כבר בכניסה מקבל את פני האורחים תותח סער סובייטי מסוג ASU-57 שתוכנן במיוחד עבור חייל הצנחנים של הצבא האדום. למרות שהמיגון של ה-57 היה חלש מאוד, הוא נחשב לכלי לחימה מוצלח שפעל במשך כ-20 שנה.
מחוץ למוזיאון אפשר גם לראות טנק מסוג T-34-85, דגם שעוד נדבר עליו בהמשך, עם הכיתוב "חוקר הצפון" על הצריח.
T-54 – שני כלי הרכב האלו הם חלק מסדרת הטנקים הנפוצה ביותר בעולם, שכוללת יותר מ-80,000 יחידות שיוצרו בין 1947 ועד לשנות ה-80. טנקים מהדגם הזה, שנלקחו כשלל מצבאות ערב, הוכנסו לשירות בצה"ל תחת השם "טירן".
34/34-85-T – נכנסו למוזיאון ואנחנו פותחים את הסיור עם אחד מכלי הנשק הסובייטיים היעילים והמשפיעים ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה, ובשנים שלאחר מכן הוא נמכר לצבאות ערב שהשתמשו בו במסגרת מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. הוא היה אחד מהטנקים הראשונים ששילבו ביעילות כוח אש, ניידות ומיגון.
אבטיפוס של טנק 54-T עם להביור – הטנקים הסובייטים האלו נכנסו לשירות בצבא האדום לאחר מלחמת העולם השנייה ונעשו בהם כמה וכמה שינויים כדי להתאים אותם לתפקידי קרב שונים, בהם גם לחימה כנגד כוחות חי"ר בעזרת להביור עם כ-460 ליטרים של חומר בעירה.
TO-55/OT-54 – זהו הדגם המבצעי של האבטיפוס שראיתם בתמונות הקודמות. הלהביור הורכב לצד התותח הראשי של הטנק והטווח שלו היה 200 מטרים.
T-80 – זהו יורש לטנק 72-T שהמשיך את המסורת של קודמו וכלל מספר חידושים טכנולוגיים כמו מנוע טורבינת גז ומערכת בקרת אש מתקדמת. טנק המערכה הרוסי הזה פעל בעיקר במסגרת מלחמת צ'צ'ניה הראשונה, ועד היום ניתן למצוא מספר כלי רכב פעילים בצבאות רוסיה, פקיסטן, וקוריאה הדרומית.
BT 5 – הבייסטרוחודני טנק היה משוריין קל שיוצר בברית המועצות בכמויות גדולות בין השנים 1932 – 1941. המודל הזה תוכנן במיוחד כדי שהוא יוכל לנסוע על גלגלים רגילים שהורידו מהם את שרשראות הטנק (כפי שניתן לראות בצד ימין של התמונה) מבלי לפגוע בכבישים.
רכב סילוק מוקשים גרמני – אמנם נהוג להשתמש במגוב (התקן על רכבים משוריינים כמו טנקים ונגמ"שים) כדי לפנות מוקשים, אך יש גם כלי רכב שמיועדים לפינוי מוקשים בעזרת אמצעים ישירים יותר, כמו הגלגלים והשרשראות הענקיים של הרכב הזה.
מרגמת קרל גרט (Karl-Gerat mortar) – כלי הנשק המתנייע הגדול ביותר שיוצר מעולם – זהו התואר שבו מחזיקה מרגמת המצור הכבדה הזו, שיוצרה בגרמניה בשנת 1937. משקלה הכולל של מערכת הנשק הזו היה 126 טונות ונדרשו עשרות אנשי צוות כדי לתפעל אותה ואת מרגמת 60 הס"מ שלה.
שטוג Stug – יותר מ-10,000 כלי רכב משוריינים שכאלו יוצרו על ידי גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, ולמרות שהרכב הזה צויד בתותח סער שנבנה על בסיס שלדה של פאנצר סימן 3, הוא שימש בעיקר כמשמיד טנקים.
טנק סימן 5 Mark V tank – מפלצת הברזל הזאת השתתפה בימים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה ויצאה משירות רק בשנת 1941. היא הייתה הטנק הבריטי הראשון שדרש רק נהג אחד, הודות למערכת צירים והיגוי מתקדמת. רק 11 טנקים שכאלו נותרו בעולם, וכאן אפשר לראות את אחד מהם.
הא-גו Ha-Go 95 – אין הרבה טנקים יפניים במוזיאון, אך ניתן לראות כאן את אחד מהמשוריינים הקלים הנפוצים ביותר בצבא היפני בשנות ה-40. למרות שהוא היה יעיל למדי בהתמודדות עם כוחות רגליים, הוא לא תוכנן להתמודד עם טנקים אחרים היות והמיגון שלו היה פגיע למדי והנשקים שלו לא היו מסוגלים לפגוע ביעילות בטנקים מתקדמים יותר.
נגמ"ש יפני עם יכולת תנועה מגוונת מאוד; לא רק שהכלי הזה היה אמפיבי, הוא גם צויד במערכת הנעה מיוחדת שאפשרה לו לנסוע על פסי רכבת.
טוראן 2 Turán – הטנק ההונגרי הזה פעל בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומבין כל הדגמים והגרסאות השונות שנבנו, רק הטנק שמוצג במוזיאון הזה שרד...
סטרידסואגן Stridsvagn 103 – למרות שהעיצוב שלו מעט "חייזרי", מדובר בעצם בטנק מתוצרת שוודיה של שנות ה-60 המאוחרות. בשל עיצובו הייחודי הטנק הזה לא מסוגל לירות בתנועה, אך היו לו הרבה יתרונות אחרים שהפכו אותו למשחית טנקים מעולה.
רנו FT-1 – טנק צרפתי משנת 1916 שהיה לראשון מסוגו בעולם, בשל העובדה שהותקן בו צריח שיכל לבצע סיבוב של 360 מעלות.
סומואה Somua S-35 – טנק קטן משנות ה-30 שנחשב למשוריין הצרפתי הטוב ביותר מסוגו באותן השנים. הוא פעל בעיקר במסגרת מלחמת העולם השנייה ואופן בנייתו היה חדשני למדי: בניגוד למקובל בתקופה, הסומואה לא נבנה מלוחות שריון שרותכו יחד, אלא מכמה חלקי יציקה גדולים.
AMX-13 בצבעי הסוואה מדבריים – זהו טנק קל שיוצר בצרפת החל משנות ה-50 והיה חלק ממערכות ישראל במהלך מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: