maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

חודש טבת במיסטיקה היהודית

חודש טבת הינו החודש הרביעי בחודשי החורף (המתחילים בתשרי), ומקביל לחודש תמוז, החודש הרביעי בחודשי הקיץ (המתחילים בניסן).

בעוד שחודש תמוז הינו החודש החם ביותר בשנה, חודש טבת נחשב לחודש הקר ביותר. לכן נאמר עליו בתלמוד "חודש שבו הגוף נהנה מן הגוף". כלומר, בגלל הקור הגדול, נגרמת הנאה לגוף הגשמי ע"י חמימותו של גוף אחר.

טבת הוא מקור ההנאה הרוחנית מתיקון הגוף ובדומה למה שנאמר על הגאולה ותחיית המתים, שאז הנשמה תקבל חיות מהגוף. ההיפך מהמצב כיום שבו הנשמה מחיה את הגוף.

בתורת החסידות מבואר, כי גוף, פירושו עצם הדבר (כביטוי: 'גוף הדבר'), ובחודש טבת נגרם תענוג למעלה בעצמות האלוקות ע"י עצמיות היהודי.

נאמר בספר תהילים: "שמש ומגן ה' אלוקים", השמש מסמלת גילוי אור, אור אלוקי שזורח ומאיר את דרכנו.

בחודש טבת לא זורחת השמש, ולכן קר מאוד. פירוש הדבר הוא, שהקרבה לאלוקות נעשית לא מצד גילויים, אלא בכוח העצמי שלמעלה מגילויים. מתגלה אז הקשר הפנימי והעמוק ביותר בין נשמת היהודי לקב"ה.

בהתאם לכך, ראש חודש טבת חל תמיד בסוף ימי החנוכה. הימים בהם האור העצמי של השמן (אותיות נשמה) מאיר במלוא עוצמתו.

יום משמעותי נוסף בחודש טבת הוא צום עשרה בטבת. אודותיו מופיע הביטוי: 'בעצם היום הזה'. צום עשרה בטבת נקבע לזכרון תחילת המצור על ירושלים ע"י מלך בבל בזמן בית המקדש הראשון. על פי הפנימיות, פסוק זה מלמד אותנו על מעלתו של היום, הדומה ליום הכיפורים שגם עליו נאמר "בעצם היום הזה".

עשרה בטבת בשנה מלאה, הינו היום ה-100 של השנה החדשה, מספר המסמל שלמות מיוחדת.

מזלו של החודש הוא גדי.

בחודש טבת יוצאים הגדיים למרעה בשדות. אם יורדים גשמים בעונתם - בחשון ובכסלו, ולא יורדים בטבת זהו סימן ברכה לכל השנה. כשאין גשמים בטבת, שדות המרעה מתחילים להוריק והמרעה כבר מספיק לגדיים.

חודש מאיר ושמח-חודש של גאולה.

באדיבות אתר "אסנט צפת" - חווית הקבלה

עריכה: אוהד שלום

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: