מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
הסופר האנגלי בראם סטוקר אשר ביקר במצודת בראן ברומניה וכתב ב-1897 את ספרו "דרקולה", שימש כמקור ההשראה לעשרות ספרי וסרטי אימה אשר הפכו את הרוזן ולאד טפש דרקולה למותג וייצור מזרה אימים אשר בא על סיפוקו רק ע"י מציצת דם קורבנותיו. האגדה מספרת כי ולאד זכה לכינוי שלו "המשפד" בגלל הדרך שבה עינה את אויביו. האמת העובדתית לגבי דרקולה כנראה שונה במקצת. לא קיימת הוכחה כלשהי שדרקולה אכן התגורר במצודה, אלא קיימת דווקא עדות היסטורית שדרקולה עצמו היה אסיר בעצמו בטירה תקופה קצרה. הטירה נוסדה בשנת 1378 בידי סוחרים גרמנים מבראשוב למטרת היותה מגן נגד הכוחות הטורקים של האימפריה העותומנית אשר שטפו את האזור בדרכם לכבוש את דרום מערב טרנסילבניה. הטירה עברה לא מעט ידיים, ובשנות ה-20 הוענקה כשי מפוקפק למלכה מרי הרומנית. רק בשנת 1956, לאחר שנים של הזנחה, שופצה הטירה ונפתחה מחדש תחת השלטון הקומוניסטי של ניקולאי צ'אושסקו. הטירה מציגה היום אוסף גדול של פריטי אמנות וריהוט אופייניים לתקופה הפיאודלית, ומאפשרת הצצה לעולם השליטים הפיאודלים בימי הביניים. מיקומה האסטרטגי והגבוה של המצודה ממנה נצפו כבישי מעבר הסחורות, איפשרה לרוזן דרקולה לגבות מיסי מעבר בשיעור 3 אחוזים (בלבד!) מהסוחרים שהעבירו טובין ממישורי מולדאבה וטרנסילבניה לשווקי העיר בראשוב הסמוכה. אלא שגם אז היו סוחרים אשר העדיפו לנסות ולהשתמט מתשלום מס צנוע זה, או אז מצאו את עצמם משופדים על מוטות עץ משוננים היטב במעלה הדרך התלולה אל טירתו של דרקולה. האגדה מספרת שהברנש הקשוח והאכזרי דרקולה היה מתבונן בייסורי האומללים בהנאה, תוך לגימת קוקטייל אליו נמזגו כמה טיפות דם אנושי. הטירה משרה אווירת מסתורין ומפחידה למדי במיוחד על רקע החורף המושלג, ובנוסף במגדל הצפוני קיימת דלת סתרים המובילה דרך מדרגות לולייניות לעבר חדר עינויים פרטי אשר נועד להנעים את זמנו הפנוי של הרוזן. במרכז החצר הפנימית של הטירה קיים באר עמוק אשר אומרים שלתוכו נהג דרקולה להשליך את גולגולתם של משתמטי המס ואויביו. מעללי דרקולה הפכו את טירת בראן לאתר תיירות מוביל ברומניה של היום. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: