ראשי > אומנות ובמה > עיצוב וצילום

15 תמונות צבע נדירות מהסלע האדום שבפטרה

עורך: דורון לרר

141

גודל גופן:

א א

"הו, הסלע האדום, האדום..." שר אריק לביא למילותיו המפורסמות של חיים חפר, בשיר שתיאר את מסעם של צעירים ישראלים הרפתקניים אל פטרה שבירדן, היא הסלע האדום. בימים ההם ביקור במקום, שכיום הוא הומה אדם ותיירים מישראל ומהעולם, נחשב למסע מסוכן ומאתגר עבור תושבי הארץ. מה היה בעיר העתיקה הזאת, שמשך את אותם צעירים ארץ ישראליים שכיתתו רגליהם אליה במסע מסכן חיים? מה הם המראות שכה משכו את ליבם ואת רגלם אליה, בעבורם היו מוכנים להקריב הכל? על השאלה הזאת יכולה לענות לכם סדרת תצלומים מרתקת שהתפרסמה לאחרונה, ומציגה בצבע את העיר פטרה העתיקה וסביבתה המדברית כולל תצלומים מים המלח בין השנים 1934 ו-1935. קיבצנו עבורכם 15 מהתמונות הללו וביניהן תמצאו הסברים וסיפורים על הסלע האדום המפורסם.

לחצו על התמונות על מנת לצפות בהן בגודל מלא

פטרה נבנתה במאה ה-9 לפני הספירה על ידי האדומים, אך במהלך השנים החלה להחליף ידיים, כאשר הנבטים כבשו אותה במאה ה-3 לפני הספירה והפכו אותה לבירתם, ולאחר מכן לקחו אותה מידיהם הרומאיים. פטרה שימשה בימים עברו כצומת מסחר חשובה ביותר עבור סוחרים ורוכלים מכל האזור, ולכן הייתה יעד כה מבוקש לכיבוש ולשליטה בו.

עם הזמן שקעה פטרה לתוך ערפל ההיסטוריה. לאחר ימי הצלבנים נעלמה העיר כמעט לחלוטין מהמפה האזורית והמקדשים המפוארים שבה נותרו שוממים והעלו אבק במשך אלפי שנים. רק בשנת 1812 נתגלתה פטרה מחדש על ידי חוקר הארצות השוויצרי יוהאן לודוויג בורקהרדט. מאז הפכה פטרה לאבן שואבת למבקרים שרצו לחזות ביופייה, כולל גם מספר מטיילים ארץ-ישראלים הרפתקניים, שביקרו במקום בין 1924 ל-1947 וחיברו כתבי מסע נלהבים במיוחד.

לפי המסורת הבדואית, פטרה הייתה מוקד למספר אירועים מרכזיים שתוארו בתנ"ך. כאן, מאמינים הבדואים, היכה משה בסלע, וכאן גם נקברו אחיו: אהרון ומרים, ובנוסף האמינו בעבר שבני ישראל שהו בפטרה במשך כמה עשרות שנים. עם זאת, עיצוב המקדשים המפוארים, החצובים בסלע, אינו משויך לעבריים, אלא לנבטים ולרומאים, שהקימו כאן את המקדשים והביאו אומנים מצריים כדי לסייע להם בחציבת העיטורים המיוחדים.

כיום פטרה, הממוקמת כ-885 מטר מעל פני הים וכ-100 קילומטרים בלבד מאילת, נחשבת כאתר מורשת עולמית, לאחר שהוכרזה ככזאת על ידי אונסק"ו בשנת 1985. בשנים האחרונות מבקרים באתר מאות אלפי תיירים בכל שנה, ביניהם גם כמות בלתי מבוטלת של ישראלים.