מיד תועבר לדף המבוקש
זהו אחד מאתרי המורשת הנגישים ביותר בבולגריה, משום שהוא שוכן בדרום-מערב עיר הבירה סופיה, שהיא שער הכניסה של תיירים רבים למדינה. המבנה עצמו הוא קטן למדי, באורך 19 מטר ורוחב מרבי של 9 מטרים, אך הוא טומן בתוכו עבר היסטורי ארוך מאוד ואוצרות מדהימים... הכנסייה מורכבת משלושה חלקים שהמוקדם שבהם נבנה בסוף המאה ה-10. פנים הכנסייה מקושט בפרסקאות עשירים ומורכבים, הנחשבים לאחד מהריכוזים השמורים והשלמים של אמנות מזרח אירופית מתקופת ימי הביניים. הכנסייה הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1979.
אתר המורשת העולמית הזה הוא למעשה תבליט עתיק על צלע הר ליד הכפר מדרה השוכן במחוז שומן בצפון-מזרח בולגריה. התבליט נוצר ככל הנראה בתחילת המאה ה-8, גודלו הוא כ-40 מ"ר והוא ממוקם בגובה של 23 מטרים מעל בסיסו של סלע שגובהו 100 מטרים. הרוכב שמוצג אוחז בחנית שבאמצעותה הוא מכריע אריה שכורע לרגלי הסוס שלו, נשר עף לפני הרוכב וכלב רץ בעקבותיו. שלוש כתובות שנשמרו באופן חלקי ביוונית בת ימי הביניים חרוטות בסלע מסביב לדמותו של הרוכב, ומכילות מידע חשוב אודות ההיסטוריה המוקדמת של העם הבולגרי.
כמעט בכל אחד מרחובותיה של העיר העתיקה נסבר לחופי הים השחור ניצבת כנסייה, זכר לארבעים כנסיות וקפלות ששכנו לפי המסורת במקום בעבר. היא נוסדה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס והתגלו בעיר מספר ממצאים מתקופת הברונזה המעידים על כך. ב-513 לפנה"ס לכל המאוחר נוסדה במקום מושבה יוונית, לכן יש כאן גם שרידים מהתקופה ההלניסטית הכוללים אקרופוליס בקצה המזרחי של האי, מקדש לאל אפולון ואגורה (מקום כינוס ומרכז החיים של העיר). זהו רק חלק קטן משלל המבנים בעלי החשיבות ההיסטורית שיש בנסבר, בזכותם היא זוכה לשלל תיירים מרחבי בולגריה ומכפר הנופש הפופולרי הסמוך סאני ביץ'.
אתר המורשת העולמית הענק הזה כולל יותר מ-400 קמ"ר של טבע עוצר נשימה בדרום-מערב בולגריה, דרומית לעיירה בנסקו אשר במחוז בלגואבגרד. האזור מחולק לבתי גידול שונים בצורת חגורות בהתאם לגובה - אזור מיוער, אזור סאב-אלפיני ואזור אלפיני. 52.5% משטח הפארק מכוסה יער, אשר רוב העצים בו הם זנים שונים של אורן, אשור ואלון. העץ המפורסם ביותר במקום הוא אורן בוסני שגילו נאמד ביותר מ-1,300 שנים - גובהו של העץ 24 מטר, קוטרו 2.2 מטר והיקפו 7.8 מטר. עוד ראוי לציין שיש בפארק כ-200 אגמים שנוצרו על ידי קרחונים בתקופת הקרח האחרונה וכ-230 מעיינות! ההרים, העצים וגופי המים השונים הופכים כל פינה בפארק הזה לפלא שמאוד מומלץ לבקר בו.
המנזר הגדול והמפורסם בבולגריה הוא מקום מומלץ לביקור, ובנוסף למעמדו כאתר מורשת עולמית הוא גם נחשב לאחד מאתרי התרבות והיעדים התיירותיים המרכזיים במדינה. המנזר הוקם בשנות השלושים של המאה ה-10 באתר בו נהגו נזירים מקומיים להתבודד, כאשר בין המאות ה-10 וה-14 מיקומו שונה מספר פעמים, עד שהוקם מתחם מסודר עבור מבני המנזר שהלך והתפתח עם השנים. למבנים העתיקים נוספו שדרוגים מתקופות שונות בהיסטוריה, ורבים מהם קושטו בפרסקאות וגילופי עץ שניתן לראות עד היום. מתחם המנזר מאופיין באדריכלות ייחודית ומבחוץ הוא נראה כמצודה מוקפת חומות בגובה של 24 מטרים, היוצרת צורת מחומש שונה צלעות. בחומות קבועות שתי כניסות המוגנות בשתי דלתות ברזל כבדות, והן מעוטרות באופן המצניע את ייעודן ומשלב אותן באווירה הכללית של המבנה. עם זאת כשנכנסים פנימה, מתגלה עולם ומלואו של פאר מרהיב, יצירות אומנות ומבנים מקושטים כמו אלו שבתמונות הבאות:
בהתאם לשמו, אתר המורשת העולמי הזה שהוכרז בשנת 1979 הוא מתחם של כנסיות ומנזרים חצובים בסלע בסמוך לכפר איבאנובו שבצפון בולגריה. ראשוני הנזירים שיצרו אותן התיישבו במערות שבאזור החל מהעשור השני של המאה ה-13, ובשיא ההתפתחות של המתחם היו בו כ-40 כנסיות וכ-300 מבנים אחרים, שרובם לא שרדו עם הזמן. אלו שכן, מכילים עד היום ציורי קיר מרשימים על קירות המערות, לתוכן ניתן להיכנס בזכות פרויקט שיקום המתחם שנערך בתחילת שנות ה-2000 על ידי ארגון אונסק"ו.
התראקים הקדמונים היו של שבטים הודו-אירופאיים, שאכלסו אזורים בפינה הדרומית-מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה עוד מימי סיפור טרויה, והם מוצגים בסיפור האיליאדה שם הם מתוארים כבעלי הברית של הטרויאנים במלחמת טרויה נגד היוונים. לאחר חלוקת האימפריה הרומית עברה תראקיה, חבל הארץ המרכזי של העם הזה, לשליטת האימפריה הביזנטית עד המאה ה-9, ולאחר מכן רובה של תראקיה הפך לחלק מבולגריה. שני אתרים מימי התראקים בבולגריה זכו למעמד של אתר מורשת עולמית והראשון נמצא במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה. מדובר על מבנה קבר בראש גבעה שכולל שלושה חדרים בהתאם למסורת התראקית: מבואה למרכבה ולסוסים או לעבדים שילוו את המנוח אל העולם הבא, מסדרון בצורת מלבן לרכושו האישי, וחדר הקבורה העגול שתקרתו מכוסה בציורים של מרוץ מרכבות ושל המלך והמלכה התראקיים.
גם האתר הזה הוא מבנה קבר קדום, אשר נבנה כבר בימי המאה ה-3 לפנה"ס מתחת לקרקע וניתן למצוא אותו בצפון-מזרח בולגריה, בשטח מחוז ראזגרד. המבנה התגלה בשנת 1982 והוכרז כאתר מורשת עולמית כבר ב-1985, לאחר שהוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (ICOMOS) הגדירה את גילויו כ"אירוע הארכאולוגי המרהיב במאה ה-20". בחדר המרכזי של הקבר ניתן לראות עד היום עשרה פסלי קריאטידות צבעוניים של דמויות שהן בחציין נשים ובחציין צמחים וכן ציורי קיר ועיטורים שונים. בחלק הפנימי של קירות החדר שנמצא מול הכניסה, קבועה לונטה (צורה של חצי עיגול או סהר הממוקמת בין קשת לבין דלת או פתח) ובה ציור המאדיר את המנוח הנראה כשהוא נע על סוסו לעבר דמות אלוהית המושיטה לו ענף. חוקרים מאמינים שאותו מנוח הוא דרומיכטס, שהיה מנהיג הגטים, עם קדום ששכן בטריטוריות שמהוות היום את צפון בולגריה.
מקור התמונות:Todor Bozhinov, Interact-Bulgaria, Diego Delso, Svik, Dido3, Dido3, Raggatt2000, Raggatt2000, Diego Delso, Stoyan Chochkov, Cody escadron delta, Mincov, Dragomir Keranov, Psy guy, Interact-Bulgaria
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: