מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ירוקות-כחולות או ירוקות. בנוצות יש סדרות "עיניים" הנראות בצורה מיטבית כאשר הטווס פורס את זנבו. לכל מיני הטווס יש ציצת נוצות בראשם. לטווסת (נקבת הטווס) תערובת של נוצות בצבעי ירוק דהוי, חום ואפור. היא חסרת הזנב הארוך שיש לזכר אך בעלת ציצה. הנקבות יכולות אף הן להציג את נוצותיהן כדי להדוף סכנות או נקבות מתחרות מפני צאצאיהן. בשבי יש לטווס מגוון רחב של גווני נוצות. מדובר במוטציות שנשמרו בשל רבייה מכוונת ע"י האדם. נכללים בהם צבעי לבן, פחם, ארד, לשם (Opal), אפרסק, סגול ושילוב בין הנ"ל. טווסים יכולים להתרבות בגיל שנתיים, אך בגיל זה נוצות הטווס עדיין לא מפותחות במלואן מבחינת הארוך והצפיפות. בגיל שלוש שנים מגיעות נוצות הטווס לאורכן המקסימלי. תקופת הייחום מתחילה בתחילת האביב ומסתיימת בתחילת הסתיו. טקסי הזיווג כוללים את הצגת זנבו הפרוס של הזכר, הרעדת הנוצות וקריאה רמה, כזו הנשמעת דומה ל"מיאו" מודגש מאוד של חתול; בעוד קול קריאת הנקבה מזכיר במידה מסוימת קול נביחת כלב. הטווס מנער את נוצותיו בכיוון הטווסה, קרוב לוודאי כדי לזכות בתשומת לבה. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: