בדיחות בנושא שחור

אבא, אימא וילד יצאו לבלות בים ביום קיץ חם, אבל ברגע שהגיעו לחוף הם גילו שיש דגל שחור. הילד מאוד רצה להיכנס למים, אבל אימא שלו לא הסכימה והם נשארו על החוף כדי לנוח בשמש ולשחק בחול. אחרי כמה דקות האבא השתעמם ופנה אל אשתו: "תשימי עין על הילד, אני נכנס למים, אין מצב שהים באמת כזה מסוכן". אחרי כמה דקות שאל הילד: "אימא, למה לאבא נתת להיכנס למים ולי לא?" "כי אתה ואבא זה שני אנשים שונים ויש דברים שהוא יכול ואתה לא" ענתה האימא. - "זה כי אבא יודע לשחות ממש טוב?" המשיך הילד. - "לא ממש" ענתה האם. - "זה כי אבא גדול וחזק?" - "לא." - "אז למה לאבא מותר להיכנס למים ולי אסור?" - "כי לאבא יש ביטוח חיים."

שלושה חברים, גרוזיני, אתיופי וכורדי, יוצאים לחופשה במלון. איך שהם מגיעים עוברת בלובי בחורה יפהפייה, מסתכלת על הכורדי ואומרת: "אני רוצה אותך". הגרוזיני והאתיופי מנסים לשכנע אותה לשנות את דעתה: "תראי אני יותר יפה", "אני יותר גבוה" ועוד ועוד סיבות, אך היא אומרת: "לא, לא! אני רוצה רק את הכורדי!". ניגשת לכורדי ואומרת לו: "שש וחצי בבוקר, תהיה אצלי בחדר" ועוזבת. הכורדי מבסוט, בא לגרוזיני ואומר: "תעשה טובה, תעיר אותי בשש בבוקר, שאני לא אאחר" והולך לישון. האתיופי והגרוזיני מבואסים, אז האתיופי אומר לגרוזיני: "תשמע, בזמן שהוא ישן נצבע אותו בשחור! בבוקר היא תופתע ותסלק אותו". הם נהנים מהרעיון והולכים אליו לחדר באמצע הלילה לצבוע אותו בזמן שהוא ישן. בשש בבוקר הגרוזיני מעיר את החבר שלו: "קום, אתה מאחר! מהר מהר מהר!" הכורדי קם, לא חושב, מתחיל לרוץ, מגיע לחדר של הבחורה, היא פותחת את הדלת ורואה שכולו שחור. היא נבהלת ואומרת:"לך מפה, אני לא רוצה אותך, אני רציתי את הכורדי!" הוא אומר: "זה אני!" היא משיבה: "זה לא אתה, אתה שחור!". הכורדי הולך למראה, מסתכל ומתעצבן: "איזה מניאק הגרוזיני! הוא העיר את האתיופי!"

קשישה התקשרה למשרד עורכי דין וביקשה מפקידת הקבלה לקבוע פגישה עם אחד מעורכי הדין שעוסק בצוואות. הפקידה שאלה מתי יהיה לה נוח להגיע למשרד לפגישה, והקשישה ענתה שכל חייה היא חיה לבד, היא לא מרבה לצאת מהבית ומעדיפה שהפגישה תתקיים בביתה. פקידת הקבלה בדקה אם עורך הדין מוכן להיפגש איתה ועדכנה את האישה שהכל סודר. למחרת הגיע עורך הדין לביתה של הקשישה ושאל: "האם תוכלי לומר לי כמה נכסים יש ברשותך וכיצד את רוצה שהם יחולקו?" "ובכן...", ענתה הזקנה "מלבד הרהיטים והדברים שאתה רואה כאן, יש לי 400,000$ בחשבון החיסכון שלי בבנק." "ואיך היית רוצה ש-400,000$ שלך יחולקו?" שאל עורך הדין. "תראה יקירי", התייפחה הזקנה, "כל חיי חייתי בבדידות, אנשים כמעט אף פעם לא שמו לב אלי, אז אני רוצה לארגן הלוויה מפוארת וגדולה בשווי 350,000$, כך שלפחות במותי ישימו לב שאני איננה." עורך הדין המופתע הנהן בראשו לאות הסכמה ושאל: "ומה לגבי ה-50,000$ הנותרים?" "אותם אני רוצה לשמור לאדם מיוחד", אמרה הזקנה בעיניים מוארות, "כמו שאמרתי, חייתי לבד כמעט כל החיים, מעולם לא נישאתי ולמעשה אף פעם לא שכבתי עם גבר. אז לפני שאמות, אני רוצה שתשלם לגבר 50,000$ כדי שישכב איתי." "זוהי בקשה מאוד יוצאת דופן", אמר עורך הדין והוסיף, "אבל אני מוכן לבדוק את העניין ולעזור לך בנושא." בערב, חזר עורך הדין לביתו וסיפר לאשתו על הקשישה התימהונית וצוואתה המוזרה. כששמעה האישה את הסיפור היא החלה לדמיין את כל מה שהיא יכולה לעשות עם 50,000$ ומיד הציעה לבעלה שישכב עם הזקנה בעצמו: "אני אפילו מוכנה להסיע אותך בבוקר ולחכות באוטו עד שתצא", היא אמרה לו בחיוך רחב. עורך הדין חשב על הנושא במשך כמה רגעים ולבסוף החליט שבשביל סכום מכובד כל כך הוא בהחלט מוכן למלא את בקשתה של הקשישה. למחרת בבוקר, נסעו שניהם אל ביתה של הזקנה והאישה נשארה ברכב לחכות לבעלה בזמן שהוא עושה את המעשה. עוברת שעה, עוברות שעתיים ובעלה לא יוצא, האישה מאבדת את סבלנותה וצופרת לו כמה פעמים... תוך כמה רגעים, החלון בחדר השינה נפתח, עורך הדין מוציא ראשו מהחלון וצועק לה: "תחזרי מחר! היא החליטה שהיא לא צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על הלוויה!"

רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן". את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר. את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר. את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר. כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים. הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן. השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן. השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"

יום אחד בסוף שנות ה-70' שמע הרב לוי דפיקה בדלת ביתו באמצע הצהריים. "איך אני יכול לעזור לכם חברים?" הוא אמר לשני הגברים שעמדו בפניו. השניים הסבירו לו שיש להם ויכוח שהם לא מסוגלים לפתור בעצמם, ושהם רוצים שהוא יעזור להם להגיע להחלטה. "על מה הוויכוח שלכם?" שאל הרבי, ואז הגבר הראשון התפרץ בזעם וקרא: "שחור זה צבע!" "לא זה לא!" ענה לו הגבר השני. "בטח ששחור זה צבע!" צעק בתשובה הגבר הראשון. "רבי, תגיד לנו אתה" פנה הגבר השני לרב לוי, "האם שחור זה צבע?". הרב המבולבל חשב לרגע ואז ענה: "ובכן כן..." "הנה אתה רואה!" פנה הגבר הראשון לשני, "אמרתי לך - שחור זה צבע! וגם לבן!" "לבן זה לא צבע!" צעק הגבר השני. "רבי?" שאל הגבר הראשון. "ובכן כן, גם לבן הוא צבע" השיב הרב לוי. "אתה רואה צחי?!" פנה שוב הגבר הראשון לחברו, "מכרתי לך טלוויזיה צבעונית!"

אלמנה אחת לקחה קשה את מות בעלה, ובמשך מספר שנים לא רצתה לשמוע על גברים אחרים. כעבור חמש שנים הצליחה בתה לשכנע אותה להתאוורר, לפתוח חיים חדשים ולהכיר מישהו חדש. האלמנה אכן הכירה גבר כלבבה, אבל בכל פעם שרצה לגעת בה, היא דחתה אותו... כעבור חודשיים של היכרות, הסכימה האלמנה לנסוע עם בן זוגה החדש לסוף שבוע במלון. בלילה, כשניסה הגבר לקדם עניינים, נאותה האלמנה להוריד חזייה ומכנסיים, אך נשארה עם תחתוני תחרה שחורים. "בשביל מה התחתונים?", שאל הגבר. "תראה", השיבה לו, "אתה יכול למזמז אותי ולגעת בי איפה שאתה רוצה, אבל שם למטה, אני עדיין באבל". בלילה השני הסיפור חזר על עצמו, האלמנה נותרה עם תחתוני תחרה שחורים, וכשניסה להכניס לשם יד, דחתה אותו והזכירה לו: "למטה אני עדיין באבל". בלילה השלישי הרגיש הגבר שהוא לא יכול להתאפק יותר. הוא הפשיט את האלמנה וגילה שוב שנותרה עם תחתוני תחרה שחורים. הוא מיהר להתפשט בעצמו לגמרי, ונעמד מולה עם זקפה שעליה מולבש קונדום שחור. "מה זה הקונדום השחור הזה?", התפלאה האלמנה. "הלילה", השיב לה, "החלטתי להיכנס לניחום אבלים!"

מהמר כפייתי מת והגיע לשערי גן עדן. מולו עמד תור של אנשים באורך קילומטרים, והוא ממש לא התכוון לחכות כל כך הרבה. הוא ניצל את יצר ההימורים שלו כדי לנסות לעקוף בתור, תפח בכתפו של האדם הקשיש שעמד לפניו ושאל אותו: "רוצה לעשות התערבות? אם אצליח לנחש מה היו המילים האחרונות שלך תוך שלושה ניסיונות, אני אקח לך את התור". לקשיש לא היה יותר מדי מה לעשות, אז הוא הסכים. מיד המהמר התחיל לעשות קריאה קרה לפי סימנים שמצא על גופו של הקשיש. הוא הבחין בכך שהחולצה שלו קרועה ושיש על החזה שלו סימנים של דפיברילטור. "אל תדברי שטויות, זה סתם אולקוס", המהמר אמר, ומבטו המופתע של הקשיש חשף כי צדק בניחוש. הקשיש לקח צעד אחורה והמהמר לקח את התור שלו. המהמר תפח שוב על כתפו של האיש שעמד לפניו, הפעם היה זה פועל פשוט שעל פניו ניכר כי היה שתיין לא קטן. הוא עשה איתו את אותה ההתערבות, בחן אותו ושם לב שיש עליו הרבה מאוד חבלות - כאילו הלך מכות. "תחזיק לי ת'בירה", המהמר אמר, והפועל שמולו מיד התפעל. הוא פינה לו את מקומו והמהמר התקדם צעד אחד קדימה. המהמר תפח על כתפו של מי שכעת עמד לפניו, והיה זה אדם אפרו-אמריקאי גדול, שרירי ומאיים. המהמר עשה איתו את אותה ההתערבות, ושם לב שבחזה שלו יש המון פצעי ירי. "אתם לא תיקחו אותי בחיים!" המהמר אמר, אך הבחור שמולו רק הניד את ראשו לשלילה. "לכו להזד*** שוטרים מסריחים!" המהמר אמר, אבל גם הפעם הוא לא קלע. המהמר חשב וחשב, אך לא הצליח למצוא עוד משפט שאותו אדם יכול היה להגיד. בלית ברירה ומבלי לנצל את הניסיון השלישי שלו הוא פשוט אמר: "אני נכנע, אין לי כלום..." והבחור שמולו פינה לו את הדרך.