התפקידים המסורתיים התהפכו

"אם לא תעבוד, אני אתגרש ממך!"
נשמע מוגזם? מסתבר שלא.  מחקר חדש, שבדק את הקשר שבין תעסוקה לגירושים מצא כי למרות שהלחץ שהופעל על נשים להימנע מלעבוד נחלש, הרי שהלחץ על הבעלים להיות המפרנסים העיקריים עדיין נשאר, וכי לשני פרמטרים אלה יש השפעה מכרעת על יחסו של כל אחד מבני הזוג לגירושים.

עורכת המחקר, ליאנה סאייר מאוניברסיטת אוהיו, פירסמה לאחרונה את נתוני המחקר בכתב עת אמריקני לסוציולוגיה והציגה תמונת מצב חברתית מפתיעה, הקושרת בין מצב התעסוקה של גברים ונשים לבין ההחלטה שלהם לסיים נישואים.

המחקר התבסס על נתונים שנאספו בסקר לאומי בארה"ב מכ-3600 זוגות נשואים בשלושה גלים; נתונים מסוף שנות ה-80, נתונים מסוף שנות ה-90 ונתונים מסוף העשור הראשון של שנות ה-2000.

על פי המחקר, למצב התעסוקה של האישה אין כל השפעה על הסבירות שבעלה יסיים את הנישואים. כלומר, העובדה כי היא אישה עובדת או אישה מובטלת, אינה מהווה מרכיב מרכזי במערכת השיקולים של הגבר. עוד נמצא כי הסבירות שאישה עובדת תיזום גירושים, גבוהה יותר מהסבירות של אישה מובטלת לעשות זאת, (בתנאי כמובן שהיא לא מרוצה מהיחסים).

לעומת זאת, אצל גברים המצב הפוך והרבה יותר נזיל.

עבור גבר מובטל, הסיכויים לגירושים גדלים - לא רק הסיכוי שאשתו תעזוב אותו כיוון שהוא כשל בתפקידו כמפרנס עיקרי, אלא בעיקר גדל הסיכוי שהוא בעצמו
יבחר לעזוב. המחקר גילה כי גם גברים שנמצאים במערכות יחסים תקינות ושמחות נוטים לעזוב אותן אם הם מובטלים.

"הממצאים מראים שינוי א-סימטרי בתפקידיים המגדריים המסורתיים" אומרים החוקרים. "אם עד כה, היה נהוג לחשוב שהבחירה של האישה להצטרף לשוק העבודה מערערת את הגרעין המשפחתי ואת התפקידים המסורתיים בבית, הרי שלפי המחקר, אין לזה השפעה של ממש ואילו זה שבכוחו לערער את הסטטוס-קוו של מערכת היחסים הוא דווקא מצב התעסוקה של הגבר".

עורכי המחקר מסבירים כי על אף שהתפקידים המסורתיים השתנו במרוצת השנים, הרי שהם טרם קיבלו את צורתם הסופית, שכן, החברה אמפטית הרבה יותר כלפי מצב התעסוקה של האישה מאשר מצב התעסוקה של הגבר.

מאבקים פמינסיטיים איפשרו לחברה להסתגל באופן הדרגתי לרעיון שנשים יצטרפו אל מעגל העבודה ואף ימלאו תפקידים "גבריים", אך החברה עוד לא התרגלה לרעיון של גבר הממלא תפקידים "נשיים" או לחילופין לא עובד בכלל.

"כאשר הגבר אינו מספק את תפקידו המסורתי לפרנס ואינו מספק את הביטחון הכלכלי שלכאורה מצופה ממנו, הרי שזו עילה לאישה לעזוב אותו".

לא די בזה שהאבטלה שלו מהווה עילה בשביל האישה, אלא שלעיתים הוא בוחר כמו להקדים אותה ולעזוב בעצמו. כלומר, הקושי שלו לקבל את האבטלה נובע משנים על גבי שנים של התנייה מגדרית ועיצוב התפקיד המסורתי שלו כגבר המפרנס. "כאשר נשללת מהגבר האפשרות למלא את התפקיד המסורתי, הביטחון שלו מתערער והוא הולך לאיבוד בתוך מערכת היחסים".

עורכי המחקר טוענים שכדי להתגבר על סכנת הגירושים הטמונה במצב התעסוקה של בני הזוג, עליהם לגלות יתר סבלנות ורגישות אחת כלפי מצבו של השני, לדעת כי התפקידים המגדריים טרם קיבלו את צורתם האחרונה ונדרשת הסתגלות חדשה בכל עת. כמו-כן, הם ממליצים לבני הזוג לבסס את מערכת השיקולים לגבי גירושים, על פרמטרים רלוונטיים ולא רק בהתבסס על חלוקת תפקידים מסורתית.