maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

בחינות הבגרות המיותרות

 
מאת: יהודה דרורי
 
אחד מצעדיו הראשונים של שר החינוך החדש נגע לאיזו רפורמה זניחה בנושא בחינות הבגרות, ולא לכך ציפינו מאדם עם שיעור-קומה חינוכי המגובה במפלגה חשובה ששמה "יש עתיד" - כי העתיד החינוך נוגע בהחלט לנושא בחינות הבגרות, לא לשיפורן אלא לביטולן המוחלט וקביעת רף הכניסה לחינוך גבוה על-פי תעודת גמר של 12 שנות לימוד והישגי הסטודנט בשנה הראשונה.
 
לבטל את בחינות הבגרות
 
בשנת 1985, צוות המטה לייעול המשק הציבורי בראשותו של יוסף דוריאל ז"ל, חקר את הנושא ומסקנותיו היו:
  • בחינות הבגרות מהוות ביזבוז כספים רב לאוצר המדינה  ועול כבד למערכת החינוך (המתבטא במאות מיליוני שקלים מידי שנה)
  • הזמן הרב המושקע בהכנת התלמיד בכתות י"א ו- י"ב לבחינות הבגרות, מונעות ממנו חומר לימוד חשוב ועדכני בשנים החשובות ביותר לחינוכו הבסיסי.
  • תוצאות בחינות הבגרות לא מהוות בהכרח קריטריון חשוב לקבלה לחינוך גבוה, ולכן הוא נדרש לעבוד על הכנה לבחינות פסיכוטכניות מתישות ויקרות.
  • הבגרות האישית של הצעיר (או הצעירה), כושר החשיבה, והמוטיבציה למי שסיים שירותו הצבאי גבוהה בהרבה מזו  של אותו בוגר(ת) כתה י"ב.
  • המרוץ האכזרי לבחינות הבגרות פיתחו אצל הצעירים סטנדרטים שליליים של  תחמנות, גניבת בחינות והעתקות.
לפיכך הצוות הנ"ל הציע בשעתו למשרד החינוך ולממשלת ישראל:
  • לבטל כליל את בחינות הבגרות לטובת תעודת גמר 12 שנות לימוד בציוני מעבר.
  • לאפשר לכל מי שתעודת גמר תיכון להכנס לשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה או במכללה כשנת ניסיון ליכולתו של התלמיד ללמוד לימודים גבוהים.
  • בשנה ראשונה זו ילמד התלמיד מקצועות כלליים + 2 קורסים בנושא שברצונו להמשיך בו.
  • הישגיו של התלמיד בשנתו הראשונה יקבעו אם יוכל להמשיך וללמוד לימודים אקדמאים.
  • בוגרי בתי-ספר מקצועיים יתקבלו באותם תנאים בכפוף למבחן באנגלית.
  • מוצע שיוצאי צבא ו/או שירות לאומי יקבלו את השנה הראשונה ללא תשלום
ההתנגדות לתוכנית הנ"ל באה מכל עבר. אנשי החינוך באוניברסיטאות התבצרו בגישה האליטיסטית שגרסה שמוטב שרק יחידי סגולה, מצטיינים יורשו ללמוד באקדמיה ולא המוני העם.
האוניברסיטאות טענו שאין מקום וכוח הוראה "להמוני התלמידים" למרות שהכיתות ריקות במרבית שעות אחה"צ והערב..והמרצים מחוייבים רק ל-10- 12 שעות הוראה בעוד שבארה"ב למשל המרצים מלמדים כ-24 שעות בשבוע.
 
הסתדרות המורים העל תיכוניים טענה שהמורים יצטרכו ללמוד מחדש איך ללמד...הם יודעים איך ללמד כמו שהיום ולא ע"פ התפיסה העתידית של מקצועות חדשים ועדכניים ובכלל...חלק גדול מהם מרוויח לא מעט מהצד בתיקון בחינות הבגרות....ההסתדרות תמכה כמובן במורים.
הנהלת משרד החינוך טענה שהמהפכה הזו גדולה מידי ותחייב לסגור מחלקות ולפטר הרבה עובדים והוועד כבר איים בשביתה...
מועצות תלמידים הביעו התנגדות ללמוד חומר חדש והודיעו כי הם מעדיפים להקדיש זמן "להתכונן לבגרות"... כבר אז, כמו היום, החינוך בכיתות התיכון לקה בחסר בצורה חמורה, מכיוון שמרבית הלימודים בכיתות י"א ו-י"ב  מיועדים לחזרות ולהתמודדות עם בחינות הבגרות (אף שידוע שזה ממש לא כך...ולהפך, פשוט יש להם יותר זמן לאירועים חברתיים)
 
בסיכומו של דבר, עד היום הרבה לא השתנה בנושא ולכן אם הוא יועלה שוב, הרי שנשמע את אותם טענות נגד השינוי המתבקש. ההצעות הנ"ל שהציע המטה לייעול המשק לפני כ-27 שנה, והטיעונים עדיין הגיוניים ורלוונטיים ליישום. התקווה היחידה היא ששר חינוך, עם אומץ ועם מעוף יעז לנסות וליישם מה שצריך היה להיות מיושם כבר שנים רבות - דהיינו: ביטולן של בחינות הבגרות.

תמונה: freedigitalphotos.net

מקור: יהודה דרורי
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: