ראשי > אומנות ובמה > תרבות ואומנות

סיפורו של משה ירונסקי: האיש שמשמר את זיכרון ימי הרדיו - מאת: יהודה רחנייב

עורך: עופר בר אל

גודל גופן:

א א

רבים מאיתנו עוד זוכרים שבימים שלפני עידן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, הרדיו היה לב החיים בישראל. מדינה שלמה התעוררה איתו בבוקר, שמעה דרכו חדשות בזמנים של מלחמה ושלום, גילתה מוזיקה מארצות רחוקות והקשיבה לקולות שהפכו לחלק מהזיכרון הקולקטיבי. היום, בעידן הדיגיטלי, נדמה שהקסם הזה הולך ונעלם, אבל יש מי שמקדישים את חייהם כדי לשמר אותו. אחד מהם הוא משה ירונסקי, איש רדיו, טכנאי ואספן, שבמשך יותר מחמישים שנה חי מאחורי הקלעים של עולם השידור הישראלי וצבר זכרונות מרתקים. כשמדברים עם משה היום ומביטים על אוסף התמונות שלו, זה נראה לרגע כאילו שהזיכרונות האלה קמים לחיים…

משה ירונסקי באולפן קול ישראל

הכול התחיל בשנת 1965, כשבן דודו חשף אותו לעולם הרדיו. "נדבקתי בחיידק של הרדיו", משה נזכר. מהר מאוד מצא את עצמו מפרק מכשירים, עוסק באלקטרוניקה ומנסה להבין איך קולות עוברים דרך האוויר. בהמשך למד אלקטרוניקה בתיכון והתגייס לחיל הים כטכנאי קשר על הסטי"לים. לאחר שעזב את התפקיד בעקבות ניתוח, שובץ בפיקוד הנח"ל ביפו כטכנאי סאונד וחשמלאי של הלהקה. במשך כשנתיים וחצי עבד לצד אמנים שהפכו בהמשך לאייקונים של התרבות הישראלית; גדי גוב, אפרים שמיר, ירדנה ארזי ויהודה עדר.

אחד הזיכרונות שנחרטו במוחו של משה עד היום קשור לאירוע שהתרחש במהלך נסיעה עם הלהקה בסיני. הוא ראה חייל מכין קפה בתוך טנק באמצעות כף חשמלית וממיר מתח מאולתר. זמן קצר לאחר מכן ביקש ממפקד הבסיס ממיר דומה כדי לאפשר חיבור ציוד מוזיקלי באוטובוס הלהקה. "אם תופיעו טוב - תקבלו אותו", נאמר להם. הם הופיעו - וקיבלו.

להקת הנח"ל המורחבת יום ראשון לאחר פתיחת מלחמת יום הכיפורים

הופעה בהיאחזות הנח"ל בסיני ביוני 1972

אחרי הצבא המשיך לעבוד בעולם הבמה כאיש סאונד ומנהל הצגות. הכניסה שלו לקול ישראל הייתה כמעט מקרית: בחתונה של חברה של אשתו פגש טכנאי שאמר לו: "אנחנו מחפשים אנשים בדיוק כמוך בקול ישראל". בשנת 1975 התקבל למחלקת אולפני שידורי החוץ, בתקופה שבה הרדיו היה מרכז החיים הציבוריים בישראל.

במהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 הקים חפ"ק הווי ובידור לחיילים יחד עם אמנים מוכרים. באחד הערבים, אחרי הופעה בגזרה המזרחית עם מתי כספי ודורי בן זאב, הם נאלצו להישאר בשטח בגלל החשכה. "דורי לקח גזייה והכין אוכל מכל מה שהיה", הוא מספר. "איכשהו יצא טעים מאוד".

בדרכים עם מתי כספי ודורי בן זאב

משה ירונסקי עם ג'יפ השידור הישראלי בביירות

באותן שנים החל להתפתח החלום הגדול שלו, לשמר את ההיסטוריה של הרדיו בישראל. הוא התחיל לאסוף מכשירי רדיו ישנים, מיקרופונים וציוד שידור נדיר מתוך הבנה שלא מדובר רק בטכנולוגיה, אלא בזיכרון תרבותי של מדינה שלמה. בשנת 1986, במסגרת חגיגות יובל ה-50 לקול ישראל, השתתף בהקמת תערוכה היסטורית. במהלך עבודת ההקמה, הגיע לתל חיים וראה משדר מתקופת קום המדינה. "שם הבנתי שאני לא מסתכל על מכשיר בלבד, אלא על היסטוריה שלמה של החברה הישראלית", הוא אומר.

אוסף מכשירי הרדיו וציוד ההקלטה

בהמשך יצר את תערוכת “ימי הרדיו” והגיש תוכנית להקמת מוזיאון לתקשורת בישראל. בשנת 1996 הגיע לנהל את רדיו קסם במסגרת HIT מכון טכנולוגי חולון, שם הכשיר דור חדש של אנשי תקשורת. כיום הוא פועל להקמת מוזיאון תקשורת ישראלי בתל חיים, במקום שבו שכן המשרד ההיסטורי של קול ישראל שממנו שודרה הכרזת המדינה בשנת 1948. מבחינתו, זה לא רק מוזיאון לטכנולוגיה, אלא אתר זיכרון לאומי שיספר את סיפורה של החברה הישראלית דרך הקולות שליוו אותה מאז הקמת המדינה.

משה ירוסקי כיום

בעידן שבו כל אחד יכול להיות שדרן, משה ירונסקי ממשיך להזכיר שהרדיו הוא הרבה יותר מטכנולוגיה, הוא זיכרון שמאחד את כולנו. מי שחי וגדל בישראל היום כנראה כבר לא מקדיש לרדיו הרבה מחשבה, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהעבר שלנו ובזכות אנשים כמו משה, הוא לא עומד להישכח או להיעלם בקרוב.

מקור התמונות בכתבה: באדיבות משה ירונסקי

מקור: יהודה רחנייב

שתף כתבה

אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp

העתק קישור

הצטרף בחינם לשירות קבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות לתיבת המייל שלך!

התכוונת ל:

המשך עם:

בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?

הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

מומלצי בא-במייל

תמונות, שירים, מערכונים ופרסומות שיחזירו אתכם לימי העבר היפים של ישראל

חזרו אל ימי העבר הנפלאים של ישראל בעזרת האוסף הנוסטלגי הזה

אי אפשר לשחזר את החוויות הנפלאות של הילדות שלנו, אבל בעזרת אוסף הכתבות הבא אנחנו מקווים שתוכלו להיזכר לפחות באופן חלקי בקסם ותמימות שלהן...

בדיחות ומצחיקים

יש חור בדלי: ביצוע נפלא של יונה עטרי ודרור קרן