|
השאלה על ההבדל בין לבבות לשקלים עולה בהזדמנויות רבות. הרי ברור שלפחות כרגע, לא ניתן לקנות בלבבות במכולת, אז למה בכלל צריך עוד מטבע?
התשובה הפשוטה היא שהשקל זה מטבע שחסר מאד לרוב המוחלט של משתמשיו. לרוב משתמשי השקל יש הוצאות קבועות שהם בקושי מצליחים לעמוד בהם (משכנתא, חשבונות, דלק, מזון, טיפול בילדים) מה שמשאיר מעט מאד שקלים פנויים לפינוקים ומותרות ולמסחר בין אנשים פרטיים.
הלבבות זה מטבע משלים, שבאופן אירוני הדבר החיובי ביותר בו זה שאי אפשר לשלם בו את חשבון החשמל. מי שמספקות שירותים ומוצרים בעבור לבבות הן אמהות אחרות, בשר ודם. ה״חיסרון״ (שהוא גם היתרון) הוא שכל מי שמקבלת לבבות *חייבת* להשתמש בו בתוך הקהילה ולהניע את הכלכלה הקהילתית - ולא יכולה להשתמש בו כדי לשלם לבנק את המשכנתא.
יש לאמהות כל כך הרבה מה לתת - בין אם זה מוצרים שהן מכינות, שירותים שונים, או מוצרים שנקנו, שכבר אין בהם שימוש ואפשר להעביר למי שיש לו שימוש עבורם. כל הפוטנציאל הענק הזה לא נוצל כל עוד ניסו לסחור בשקלים - מהסיבה שצוינה לקודם - לרוב בני האדם *אין* שקלים פנויים לדברים שאינם הכרחיים לקיומם. קוראים לזה רווחה.
הלבבות פותרים בדיוק את הבעיה הזו - ע״י יצירה של מטבע משלים - נוצר חיבור בין אותה אמא שיש לה דבר שאינה צריכה, לאותה אמא שצריכה אותו. בין האמא שיכולה לתת שירות בזמן הפנוי שלה, לאמא שזקוקה לשירות - והכל בלי נקיפות מצפון על ההשפעה של זה על המינוס בבנק - פשוט כי זה מטבע שמיועד בדיוק לזה - למסחר בין בני אדם (לעומת השקל, שרוב השימוש בו הוא על מנת לשלם לגופים גדולים עבור צרכי הקיום הבסיסיים).
לבבות זה מטבע של רווחה פשוט כי מטבע הוא בסך הכל כלי לשיתוף פעולה קהילתי (נראה שרובנו כבר מזמן שכחנו את זה). החלפת המוצרים והשרותים בתוך הקהילה תורמת לרווחה של כולנו, ומאפשרת לנו ליצור כלכלה משל עצמנו - במקום ללכת ולהפגין ברחובות על מנת שיתנו לנו עוד קצת שקלים (או שיקחו מאיתנו פחות).
ככל שהשוק וכמות המשתמשות בו יגדלו - כך יקטן הצורך שלנו בשקלים, דבר שיוסיף עוד יותר לרווחה של כולנו. הלבבות הן החלום לעצמאות כלכלית אמיתית של כולנו. היכולת שלנו לשתף פעולה בעזרת הכלים שלנו, שיש לנו שליטה עליהם - ולא רק בעזרת הכלים שהמדינה מספקת - שלרוב-רובנו קיים מחסור חמור בהם. מחסור שלפעמים מר כמו עבדות של ממש.
כמו שפעם היינו צריכים מהמדינה שירות מברקים כדי לשלוח הודעות טקסט לכל מקום בעולם, והיום יש אימייל, כך גם המציאות שבה קיים רק מטבע אחד, שהמדינה מנפיקה - מתחילה לחלוף מן העולם - והלבבות זו רק הסנונית הראשונה.
|
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: