maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

לדעת לסלוח ולבקש סליחה

 

מאת: דוד פרנקל

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

 

תרימו את השפופרת וחייגו אל ההוא שאיתו אתם לא מדברים

 

יום כיפור, על כל קדושתו ונשגבותו, יכפר אמנם על רוב חטאינו, אך לא על כולם. יש חטאים רבים בהם יום הכיפורים כלל אינו נוגע. מדובר בעבירות שבין אדם לחברו, כגון רכילות, הוצאת דיבה, ביקורת צורבת, השפלה... קלטתם את הרעיון.

- כל המאמצים שאנחנו משקיעים בתשובה לקראת יום הכיפורים לא ימחקו את הרכילות.

- כל הדמעות והתענית לא יימחו את המילים הפוגעות.

- כל שעות החרטה בבית הכנסת, כשאנחנו שופכים את ליבנו בפני הא-ל, לא יפחיתו את הנזק שנעשה לרגשותיו של הזולת.

מחילה על העבירות הללו תוכל להתקבל רק אם נבקש סליחה מהאנשים שבהם פגענו. הסיבה לכך פשוטה אם כי בסיסית. אנחנו חייבים להבין שמערכות היחסים שלנו עם אחינו היהודים, הן חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים שלנו עם אלוקים. התורה לא מרשה לנצל אנשים או לדרוך עליהם, עבור שום מטרה 'נאצלת' כביכול.

על פי מסורת התורה שבעל פה, אחת השאלות שנשאל האדם על ידי מלאך המוות ברגע מותו היא: "כלום... המלכת את חברך בנחת רוח?" הוא לא שואל "האם אפשרת לחברך לחיות לצדך". לא, הוא משתמש דווקא במילים "המלכת את חברך", משום שכולנו נסיכים ונסיכות במשפחת המלכות של אלוקים, וראויים לזכות ביחס כזה.

זמן להתגבר

הסיפור האמיתי הבא מבהיר היטב את המסר של יום הכיפורים.

לשמוליק היה בוקר גרוע. הוא עזב בטריקת דלת את ביתו, שנמצא בעיר קטנה בשטחים, אחרי ויכוח לוהט עם אשתו רבקה, שמאוד נפגעה והצטערה.

רבע שעה אחר כך הטלפון בביתו צלצל. "שלום רבקה, זה שמוליק. עוד רגע אני נכנס למנהרה, רק רציתי שתדעי שאני אוהב אותך ושאני נורא מצטער על מה שקרה מקודם".

מה גרם לשינוי המהיר הזה?

באותה תקופה צלפים היו יורים על הכביש שמעבר למנהרה אליה שמוליק עמד להיכנס. היו אנשים שהתחילו לכנות אותה בשם "מנהרת האהבה" – משום שמי שנכנס לתוכה, היה מבין מה באמת חשוב בחיים. בני האדם היו קולטים פתאום שבאמת אין בעולם דבר ששווה לריב עליו, ושמה שהם הכי רוצים זה לצאת משם בחיים ולראות שוב את האנשים שהם אוהבים. משום שבסופו של דבר, אין בעולם דבר יותר חשוב מהקשר שלך עם האנשים שבחייך.

יום כיפור דומה לאותה מנהרה. ברגע אינטנסיבי זה אנחנו מבקשים ומתחננים לזכות במתנת החיים ובכל מה שדרוש עבורה. בתמורה, אנחנו מבטיחים להתחיל להשתפר.

ובכן, הנה נקודת פתיחה מצוינת.

הרימו את הטלפון והתקשרו למישהו שאתם לא מסתדרים איתו. בקשו סליחה מאלה שפגעתם בהם וציערתם אותם. השלימו עם השכן, עם מישהו שהיה לכם פעם קשר עסקי איתו או עם זה שלמד אתכם בילדות בבית הספר. אמרו לאמא שלכם, לאבא, לאח, אחות, בן/בת זוג, ילדים או מחותנים שאתם אוהבים אותם ושהם חשובים לכם. משום שבסופו של דבר כל השאר לא כל כך נחשב.

אם אתם קוראים את המאמר ביום כיפור, ואין לכם אפשרות להתקשר ולבקש סליחה, אז קראו את "תפילה זכה" שמופיעה בתחילת המחזור ליום הכיפורים.

סלחו בלב שלם לכל אלה שפגעו בכם או נהגו בכם שלא כשורה. הבטיחו להתקשר אליהם אחרי יום כיפור באופן אישי ולבקש סליחה, וחשבו עליהם בזמן התפילה.

יהי רצון שנזכה כולנו לשנה הכי טובה בחיינו!

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: יהדות, מאמר, דת, סליחה, עצה, יום כיפור
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: