נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
מאת: ערן הילדסהיים, אתר הכלכלה האמיתית
יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר ביום חמישי בועידת הנשיא: "האיום הגדול על הכלכלה והדמוקרטיה הוא הדיון הציבורי בנושאים כלכליים. ירדנו לתחתית המדרגה בנושא."
אזהרה: מאמר זה יורד אל מתחת לתחתית המדרגה, אל המיץ של הזבל של הנושא.
בואו נבדוק קודם מה היה המצב עד שהחלה ההתערבות הציבורית בכלכלה בתקופה האחרונה. עד אותה תקופה רוב הידע הכלכלי היה נחלתם הכמעט בלעדית של קברניטי הכלכלה בממשלה ואנשי המקצוע שהקיפו אותם. כל עוד הציבור חשב שרווחים כלואים הם הרווחים מהקנטינות בכלא, שיצוא גז זה הרגע בו סופרגז מחברת את הדירה החדשה לבלוני הגז ושהאשם העיקרי לקיומן של הפרמידות הוא פרעה, אז לא היתה בעיה. כולם היו מרוצים. הפוליטיקאים ריצו את הבוסים שמימנו אותם והבטיחו לעצמם עוד כמה חודשים של שקט מהתקשורת (שנשלטת על ידי הבוסים). בעלי ההון, הלוא הם הבוסים, הרויחו בגדול ואנחנו? אנחנו מה שנקרא "אין שכל אין דאגות" או כמו ששלום חנוך אמר במשפטו המפורסם: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".
"הבעיה" התחילה כשהציבור הבין, שכל עוד הוא מטומטם, הוא גם לא יפסיק לשלם והתחיל לחקור את העניין לעומק. מכאן ועד הפיצוץ המרחק היה כבר קצר: פתאם התגלה שדרישות הציבור מתנגשות עם האינטרסים של קברניטי הכלכלה. הממשלה לא יכלה כמו פעם לנער מעליה את הציבור בעוד איזה ספין מוטעה, כי עכשיו כבר קשה להטעות ואז כל התהליך נתקע. חברי הממשלה קרועים היום בין רצונם לרצות את הבוסים שמימנו אותם לציבור שבחר בהם. קנדל מתאר זאת כך בנאומו:"יש לכך [לדיון הציבורי] השלכות הרסניות על פעילות הממשלה, כי כשאתה כל הזמן מותקף אתה מתגונן והיוזמה פחותה ממה שיכול להיות."
אז מה הפתרון לדעתו של קנדל על מנת לקיים דמוקרטיה כהלכתה?
מה שקנדל רוצה להגיד זה תנו לממשלה לעבוד. מה שהוא כנראה חושב לכאורה, שלממשלה בניגוד לציבור יש צוות כלכלנים מקצועי לא פופוליסטי שרואה את כל התמונה מול עיניו ולכן הוא גם יודע יותר טוב מכל אחד אחר מהי ההחלטה הכלכלית הכי טובה. אך מי אלה אותם צוותי כלכלה מקצועיים שעל פי קנדל התערבות הציבור בהמלצותיהם נחשבת פגיעה בדמוקרטיה?
בואו נקח לדוגמא את אחד האגפים המקצועיים החשובים באוצר שהוא אגף שוק ההון. אין ספק שהכלכלן שעומד בראש האגף הזה יש לו השפעה מכרעת על עתיד הציבור. הממונה על אגף שוק ההון בהגדרת תפקידו אמור להיות אחראי להסדרה ופיקוח בתחום השירותים הפיננסיים במדינת ישראל ובפרט בשוקי הביטוח והפנסיה. כלומר מטרתו לדאוג שחברות הפיננסים, ששם אנחנו מפקידים את מיטב כספינו, לא מרמות אותנו ושעתידנו לא יפגע בגלל תאוות בצע של אותן חברות.
די להביט ברשימת הכלכלנים שהיו הממונים על אגף שוק ההון ב35 השנים האחרונות, כדי לגלות שאותם אנשים שימשו לכאורה כמו גדולי הלוביסטים של חברות הפיננסים.
ליתר דיוק במקרה שלהם הם היו לוביסטים בדיעבד כאשר אנחנו שילמנו להם בעבור זה. אמנם לא היה לאף אחד מהם שום הסכם שדולה (לפחות לא כזה שכתוב), הם גם לא קיבלו שכר מהחברות בעבור זה ואולי אפילו היו פרקי זמן שמילאו את תפקידם מעבר למצופה. אבל כשבחוץ חיכתה להם משרה חלומית עם שכר נאה בצידה רק אם יתנהגו בהתאם, הפיתוי היה גדול, לפעמים גדול מדי. שימו לב מה היה תפקידו של כל אחד מהם לאחר שפרש ממשרד האוצר:
אבל האגף הזה הוא רק דוגמא אחת. רוצים עוד דוגמאות מעוד אגפים "מקצועיים" שלפי קנדל אם הציבור יחלוק עליהם הוא יפגע בדמוקרטיה? בבקשה:
ומה עם אלו שאמורים לפקח על פעילות הבנקים? זה סיפור כאוב לא פחות שחשפנו פה לראשונה, דבר שעשה הרבה רעש בתקשורת ובכנסת ותוכלו לקרא עליו כאן וכאן.
באדיבות אתר הכלכלה האמיתית
|
מקור תמונה - FreeDigitalPhotos.net
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: