נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
אמנם זה לא ה'אכזרית' הצה"לית, אך גם את כלי צבא ארצות הברית שווה להכיר! הכירו את נגמ"שי ה"בראדלי" האמריקניים, מכונת מלחמה משומנת ומוכנה לפעולה, באוסף תמונות מדהימות, היסטוריה ועובדות. |
|
בראדלי M2 ו-M3 הינם נגמ"שי לחימה בעלי יכולת ייצור אש ומיגון גדולה ואפקטיבית. הבראדלי מיוצר על ידי חברת בי.איי.אי. מערכות (BAE Systems) בארצות הברית. |
 |
 |
 |
|
בשדה הקרב, משימת הבראדלי היא שינוע כוחות חי"ר, חיפוי באש ללוחמים והשמדת טנקים וכלי רכב משוריינים של האויב. תפעול ה-M2 נעשה על ידי צוות של שלושה: מפקד, תותחן ונהג, בנוסף לשישה לוחמים על ציודם המלא. דגם ה-M3 משמש בעיקר למשימות סיור ותצפית ומאויש לרוב על ידי צוות זהה לזה של ה-M2 ושני תצפיתנים. |
 |
 |
 |
|
הנגמ"ש נקרא על שם הגנרל עומאר נ. בראדלי שפיקד על חזיתות צפון אפריקה ואירופה במלחמת העולם השנייה. מאז כניסתו לשירות בצבא ארצות הברית בשנת 1982 יוצרו 6,724 כלים, כשהמחיר ליחידה עומד על 3 מיליון דולר בממוצע. |
 |
 |
 |
|
הבראדלי תוכנן במקור כמענה למשפחת נגמ"שי ה-BMP הסובייטית ונועד לשרת הן כנגמ"ש והן כצייד טנקים. אחת הדרישות המרכזיות בתכנון הכלי הייתה שמהירותו תהיה זהה לזו של טנק המערכה המודרני M1 אברהמס. נגמ"שי ה-M-113 הישנים תוכננו לעמוד בקצב של טנקי הפטון ולא במהירויות הגבוהות של הטנקים החדישים. |
 |
 |
 |
|
בצריח הנגמ"ש מותקן תותח אוטומטי בקליבר 25 מ"מ שיורה 200 קליעים בדקה ויעיל לטווחים של עד 2,500 מטר. מימין לתותח ישנו מקלע בקוטר 7.62 מ"מ נגד חי"ר. כמו כן הוא נושא שבעה טילי טאו המסוגלים להשמיד טנקי אויב עד למרחק של 3,750 מטר אך ניתן לשגר אותם רק בעצירה מוחלטת של הכלי. |
 |
 |
 |
|
הבראדלי מסוגל לפתח מהירויות גבוהות בשטח הפתוח ויש לו יכולת עבירות גבוהה. הוא נועד לנוע גם במים, אך יחד עם זאת, בעוד שה-M113 תוכנן לצוף ללא הכנות מיוחדות הבראדלי נזקק לוילון ציפה שנפרש סביב הכלי. בניסויים הראשונים טבעו מספר כלים ובשינויים שערכו לאחר מכן בוטלה יכולת הציפה של הנגמ"ש לחלוטין.
|
 |
 |
 |
|
שלדת הבראדלי עשויה מסגסוגת אלומיניום, עובדה שגרמה למבקרים רבים לפקפק ביכולת המיגון שלו, כיוון שאלומיניום נוטה להתאדות כאשר הוא סופג פגיעה ישירה של קליעים חודרי שריון או טילי נ"ט, ובתוך הנגמ"ש נמצאות כמויות גדולות של תחמושת ולכן יכולת השרידות שלו בשדה הקרב נחשבה לבעייתית. בדגמים המאוחרים יותר הוסיפו לכלי שכבות מיגון ריאקטיבי במטרה לשפר את עמידותו, למרות שמשקלו עלה ל-33 טון. יחד עם זאת, מבדיקות סטטיסטיות שנערכו בקרבות אמיתיים עולה כי הנגמ"ש יעיל יותר ממה שסברו מבקריו, ורק כלים מעטים נפגעו. בתקריות אש ידידותית.
|
 |
 |
 |
|
במהלך מלחמת המפרץ צוותי הבראדלי שרדו יותר פגיעות מאשר צוותים של נגמ"שים מדגמים אחרים. למרות שמיכל הדלק של הבראלי ממוקם במרכז הכלי, עובדה שלכאורה הופכת אותו למסוכן יותר לצוות במקרה של פגיעה, ניסויים באש חיה הוכיחו כי שרידותו גבוהה יותר מזו של M113 המיושן.
|
 |
 |
 |
 |
|
במהלך מלחמת המפרץ השמידו נגמ"שי הלחימה מדגמי הבראדלי יותר רכבים עיראקיים משוריינים מאשר טנקי האברהמס. 20 כלים נפגעו, 3 על ידי פגיעות אויב ו-17 כתוצאה מאש ידידותית. 12 כלים נוספים ניזוקו, אולם לא הוצאו מכלל פעולה. על מנת להימנע מתקריות של אש ידידותית, הותקנו אמצעי זיהוי וסימון שונים, ביניהם גם סמן אינפרה-אדום לזיהוי הכלי בחשיכה. במלחמת עיראק נפגעו מספר נגמ"שים מרקטות וטילי נ"ט כגון RPG-7 שפגעו ביכולת התנועה שלהם, אולם האבדות בחיי אדם לא היו רבות שכן הצוות הצליח לצאת מהכלי לאחר הפגיעה. עד לתחילת שנת 2006 נפגעו 55 נגמ"שים במהלך הקרבות. |
 |
 |
 |
מקורות: ויקיפדיה, wikipedia, אתר צבא ארה"ב
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: