print header

10 מנהגי קבורה שלא הכרתם מרחבי העולם וההיסטוריה

  סביר להניח שיצא לכם להשתתף פעם אחת, אם לא יותר, בלוויה. הטקס הזה כבר כנראה מוכר לכם, ומטרתו היא לסייע לבני המשפחה והחברים לקבל את לכתו של אדם אהוב, כמו גם לחלוק כבוד לחייו. בתרבויות שונות מבצעים את הטקס הזה בדרכים מגוונות, אך תתפלאו לגלות שיש כמה דרכים לחלוק כבוד למת שלא הכרתם מעולם ושאף יפתיעו אתכם. חלקן עתיקות ועברו מן העולם ואילו חלקן חדשות והחלו רק בשנים האחרונות, ואם אי פעם שאלתם את עצמכם איך הייתם רוצים שיחלקו לכם כבוד אחרי שתלכו מן העולם ביום מן הימים, אולי הרעיונות האלה יקסמו לכם באיזה שהוא אופן.
 

1. לוויית ג'ז

איפה זה נהוג: ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארה"ב

הלוויה הזו היא בדיוק כמו שאתם מדמיינים אותה – קבוצת נגני ג'ז, הכוללת מתופפים ונגני כלי נשיפה, מתהלכת יחד עם משפחתו וחבריו של הנפטר ומלווה את גופתו מביתו אל עבר הכנסייה או בית הקברות. כל זאת כמובן לצלילי ניגוני קינה ומזמורי אבל, כשבדרך כלל הנגנים מבצעים יצירות ידועות. 

הטנור והקצב של המנגינה מתגבר כשמתחיל טקס הקבורה עצמו או אחרי שהגופה הוטמנה בקבר, ולבסוף הניגון הופך לקצבי ונעשה בסגנון סווינג - כשלאחר מכן מתחילים לנגן להיטים פופולריים. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מקרים שבהם מנגינת הסווינג מתחילה כבר בשלב ההליכה. המתאבלים רוקדים, ועוברים ושבים מוזמנים לחגוג יחד איתם את חייו של המת. יתכן שראיתם טקס קבורה שכזה בסרט "חיה ותן למות" בסדרת ג'יימס בונד, שם באחת מהסצנות הראשונות נרצח סוכן חשאי בלוויית ג'ז.

2. ארון פנטזיה

איפה זה נהוג: גאנה

ארון הפנטזיה, הידוע גם בשם "ארון פיגוריטיבי", הוא ארון קבורה שנבנה בצורה ייחודית עבור האדם המת, ונוצר על ידי נגרים מקצועיים שמנוסים בתהליך הבנייה שלו. זהו למעשה פריט צבעוני שמשמש לא רק כארון קבורה, אלא גם כיצירת אומנות לכל דבר, אשר יכולה לתפוס כל צורה שמשקפת מאפיין מסוים מחייו של המת, מתחומי העניין שלו או פשוט דבר מה בעל עיצוב יפה: תרנגול, סרטן, מטוס, מכונית, סירה וכדומה. 

ישנה רשימה קצרה מאוד של אמנים שעוסקים בבניית ארונות שכאלה, וצריך להזמין אותם מראש, כשלוקח שבועיים עד 6 שבועות לייצר אותם. במקרים דחופים, מספר אמנים עובדים יחדיו כדי להכין את ארון הפנטזיה כמה שיותר מהר. האתגר שאיתו הם מתמודדים זה שהם משתמשים אך ורק בכלי מלאכה פשוטים, ללא אמצעים חשמליים.

3. פמדיהאנה

מנהגי קבורה מיוחדים: אנשים מחזיקים עצמות עטופו בבד

איפה זה נהוג: מדגסקר

מסורת הקבורה הזו נהוגה בעם המלגשי, והיא ידועה גם בשם "הפיכת העצמות". המלגשים מאמינים שבכל 5-7 שנים יש לשלוף את עצמות המת מהקבר ולטפל בהן, כשהם עוטפים אותן מחדש, מבשמים אותן, רוקדים איתן ואף חולקים איתן סיפורים. כל זאת על מנת שהמת לא יישכח לעולם וכדי לחגוג מחדש את חייו של הנפטר.

למנהג הזה יש שורשים ותיקים, כשהוא התחיל מתישהו בסביבות המאה ה-17. הוא מבוסס על האמונה בכך שנשמת המת מצטרפת באופן סופי לאבותיו רק כאשר הגוף מתפרק לחלוטין, מה שעשוי לקחת זמן רב, ועל כן יש לבצע את הטקס רק כעבור 5-7 שנים מהמוות. עם זאת, בשנים האחרונות הטקס הזה מתבצע פחות ופחות, מאחר שאנשים רבים בקרב העם המלגשי מאמינים כי הוא ארכאי, וכן כי בד המשי שעוטפים איתו את המת הוא יקר מאוד. 

יחד עם זאת, רבים עדיין שומרים על המסורת, בעיקר מכיוון שהיא דרך עבורם לוודא שהמשפחה תתאגד יחדיו אחת לזמן מה, כשלטקס מגיעים בני המשפחה המורחבת מכל רחבי העולם.  

4. אובול לכארון / טוטנפס (דרכון למת)

מנהגי קבורה מיוחדים: מטבעות אובול וטוטנפאס

איפה זה (היה) נהוג: יוון העתיקה / מצרים וצפון-מזרח אפריקה

ביוון העתיקה, אובול היה מטבע שערכו הוא כשישית דרכמה. נהוג היה להניח את המטבע הזה, או אחד שדומה לו במשקלו ובצורתו, על עיניו או לשונו של המת, כתשלום לכארון – משיט המעבורת של האדס, אל השאול מן המיתולוגיה היוונית. המנהג הזה התפשט גם בעת המודרנית מיוון ומרומא אל אירופה הנוצרית, כשהאפיפיור פיוס התשיעי נקבר עם מטבע אובול בשנת 1878.

מנהג דומה שמטרתו הייתה לוודא את מעברו של הנפטר אל עולם המתים הוא קבורה עם טוטנפס, שזה למעשה מעין דרכון למת. הדרכון הזה היה עשוי ממתכת או מאבן, והייתה חרוטה עליו תמונתו של המת בצד אחד, ובצד השני הוראות לניווט אל עבר החיים שאחרי המוות.

5. חליפת קבורה מירקן

מנהגי קבורה מיוחדים: גופה בתוך שריון ירקן

איפה זה (היה) נהוג: שושלת האן, סין

בני משפחת האצולה של שושלת האן נקברו בחליפה טקסית שהייתה עשויה מאבן ירקן יקרה. את האבן סיתתו לצורות של ריבועים, מלבנים ומשולשים, וטוו אותן עם חוט כך שכיסו את גופתו של המת ויצרו מעין חליפת שריון. החליפות האלה היו יקרות מאוד לייצור, ולקח שנים רבות להשלים כל אחת.

חוקרי תרבויות האמינו בעבר שחליפות הירקן האלה היו רק סיפורי אגדה ותו לא, אולם בשנת 1968 התגלו לראשונה שתיים כאלה, בקברים שנמצאו במחוז חביי שבסין. בקבר שהתגלה בשנת 1973 נמצאה חליפה שכללה 1,203 חתיכות ירקן ו-2,580 גרם של חוט מזהב, כשבקבר אחר שהתגלה בשנת 1983 נמצאו 2,291 חתיכות ירקן ששולבו בחוט משי.

6. לוויה טינגואיאנית

מנהגי קבורה מיוחדים: גולגולת עם סיגריה בפה

איפה זה נהוג: הפיליפינים

בני האיטנג, או כפי שקראו להם הכובשים הספרדים שגילו אותם – הטינגואיאנים – הם קבוצה אתנית שחיה במחוז אברה שבצפון-מערב האי לוזון שבפיליפינים. הטינגואיאנים מאמינים חיים שאחרי המוות מתקיימים במקום שנקרא "מגלאווה". כדי לוודא שהאנשים שהלכו לעולם יגיעו אל היעד הזה, הם מטפלים היטב בגופתם, מנקים אותה וסוגדים לה, כשהיא מונחת על כיסא במהלך טקס האשכבה. 

הגופה יושבת על הכיסא לבושה בבגדים מהודרים, אך מה שמעניין באמת בטקס הוא שנהוג לתת למת לעשן. כך למעשה הגופה נשארת על הכיסא עם סיגריה בפה למשך מספר שבועות, כשהתהליך הזה אמור להכין אותה לקראת מסעה אל עבר מגלאווה.

7. שונית נצחית

מנהגי קבורה מיוחדים: שונית נצחית

איפה זה נהוג: פלורידה, ארה"ב

שיטת הקבורה הזו היא חדשה יחסית, כשהיא הומצאה בשנות ה-80 המאוחרות על ידי צמד סטודנטים שצללו במי פלורידה ושלאורך השנים הבחינו בהידרדרות של השונית שבה ביקרו פעם אחר פעם. במהלכה מערבבים את אפר המת עם תערובת בטון בעלת רמת חומציות ניטרלית, ויוצרים ממנה צורה ומרקם שמזכירים את אלה של שונית עגולה. 

את ה"יצירה" הזו מורידים אל מעמקי האוקיינוס, שם היא למעשה יכולה לשמש יצורי ים כשונית לכל דבר, מה שלמעשה מספק לנפטר תפקיד באקולוגיה של עולמנו גם לאחר המוות. לסוג הקבורה הזה ישנה חשיבות אקולוגית שמועילה לעתידו של העולם, ואלו שבוחרים בה הם לרוב אנשים שמעוניינים להגן על העולם שלנו ועל החיים שבו למען הדורות הבאים.  

8. קבורה אקולוגית

מנהגי קבורה מיוחדים: בית קברות אקולוגי

איפה זה נהוג: בכל רחבי העולם

סוג אחר של קבורה שמטרתה לשמר את הסביבה הוא קבורה אקולוגית, בה טומנים את הגופה באדמה מבלי לערב כימיקלים, חומרים משמרים, נוזלי חניטה או חומרי חיטוי, אשר עלולים לפגוע בהתפרקות המיקרוביאלית שלה. אם בכל זאת מערבים ארון קבורה, הוא יהיה עשוי מחומר מתכלה, ודואגים לטמון את הגופה כמה שיותר קרוב לקרקע, כך שתשמש כקומפוסט.

חלק מהאנשים בוחרים לקבור כך את יקיריהם אף בחצר ביתם, אולם יש כאלה שלוקחים את העניין צעד אחד קדימה, ודואגים לרכוש חלקת אדמה באזור טבעי על מנת לסייע לשמור על הסביבה הביולוגית שבו ועל זני בעלי חיים המתקיימים בו ונמצאים בסכנת הכחדה. מאחר שבדרך כלל לא מסמנים את הקבר, בני המשפחה והחברים צריכים לשמור את מיקומו ב-GPS, על מנת שלא ישכחו היכן נקברה הגופה, אולם ניתן לנטוע עץ במקום או לתקוע יתד על מנת שבכל זאת ניתן יהיה לזהות אותו.

9. קבורה בחלל

מנהגי קבורה מיוחדים: קפסולת קבורה בחלל

איפה זה נהוג: ארה"ב

אם תמיד חלמתם לטוס לחלל, מתברר שניתן לעשות את זה גם אחרי שהחיים באים לקיצם; בקבורה מן הסוג הזה שולחים חלק מהאפר של המת לעשות מסלול סביב כדור הארץ, אל הירח או הרחק יותר אל החלל. הטיסה מתבצעת עם מספר "נוסעים" שכאלו, כשהאפר של כולם נשאר אטום בתוך קפסולה, עד שהיא נשרפת בכניסתה לאטמוספירה של כדור הארץ או של כוכב אחר. 

אם חשבתם שמדובר בשירות יקר במיוחד, תתפלאו לגלות שלא כך המצב. חברת SpaceX של המיליארדר אילון מאסק מציעה להטיס את אפר המת לחלל במחיר של 2,500 דולר, ואילו חברת Elysium Space מהווה תחרות עם מחיר זול יותר ב-10 דולר. במחיר הזה אתם למעשה קונים לעצמכם מסלול תעופה של שנתיים סביב כדור הארץ, לפני שהקפסולה חוזרת לתוך האטמוספירה כ"כוכב נופל".

10. חשפנית לוויה

איפה זה נהוג: סין וטאיוואן

נסיים את הרשימה המורבידית הזו עם טקס שנוי מאוד במחלוקת, של לוויה בנוכחות חשפניות. הופעתן של אלו כוללת שירה וריקוד, כמעין דרך לחגוג את חייו של הנפטר, אך בעיקר כדי למשוך כמה שיותר מתאבלים שישתתפו בלוויה. זהו מעין "גלגול" של הרעיון להזמנת מקוננת, שתפקידה הוא לסייע למשפחה ליצור אווירה שמתאימה ללוויה, אלא שכאן הדבר נעשה למעשה על ידי חשפנית.

המנהג התחיל בטאיוואן והגיע לחלקים כפריים בסין, אולם הממשלה הסינית עושה מאמצים כדי למנוע אותו, שכן לטענת הבכירים בממשלה, מדובר במעשה פוגעני ולא מכבד. לעומת זאת, בטאיוואן לא בוחלים בו כלל, כשבשנת 2017 הופיעו 50 רקדניות על מוט במהלך הלוויה של דובר מועצת העיר ג'יאיי שבדרום טאיוואן.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.