך אותה בתחת", עונה הגבר. "וואו, זה חתיכת סיפור..." אמר המאבטח, "ומה קרה לאימא שלה?" "אז ישר אחרי שהכלב נשך אותה, אשתי התקשרה לאימא שלה, שמיד באה אלינו והתחילה לצעוק עלי ולאיים על הכלב, אז הוא נשך גם אותה בתחת", ממשיך הגבר. "והכל בסדר איתן?", שאל המאבטח. "כן, שתיהן בסדר גמור, רק צריכות כמה תפרים." אחרי דקה של מחשבה המאבטח שוב פנה אל הגבר, "תגיד, יש סיכוי שאתה משאיל לי את הכלב שלך אחרי שאתה יוצא מכאן?" הסתכל עליו הגבר ואמר: "אין בעיה, תעמוד בתור אחרי כולם!"

לכל מי שמצא את עצמו מתווכח עם אישתו, אך יצא מהוויכוח עם יותר סימני שאלה מאשר מסקנות ברורות, מוגש לפניכם המילון המלא לפירוש המושגים בהם משתמשות נשים בוויכוחים. לנשים שביניכן כדאי גם לקרוא, וללמוד כיצד להשתמש במושגים בצורה יעילה ומתוחכמת שתכניע כל בעל מרדן. "טוב": נשים משתמשות במילה זו בשעת וויכוח כאשר הן יודעות בוודאות שהן צודקות, אך כבר נמאס להן לשמוע אותך מתווכח איתן. זה סימן בשבילך לסתום את הפה. "5 דקות": הכוונה היא לחצי שעה. זה שווה ערך ל-5 הדקות שנשארו למשחק הכדורגל שלך או לכמות הזמן שיעבור לפני שאתה מוריד את הזבל, כך שנשים חושבות שזה אומדן הוגן. "כלום": הכול מלבד כלום, ואתה צריך להיזהר יותר מאדם שהולך על קליפות ביצים. כשאישה אומרת "כלום" היא כנראה רוצה להפשיט לך את העור ולשפוך לך את המעיים החוצה. "כלום" מסמן בדרך כלל את תחילתו של ויכוח שאורך "5 דקות" ומסתיים ב"טוב". "תעשה מה שבא לך": זה לא מתן רשות, אלא איום. אם תפרש את זה בטעות כמתן רשות לעשות מעשה שירגיז אותה, התוצאה תהיה שהיא תתעצבן על "כלום", תתווכחו "5 דקות", ובסוף יהיה "טוב". *אנחה רמה*: זו אינה מילה, אבל לעיתים קרובות היא משמשת כביטוי מילולי, ולרוב אינה מובנת ע"י גברים. משמעותה של אנחה שכזו היא שבת זוגך חושבת שאתה אידיוט גמור, ולא ברור לה מדוע היא מבזבזת את הזמן בלהתווכח איתך על "כלום". *אנחה רפה*: שוב, זו אינה מילה, אלא ביטוי מילולי. זהו אחד הדברים המעטים שגברים באמת מבינים. הפירוש הוא שבת זוגך לקחה הפסקה קלה מהוויכוח. ההימור הטוב ביותר שלך באותו הרגע הוא להפסיק לנשום ולא לזוז, בתקווה שההפסקה הזו תימשך כמה שיותר זמן. "הו": המילה הזו מלווה במשפט כלשהו והיא סימן לצרות. לדוגמה: "הו, תן לי את זה" או "הו, ידעתי שאי אפשר לסמוך עליך". אם היא אומרת "הו" בתחילת המשפט, מומלץ שתרוץ ליציאה הקרובה ביותר. היא תאמר לך שמצבה הוא "טוב" רק לאחר שתסיים לזרוק את הבגדים שלך מבעד לחלון, אבל אל תצפה שהיא תדבר איתך ביומיים הקרובים. "זה בסדר": זהו אחד הביטויים המסוכנים ביותר שאישה מסוגלת לומר לגבר. פירושו שהיא רוצה לחשוב טוב מאוד לפני שהיא מחליטה מהו העונש המגיע לך על "כלום". "זה בסדר" בא ביחד עם "טוב" ובסמיכות להרמת גבות של "תעשה מה שבא לך". "כן, בבקשה": זה לא ביטוי, אלא הצעה. היא מאפשרת לך לספק תירוץ למה שעשית. במילים אחרות, לסבך את עצמך עוד יותר ממה שכבר סיבכת את עצמך. אם הצלחת להתמודד עם ההצהרה הזו בצורה הנכונה, אתה לא אמור לשמוע "זה בסדר". "תודה": היא מודה לך. אל תתעלף ואל תחפש משמעות נסתרת. פשוט ענה ב"אין בעד מה". "תודה רבה": "תודה רבה" שונה מאוד מ-"תודה". אישה תאמר "תודה רבה" כאשר באמת עלית לה על העצבים. בדרך כלל זה ילווה ב*אנחה רמה*, דהיינו שפגעת בה בצורה חמורה. אחרי *אנחה רמה* אל תעיז לשאול אותה מה לא בסדר, כי היא תענה ב-"כלום" שיגרור וויכוח של "5 דקות". "שיהיה": הגרסה הנשית ל-"לך תזד***".

שני מתכנתים מהאוניברסיטה העברית, אריאל ואיתן, נפגשו בכניסה לקמפוס. "וואו יש לך אופניים ממש יפים! מתי קנית אותם?" אמר אריאל לאיתן. איתן ירד מהאופניים, הוריד את הקסדה ואמר: "לא קניתי, ספיר היפה הביאה לי אותם במתנה." "במתנה?!" ענה אריאל בתדהמה, "תשמע, תמיד ידעתי שהיא בקטע שלך, אבל זה ממש מגוחך..." איתן חייך וסיפר: "אתמול יצאתי לטייל בפארק ובמקרה ראיתי את ספיר על האופניים האלה. היא התקרבה אלי בלי להגיד כלום, זרקה את האופניים הצידה, הורידה את כל הבגדים ואמרה לי 'קח מה שאתה רוצה!'" אריאל הסתכל על איתן בהלם וחיכה להמשך הסיפור. "אז לקחתי את האופניים" אמר איתן. אריאל הנהן בראשו בהבנה ואמר: "בחירה טובה, הבגדים שלה בכלל לא במידה שלך!"

קובי אסף את נעמה ברכב שלו ויצא איתה לדייט הראשון שלהם. הוא נסע הרחק מהעיר לאזור שומם וחנה את רכבו על צוק שמשקיף אל עבר עיר גדולה שטופה באורות. קובי ונעמה התחילו להתמזמז, אך אחרי כמה רגעים נעמה עצרה אותו. "מה קרה?", שאל קובי. "הייתי צריכה להזכיר את זה קודם לכן – אני למעשה נערת ליווי ואני גובה 250 ₪". קובי חשב למשך מספר שניות ונרתע מכך שיהיה עליו לשלם לאישה שיצא איתה לדייט על יחסי מין, אך החליט בכל זאת ללכת על זה. אחרי שסיימו את מעשיהם הם הדליקו סיגריה, וקובי התיישב על מושב הנהג, נשען על החלון והסתכל החוצה. אחרי כמה דקות של שקט אמרה נעמה, "טוב, אז נראה לי שאפשר לחזור הביתה, לא?" שאלה נעמה. "ובכן...", אמר קובי, "הייתי צריך להזכיר את זה קודם לכן – אני למעשה נהג מונית ואני גובה 250 ₪ לנסיעה מפה עד לעיר".

בחור צעיר אחד יושב ברכבת ומולו 2 פולניות זקנות - אחת שמנה ואחת ורזה - שלא מפסיקות לריב ולהתווכח. הרזה אומרת: "חייבים לסגור כאן את החלון. אני מתה מקור!" השמנה אומרת: "אם יסגרו את החלון כאן אני אחנק מחום." הוויכוח מגיע עד נהג הרכבת שמגיע לפתור את הבעיה, וגם הוא לא יודע מה לעשות איתן. "יש לי רעיון" אומר הבחור צעיר לנהג. "קודם נפתח את החלון כדי שהרזה תמות מקור ואז נסגור אותו כדי שהשמנה תיחנק."

שלושה בחורים מערביים היו בטיול בערב הסעודית. יום אחד, במהלך טיול במדבר הסעודי, הם פתאום נתקלו באוהל גדול ומפואר. הם נכנסו לבדוק וגילו שמדובר בהרמון בו חיות 100 נשים יפהפיות. אז הם התחילו להתחבר אל הנשים, להתקרב אליהן ולנסות להתחיל איתן. פתאום נכנס לאוהל המפואר השייח׳ של המקום. ״מה זה? אני הבעלים של כל הנשים האלו!״ אמר השייח׳ ל-3 הבחורים, ״אף אחד אחר לא יכול לגעת בהן חוץ ממני. אתם חייבים לשלם על מה שעשיתם. לפי המסורת, אנחנו צריכים להעניש אתכם בדרך שתואמת למקצוע שלכם!״ הוא פנה לבחור הראשון ואמר לו: ״מה המקצוע שלך?״ ענה לו הבחור בחרדה: ״אני שוטר״. ״אז אנחנו נירה בשמוליק שלך!״ הכריז השייח׳. אז פנה לבחור השני ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״ הבחור השני, רועד כולו ומגמגם, ענה: ״אני כבאי״. ״אז אנחנו נשרוף את השמוליק שלך!״ קרא השייח׳. אז פנה השייח' אל הבחור השלישי ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״ הבחור השלישי כולו רועד ומיוזע, חשב לרגע, בלע רוק ואז ענה: ״אני? אני מוכר סוכריות על מקל...״

אישה אחת שמעה מחברה שלה, שבעלה הולך קבוע למקומות מפוקפקים בשביל לשלם לנשים אחרות ולשכב איתן. מלאה בזעם, האישה חזרה לבית, שם בעלה ישב ונח על הספה. "תגיד לי אין לך בושה? אני צריכה ללכת להיפגש עם חברות ולשמוע מהן שאתה זורק כסף על זונות?" היא צעקה עליו. "מה את רוצה ממני?" השיב הבעל, "אני לא מקבל בבית הזה שום יחס ממך!" "אבל אני לא ידעתי שאתה מוכן לשלם בשביל זה!"

במהלך הליכה ברחוב, הבחין איתן בחברו אבי מתהלך עצבני עם שקיות רבות בידיו. "מה נשמע אבי? הכל בסדר? אתה נראה קצת עצבני". אבי הניח את השקיות על הרצפה ואמר: "כן, הייתי עכשיו בסופר החדש והמתקדם שפתחו באזור התעשייה של העיר." "נו ואיך שם? שמעתי שזה מקום ממש מרשים." ענה לו איתן. "לא ממש. הם שמים דגש על עניין הטבעיות ואותנטיות - כשאתה נכנס למחלקת החלב אתה ממש יכול לשמוע את הפרות גועות ולהריח את הרפת. כשאתה עובר במחלקת הביצים אתה יכול ממש לשמוע את התרנגולות ולהריח את הלול, ושלא נדבר על מחלקת הירקות, שכשאתה עובר שם אתה ממש יכול לשמוע את החקלאים ולהריח את השדות..." "וואו זה נשמע נהדר! אבל למה אתה נראה כל כך עצבני?" שאל אותו איתן בפליאה. אבי הרים את השקיות בחזרה לידיו ואמר: "זו הפעם האחרונה שאני הולך לקנות שם נייר טואלט..."

ניסים הוא רווק בן 42. יום אחד הוא פגש חבר ותיק ששאל אותו: "תגיד ניסים, למה אתה לא נשוי? לא הצלחת למצוא את הבחורה שתהיה אישה המושלמת בשבילך?" "האמת, הייתי עם לא מעט נשים שרציתי להתחתן איתן, אבל בכל פעם שהבאתי אחת מהן לפגוש את ההורים שלי, אימא שלי לא התחברה אליה," ענה ניסים. החבר חשב במשך כמה רגעים, ואז אמר בהתלהבות: "יש לי את הפתרון המושלם בשבילך! תמצא בחורה שהיא בדיוק כמו אימא שלך." כמה חודשים מאוחר יותר נפגשו השניים שוב, והחבר שאל את ניסים: "נו, מצאת את הבחורה המושלמת? אימא שלך אהבה אותה?" ניסים הסתכל עליו במבט קודר ואמר לו: "כן, מצאתי את הבחורה המושלמת. היא הייתה בדיוק כמו אימא שלי. צדקת, אימא שלי באמת אהבה אותה." "אז למה אתה נראה עצוב?" שאל אותו החבר. "כי עכשיו אבא שלי לא ממש אהב אותה..."

ביום אחד בבית הכנסת השכונתי, דוד בן ה-10 ניגש לרבי ואמר: "רבי, אני חושב שעשיתי משהו רע..." "מה כבר קרה?" שאל הרב. "נישקתי את אחת מהילדות בשכונה על השפתיים..." "נו באמת דוד, אתה יודע שאסור לך לעשות דברים כאלה!" "אבל זה לא אשמתי!" ענה דוד הקטן, "היא אמרה לי לעשות את זה!" "מי זאת הילדה הזאת?" שאל הרב. "אני לא יכול להגיד לך, היא אמרה לי שאם אני אגלה למישהו שהתנשקנו אז כולם יתחילו לדבר עליה ולהגיד עליה שהיא ילדה רעה!" "אתה יודע שאני אגלה במוקדם או במאוחר אז עדיף שפשוט תגיד לי עכשיו... הרי אין יותר מדי בנות בשכונה שלנו שיעשו דברים כאלה." "אבל אמרתי לה שאני לא אספר!" "זאת הייתה גלי בכור שגרה ליד הגינה הציבורית?" התחיל הרבי לחקור. "אני לא מגלה מי זאת!" ענה דוד. "אולי מיכל לוי שעכשיו עברה לשכונה?" "אני לא מוכן לספר כלום!" "אההה... בטח זאת הייתה הילה שוורץ שכל הזמן מסתובבת ליד הירקן..." "השפתיים שלי חתומות!" "אז זאת בטח הייתה ורד גליקמן שתמיד עושה צרות בבית הספר!" "רבי בבקשה ממך, אמרתי לה שאני לא אספר." הרבי נאנח באכזבה ואמר: "אתה ילד מאוד עקשן דוד, אבל לפחות אתה נשאר נאמן למילה שלך. יחד עם זאת אתה עדיין צריך להיענש על מה שעשית ולכן אני אוסר עלייך להגיע לשיעורים בבית הכנסת במשך חודש! עכשיו לך הביתה ותחשוב טוב על מה שעשית..." בסיום השיחה הזאת יצא דוד הקטן מבית הכנסת ופגש ליד שער הכניסה את חברו הטוב בני שניגש אליו ושאל: "נו? איך הלך?" "התוכנית עבדה מעולה!" ענה דוד, "קיבלתי חודש שלם של חופש מהרבי ופרטים על 4 בנות ששווה להתחיל לדבר איתן!"

כומר אחד עבר ליד חווה, ושם הוא ראה שלט שעליו היה כתוב "סוס נוצרי למכירה". מאחר שגם לו הייתה חווה קטנה משלו, הוא התעניין מיד ונכנס לשאול כמה עולה הסוס. "קודם כל קח אותו לרכיבת מבחן", אמר לו החוואי שמכר אותו, "אחר כך נדבר על המחיר". הכומר עלה על הסוס ואמר "דיו!" אך הסוס התעלם. "לא לא..." אמר החוואי, "זה סוס נוצרי - דיו לא יעבוד. עליך להגיד 'השבח לאל' ואז הוא ירוץ קדימה." הכומר עשה זאת, וכשניסה לעצור ואמר "הויסה" הסוס לא עצר. החוואי צעק לעברו "לא לא... זה סוס נוצרי - הויסה לא יעבוד! עליך להגיד 'אמן' ואז הוא יעצור!" הכומר המשיך לרכב על הסוס ומאוד אהב את הרכיבה ואת העובדה שהסוס מציית להוראות שכאלה. הוא אמר לו שוב ושוב "השבח לאל" והסוס דהר בכל רחבי השטח, עד שלפתע ראה לידו נחש והתחיל לדהור קדימה במהירות אל עבר צוק. "אמן! אמן!" צעק הכומר, והסוס עצר בדיוק בקצה הצוק. הכומר ניגב את הזיעה הקרה ממצחו, הרים את ידיו לשמים ואמר "השבח לאל"...