ראשי > אקטואליה וספורט > אקטואליה וביטחון

מדריך לשימוש וחיפוש בארכיון פרשת ילדי תימן האבודים

מאת: עופר בר אל

גודל גופן:

א א

לאחר שנים רבות של סודיות והסתרת מידע, נפתח לאחרונה לציבור הרחב ארכיון מידע מקוון ענק שעוסק באחת מהפרשות הכואבות ביותר בהיסטוריית מדינת ישראל: פרשת ילדי תימן. במשך שנים לא היה ברור מה עלה בגורלם של תינוקות וילדים קטנים שנעלמו בין השנים 1948–1954, רובם בני עולים חדשים מתימן. על פי חשדות מסוימים, הפעוטות הללו נחטפו והועברו לטיפול משפחות אחרות. ועדות רבות מונו לאורך השנים כדי לחקור את האירועים השונים שהתרחשו בשנים האלו, אך מסקנותיהן לא נחשפו לציבור הרחב, עד היום. ב-28 בדצמבר 2016 נחשפו חלק גדול מהמסמכים הרגישים שנוגעים לנושא, ובהם וועדת כהן-קדמי, וועדת שלגי ועוד. אם לכם או לאנשים הקרובים אליכם הייתה אי פעם סיבה לחפש מידע בנוגע לאירועים שקשורים לפרשה הזו, מעכשיו תוכלו לעשות זאת ללא הגבלים וללא קשיים, כפי שתלמדו בכתבה הבאה.

לחצו כאן כדי לעבור לארכיון המידע
והמשיכו לקרוא כדי לגלות פרטים נוספים על המיזם ואופן השימוש בו

מה ניתן למצוא בארכיון?

במאגר המקוון שיצרו אנשי ארכיון המדינה ניתן לצפות בכ-3,500 תיקים שונים שנאספו במסגרת הפעילות של שלושת וועדות החקירה המרכזיות בנושא ילדי תימן. ניתן לחפש לפי שמות של ילדים או של בני משפחה, לפי נקודות עניין שונות בארץ ובעולם וגם לפי שמות של אישים וארגונים שונים הקשורים בפרשה. בנוסף לפתיחת המידע הזה לציבור, עובדי הארכיון המדיני נקטו גם בשורה של צעדים כדי להנגיש את המידע ולייעל את החיפוש בפרוטוקולים ובמסמכים השונים כדי לסייע לכל השואף לעשות זאת למצוא בהם מידע. סרטון הסבר מפורט אודות השימוש והחיפוש במאגר המידע תוכלו למצוא בהמשך הכתבה.

מה כבר מצאו בתיקים האלו?

תחת הכותרת "דברים מעניינים שעובדי הארכיון מצאו" ניתן למצוא כמה סיפורים שנחשפו בעת הכנת חומרי הארכיון לציבור, כמו למשל סיפורם של ילדי העולים התימנים ממחנה עין שמר וקיבוץ אדמית בגליל המערבי. הסיפור הזה מתבסס על עדותו של נהג אמבולנס ממוצא תימני בשם מנחם דוכן, שדיבר בפני חברי וועדת כהן-קדמי בשנת 1996. על פי עדותו, עולים מתימן שהתגוררו במחנה עין שמר מסרו את ילדיהם לטיפול בבית התינוקות שבמקום ובינתיים החלו לעבור אל ההתיישבות על הקרקע של אדמית. ילדים חולים נשארו בעין שמר והוחזרו להוריהם רק לאחר ששבו לבריאותם בחלוף זמן רב. מנחם סיפר שהוא ערך נסיעת אמבולנס עם למעלה מעשרה תינוקות ושש או שבע אחיות. שמות התינוקות נכתבו על פלסטרים שהודבקו לבגדיהם כדי שהוריהם יוכלו לאסוף אותם, אולם בשל הזמן הרב שחלף והשינוי שהילדים עברו בעקבות חזרתם למצב בריאותי תקין והעלאה במשקל, הורים רבים לא זיהו את ילדיהם וסירבו לקחת אותם. רק זוג הורים אחד זיהה את בנו, אך טען ששמו מופיע על פלסטר שדבוק לילד אחר. לפיכך החליפו האחיות שנסעו עם מנחם את שמו של הילד שזוהה כשם בנו של האב, ומסרו לו את הילד הזה.

זהו רק סיפור אחד מתוך אוצר העדויות והסיפורים שמוצג בארכיון, אשר בכוחו להביא שלווה למשפחות רבות בישראל שעד היום לא ידעו מה עלה בגורל יקיריהם. גם כל אדם אחר יכול לנצל את הגישה חסרת התקדים שהוענקה לנו לדו"חות ופרוטוקולי הוועדות השונות, כדי לגלות מידע מרתק על ההיסטוריה של מדינת ישראל הצעירה.

חיפוש מידע ושימוש בארכיון המסמכים אודות ילדי תימן

כעת כשהצגנו והסברנו אודות חשיבות הארכיון לחברה הישראלית, הגיע הזמן ללמוד כיצד ניתן לעשות בו שימוש. לצורך כך אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא, שהוכן במיוחד לשם ההסבר על החיפוש בארכיון המידע אודות פרשת ילדי תימן. לאחר שתסיימו ללמוד על הכלים השונים שעומדים לרשותכם, תוכלו ללחוץ כאן ולעבור לאתר הארכיון.