למה גברים אוהבים שדיים? תאוריה מעניינת!

מדוע גברים סטרייטים מקדישים כל כך הרבה תשומת לב ועניין בשני השקים התלויים בחזית גופה של האישה - היא שאלה שמעסיקה מאוד את העולם המודרני. עד היום, הקהילה המדעית לא מצאה הסבר חד משמעי לאובססיה הגברית, אבל כעת, מחקר נוירולוגי חדש מציע תיאוריה שיש בה מידה גבוהה של הגיון. למה? בעיקר כי שדיים הם כרטיס הכניסה אל ליבה של האישה...

לארי יאנג, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת אמורי, חוקר כבר שנים את הבסיס הנוירולוגי של התנהגויות חברתיות מורכבות. במסגרת מחקר זה הוא מצא שהאבולוציה האנושית רתמה לאורך השנים מעגל עצבי עתיק ושכללה אותו. אותו מעגל עצבי שמטרתו הראשונית היא לחזק את הקשר בין האם לתינוק בזמן ההנקה, משמש בגלגולו האבולוציוני כדי לחזק את הקשר בין זכר לנקבה.

התוצאה? גברים, כמו תינוקות, אוהבים שדיים.

ידוע כי כאשר פטמותיה של אישה מגורות בתקופת ההנקה, משתחרר במוחה אוקסיטוצין הידוע כ"סם האהבה" ועוזר לה למקד את תשומת הלב והחיבה שלה בתינוק. מה שפרופסור יאנג טוען כעת הוא ש'מעגל החיבה' אינו שמור רק לתינוקות וגם גברים יכולים לזכות בחיבה של אישה דרך הפטמות. 

במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי גירוי פיטמה מגביר את העוררות המינית אצל רוב הנשים, ומפעיל את "איזורי ההנאה" במוח, כמו אלה שמופעלים בזמן גירוי הנרתיק או הדגדגן. "כאשר פרטנר מיני נוגע, מעסה או נושך את שדיה של האישה", אומר יאנג "זה גורם לשחרור של אוקסיטוצין במוחה, בדיוק כמו מה שקורה בזמן ההנקה של תינוק". אלא שאם בזמן ההנקה, האוקסיטוצין ממקד את תשומת הלב של האישה בתינוק, בזמן פעילות מינית, האוקסיטוצין גורם להיקשרות האישה אל הגבר. במילים אחרות, "גברים יכולים להפוך לנחשקים יותר בעיניה של האישה על ידי גירוי השדיים שלה בזמן משחק מקדים ויחסי מין".

לטענת פרופסור יאנג, האבולוציה במובן מסויים, גרמה לגברים לרצות לעשות זאת ולהתייחס אל השדיים כשער הכניסה אל גופה וליבה של האישה. המשיכה לחזה האישה היא למעשה "אפקט מוחי שמתרחש אצל גברים סטרייטים בגיל ההתבגרות" אומר יאנג. "האבולוציה גרמה לגברים להימשך אל שדיים בהקשר מיני כי התוצאה היא שזה מפעיל את מעגל הרבייה של האישה, מה שיגרום לה לרצות להתחבר אליו בחזרה".

מדוע השינוי האבולוציוני קורה רק בבני אדם ולא אצל יונקים אחרים? יאנג טוען שזה בגלל שבני האדם יוצרים מערכות יחסים מונוגמיות ואילו 97% מהיונקים האחרים לא. עוד הוא טוען כי "זה יכול להיות קשור לעובדה שאנו מקיימים יחסי מין פנים מול פנים, מה שמספק יותר הזדמנויות לגירוי הפטמות בזמן הסקס. אצל נברנים מונוגמיים למשל, הפטמות מופנות כלפי הקרקע ובני הזוג מזדווגים מאחור, כך ששינוי אבלוציוני זה, לא התפתח". לטענתו "הטבע של המיניות שלנו איפשר גישה נוחה יותר אל השדיים ולפיכך, חיבה גדולה אליהם".

למרות שפרופסור יאנג נשמע נחוש ומאוד משוכנע, חוקרים אחרים לא ממש מסכימים עם התיאוריה החדשה שהוא מציע. כך למשל האנתרופולוגית פראן מסקיה-ליס מאוניברסיטת רטגרס טוענת שהבעייתיות בתיאוריה היא שלא כל הגברים נמשכים לשדיים של נשים וזה עניין תרבותי. לראייה, בחלק מהתרבויות באפריקה, נשים אינן מכסות את השדיים שלהן והגברים לא מתייחסים אליהם כדבר מגרה". אך גם לביקורת זו, מצא יאנג תשובה שמניחה את הדעת. "העובדה שבתרבויות אלה השדיים אינם מכוסים" הוא מסביר, "לא אומרת שעיסוי וגירוי שלהם הוא לא חלק מהמשחק המקדים המתקיים בין בני הזוג, והסיבה שזה חלק מהמשחק המקדים נובעת מכך שהשדיים משחקים תפקיד חשוב במימד ההקשרות בין בני הזוג".

מה דעתכם, האם יש הגיון בתיאוריה החדשה?