מיד תועבר לדף המבוקש
בעיות זיכרון הן דבר נפוץ למדי, שסביר להניח כי כל אחד מאיתנו סבל מהם לפחות פעם בחייו – בין אם מדובר בשכחה רגעית קצרת-מועד, ובין אם במקרים מורכבים ומסובכים יותר הנובעים מפגיעות מוחיות או ממחלות כדוגמת אלצהיימר ודמנציה, הפוגעות קשות ביכולות הזכירה שלנו, בעיקר בגילאים המבוגרים. אך תארו לכם שהיה בידינו מן פלא טכנולוגיה, שבאמצעותו פשוט יכולנו ללחוץ על כפתור ולהחזיר את הזכרונות שאבדו או אף להיות מסוגלים לייצר חדשים, גם לאחר שמוחנו נפגע. אם עד עכשיו דבר שכזה אולי היה יכול להישמע לכם כמדע בדיוני, מחקר פורץ דרך שנערך לאחרונה בארה"ב ותוצאותיו פורסמו בכתב העת להנדסה עצבית, מוכיח לנו שהיום שבו יוכלו המומחים להשתיל בראשנו שבב שיחזק באופן משמעותי את זכרוננו וימנע את השכחה אינו כה רחוק. אתם מוזמנים לצאת למסע אל העתיד ולהכיר את המחקר פורץ הדרך הזה, על השלכותיו מרחיקות הלכת.
הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים (DARPA) של ארה"ב היא שמימנה את הפרויקט החלוצי הזה, כשהמחקר המדובר נערך ראשית כל על בעלי חיים טרם החלו גם לנסותו על בני האדם. בניסוי השתתפו אנשים הסובלים מאפילפסיה, בעלי התקנים מוחיים כאלו ואחרים שהושתלו אצלם כחלק מהטיפול במחלה. עם זאת, השתלים שהוכנסו בהם במסגרת הניסוי הנוכחי נועדו בראש ובראשונה על מנת לשפר את יכולות הזיכרון הקצר וארוך הטווח שלהם.
במסגרת הניסוי, המשתתפים התבקשו לשחק בסדרה של משחקי זכרון ממוחשבים, ובזמן שהם עושים זאת החוקרים בחנו את דפוסי הדחפים העצביים המתקיימים מסביב להיפוקמפוס שלהם – אותו החלק במוח האחראי למעשה לזיכרון, כשתשומת לב מיוחדת הוקדשה לדפוסים שהתבטאו בקידוד נכון של מידע לזיכרונות. לאחר סיבוב המשחק הראשון, התבקשו המשתתפים לשחק בשנית, כשהפעם החוקרים לחצו על הכפתור שבידם והפעילו את השתלים המוחיים. הרעיון, בשלב זה, היה לעורר ולעודד אחסון יעיל ופעיל יותר של הזיכרון מן המשחקים – וזה אכן עבד! המשתתפים הציגו עלייה ניכרת של 37% בממוצע ביכולות הזכרון קצר הטווח שלהם, וכן עלייה של 35% בממוצע ביכולות הזכרון ארוך הטווח שלהם - כשהצליחו להעלות בזכרונם דברים שראו לפני יותר מ-75 דקות קודם לכן.
ראש צוות המחקר, ד"ר רוברט המפסון, אמר כי הוא וצוותו הצליחו ממש ל"התחבר" אל תוכן הזיכרון של הנבדקים, להעצים את יכולותו, ולגרום למוח לשדרו בחזרה אל הנחקרים עצמם. הוא ממשיך ומפרט את מסקנותיו: "אפילו כשזכרונו של אדם פגום, ניתן לזהות את דפוסי הדחפים העצביים שלו אשר מצביעים על היווצרותם של זיכרונות נכונים ולבודדם מהדפוסים השגויים. כך אנחנו יכולים להזין אל תוך הראש את הדפוסים הנכונים, על מנת לסייע למוחו של הנחקר ביצירת זיכרונות חדשים – לא כתחליף לזיכרון המתפקד המולד, אלא כחיזוק עבורו".
המחקר החדשני הזה פותח דלת לאפשרויות שנראו לנו עד עתה כלקוחת מתוך סרטים עתדיניים, כדוגמת אמצעים פנים-גופניים שנועדו לחיזוק הזיכרון, ויופיעו בשוק הפיתוחים הטכנולוגיים בעתיד הלא מאוד רחוק. נראה כי היום שבו ניתן יהיה פשוט לרכוש שתלים המופעלים על ידי כפתור ומסוגלים לתגבר באופן משמעותי את יכולות הזכרון שלנו הולך ומתקרב. עם זאת, ולאור כל הנאמר, צריך לדעת שהחוקרים רואים את מטרת עבודתם לא כמוכוונת אל שוק הצריכה הפרטית, אלא עבור יצירת מכשור רפואי שיסייע לחולי אלצהיימר, או כאלו שלקו בשבץ או כל נזק מוחי אחר, במחשבה שציוד מעין זה יאפשר להשיב להם את היכולת לייצר זיכרונות חדשים באמצעות דפוסי מוחם.
אם כך, ניתן במידה גבוהה של וודאות לחזות שבעתיד אנשים יהיו מסוגלים לשמור על הזכרונות שלהם חיים וצלולים, גם כאשר הזיכרון הטבעי המולד מתחיל להיחלש ולהתפוגג אצלם בעקבות הגיל או הופעתה של מחלה קשה. אפשר להניח שבזכות המחקר החשוב הזה לא יירחק היום שבו הזיכרונות האישיים הפשוטים ביותר, כמו "מהי הכתובת שלי" או "כיצד נראים נכדיי" - שכיום חולי דמנציה סובלים רבות מאי זכירתם - לא ייעלמו עוד כך סתם בעתיד.
אם אתם רוצים ללמוד עוד על המחקר המרתק הזה, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא, שזמין בשפה האנגלית בלבד, ובו ראש צוות החוקרים מפרט את מהלך הניסוי והשלכותיו - ממש כפי שגם שתיארנו כאן - וכן מביא תמונות נוספות מתוך ההתרחשויות עצמן:
מקור תמונה: New Atlas
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: