מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
הסופר והמרצה ליאו בוסקאגליה לקח חלק בתור שופט בתחרות שבה המטרה הייתה להכתיר את "הילד האכפתי ביותר".
הזוכה היה ילד בן 4, ששמע בכי מהדירה ממול והלך לקראתה, שם ראה את שכנו הקשיש ממרר בבכי על אשתו שנפטרה לאחרונה.
הילד הלך לכיוונו של הקשיש והתיישב על ברכיו, תוך שהוא מביט בו ולא עושה דבר.
כאשר אימו הגיעה בעקבותיו, בחיפושיה אחר בנה, שאלה את הילד: "מה אתה עושה..?"
"שום דבר", ענה הילד, "אני רק עוזר לו לבכות".
תלמידי כיתה א' בכיתה של המורה דבי צפו יחד בתמונה משפחתית, בה לכל הילדים היה צבע שיער אחד ואילו לילד בודד היה צבע שיער שונה.
"הוא בטח מאומץ!", צעק אחד הילדים.
"אני יודעת הכל על אימוץ...אני מאומצת...", אמרה ילדה אחת.
"באמת? מה זה אומר להיות מאומץ?"
"זה אומר שלא גדלתי בבטן של אמא שלי, אלא בלב שלה!"
בכל פעם שאני מאוכזב מהמקום בו אני נמצא בחיים, אני נזכר בג'יימי סקוט.
ג'יימי רצה לשחק עם בני כיתתו בביה"ס אך מעולם לא בחרו בו לכדורגל. אימו לקחה את זה קשה מאוד והייתה בוכה בחדרה אחרי שהיה מספר לה שהוא מאוד רוצה לשחק, אך לא נותנים לו.
באחד מימיי הספורט חזר ג'יימי הביתה ואמר לאימו עם עיניים נוצצות: "אמא! נחשי מה! נבחרתי! אני זה שנבחר לעמוד בצד להריע ולמחוא כפיים!".
אימו חייכה והחמיאה לו בהתרגשות, אך לאחר מכן הלכה שוב לחדרה, כדי שלא יראה, ומיררה בבכי.
אישה אחת הלכה בניו-יורק ולפתע ראתה ילד כבן 10 בוהה בחלון ראווה של חנות, כשהוא יחף ורועד מהקור.
"מה אתה עושה?", שאלה.
"מבקש מאלוהים נעליים כמו שיש כאן, כדי שאוכל לשחק עם חבריי ולא אהיה יחף..", אמר.
נכנסה הגברת פנימה, קנתה לילד 10 זוגות גרביים וזוג נעליים.
לאחר מכן ביקשה מהמוכר קערת מים ומגבת, לקחה את הילד למחסן של החנות, כרעה על ברכיה ורחצה את רגליו במים חמים, ייבשה אותן וגרבה לו את הגרביים החמות.
בשלב זה חייכה אל הילד ועמדה ללכת, עד שקרא לה ושאל: "גבירתי, האם את אשתו של אלוהים?"
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: