המושכים בחוטים - מה בין ניסיון תעסוקתי למגדר?

כשמדובר במציאת עבודה, מסתבר שהפרמטר "את מי אתה מכיר" חשוב לא פחות מהפרמטר "מה אתה יודע". אין ספק שניסיון עבודה הוא אמצעי יעיל להרחבת הקשרים העסקיים והעשרת האפשרויות, אבל מחקר חדש מצא כי זה נכון רק עבור גברים! הגיע הזמן לפטר את המושכים בחוטים!

המחקר החדש מגלה כי בעוד שניסיון עבודה משפר את סיכויי הקבלה של גברים לעבודה, הרי שעבור נשים אין לכך כלל השפעה; "המחקר מצא כי ניסון עבודה הוא חשוב, במידה רבה משום שהוא מסייע לפתח קשרים חברתיים וזה יכול לעזור לנו ללמוד על אפשרויות תעסוקה עתידיות" מסביר ד"ר סטיב מקדונלד, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת צפון קרוליינה שערך את המחקר "עם זאת, בעוד שגברים קוצרים את היתרונות של ניסיון עבודה ויחסים חברתיים, נשים לא"

המחקר ערך שימוש במאגר לאומי של יותר מ-12,000 אנשים, במסגרתו נבדק הקשר בין מקום העבודה של המשתתפים והאופן בו הגיעו אליו. שקלול הנתונים הראה מגמה ברורה לפיה רוב הגברים שהיה להם ניסיון תעסוקתי ומקצועי, גויסו לתפקידים שונים במרוצת הקריירה שלהם באמצעות קשרים חברתיים שפיתחו לאורך השנים מבלי הצורך לצאת ולחפש באמצעים הפורמליים. למעשה, לסוג זה של גברים היה סיכוי רב יותר בכ-12% למצוא עבודה כך ולא באופן אחר. במקביל, הראו הנתונים כי נשים לא נהנות מהיתרונות של ותק בעבודה וכי לא נרשמו להן סיכויים שונים למצוא עבודה דרך מכרים, מאשר דרך אמצעים פורמליים.

מדוע זה כך?

הבדלים מגדריים הם תחום שמעסיק לא מעט חוקרים בתחום הסוציולוגיה ולא מעט מחקרים מציעים פרשנויות שונות להבדלים בין המינים - בין אם אלה הבדלים מולדים או נרכשים, הרי שבבסיס המחקרים עומד ההבדל הקוגנטיבי ביכולת הארגון המוחית של גברים ונשים הנבדלת באופן בו כל צד מעבד רגשות, מידע ושפה.

מחקרים מראים כי לנשים יש כישורים מילוליים וחברתיים גבוהים יותר, בעוד שלגברים יש כישורים מרחביים ומתמטיים גבוהים יותר. היכולת של אישה להביע את עצמה בכתב ובעל-פה ולנהל קשרים חברתיים ברמה גבוהה נובעת מהערכה אסתטית ואינטיליגנציה רגשית מפותחת, לעומת זאת, השפה הטכנית היא זו שבולטת בעיקר אצל המין הגברי וכך ניתן להסביר מדוע הם מככבים בתחומי המתמטיקה, ההנדסה והאדריכלות.

זה טוב ויפה כאשר שומרים על חלוקה מגדרית של תפקידים חברתיים אל מול תפקידים מרחביים - אך מה כאשר מדובר בתפקיד ניהולי המשלב בין השניים? 

נכון להיום, כבר לא ניתן לחלק את עולם המקצוע לתפקידים דיכוטומיים - נקביים וזכריים. התפיסה המיושנת כבר אינה רווחת ויש זליגה הדדית של גברים לתפקידים שמצריכים כישורים מילוליים וחברתיים (עיתונאים, סופרים, אנשי חינוך ורוח...) ונשים לתפקידים שמצריכים כישורים מרחביים ומתמטיים (רופאות, מדעניות וארכיטקטיות...). אך מה קורה עם תפקידים שמצריכים שילוב של "הכישורים המגדריים"?

המחקר מראה שבמקומות בהם שני המינים אמורים לקבל שוויון הזדמנויות וההכרעה אינה חייבת להתבסס על מגדר, הרי שנקודת הזינוק של הגברים גבוהה בהרבה.

"עד היום חוקרים רבים טענו כי הפערים המגדריים בתחום המקצועי נובעים ממתן שכר גבוה לגבר ונמוך לאישה, מה שלא עודד אותה לפתח מיומנויות מקצועיות" מסביר פרופסור מקדונלד "היום, המחקר מציע כי גם היעדר קשרים חברתיים שימושיים יכול להוות גורם משמעותי בפערים בין המינים". כלומר, לא רק שהעולם העסקי מדכא נשים במתן שכר נמוך והגבלת אפשרויות הקידום שלהן, הרי שגם תנאי הקבלה שלהן מוגבלים לחסדיהם של המושכים בחוטים, הלא הוא המין הגברי. ואם נדמה לאישה כי היא משחקת משחק הוגן, מהר מאוד היא מגלה כי כללי המשחק אינם הוגנים.

מוזר שהבדלים מגדריים ממשיכים להתקיים על אף שהעולם המקצועי כבר מזמן נשטף במקצועות המשלבים יכולות טכניות ומילוליות כאחד ולא ניתן לקבוע במובהק האם גבר מומלץ לעבודה מסוג זה או אישה.  אבל הבעיה היא שבעוד שנשים מצליחות נדרשות לעבור שרשרת מיון פורמלית, ייתכן מאוד והתפקידים עליהן הן מתמודדות, הוצעו כבר מראש, ככה מתחת לשולחן, לגברים - והם יזדרזו לטפס בסולם ההצלחה.

האם זה עוד ניסיון לטשטש את האפליה? שכן, במסווה של מתן הזדמנויות שווה, מגלה האישה כי המשחק מכור. מדוע קשרים מקצועיים לא מסייעים גם לנשים להתקדם בקריירה?

נכון להיום, המחקר לא בדק מדוע סיכויי הגברים גבוהים יותר, אלא פשוט הציב זאת כנתון קיים, אך לצערי הוא אינו מספק. כדי להבטיח שוויון בעבודה, על שני המינים לקבל תנאים שווים והטבות שוות. אם ניסיון מקצועי פותח דלתות, אין שום סיבה שיעשה זאת רק עבור גברים - נכון, המין הגברי הוא זה המכונה "המושך בחוטים", אך נדמה לי שהגיע הזמן שנשים ידרשו שימשכו גם אותן למעלה, או לחלופין - עלינו לפטר את המושכים בחוטים ולהציע הזדמנות שווה לשני המינים להתמודד על התפקיד, בלי רמאויות.