מוטי חזר ערב אחד מהעבודה, ואשתו הטרייה שירה קפצה עליו בהתלהבות ואמרה לו: "יש לי חדשות טובות! לא יודע איך להגיד את זה, אבל בקרוב אנחנו הולכים להיות שלושה אנשים בבית במקום שניים..."
"אני לא מאמין!" אמר מוטי הנרגש והזיל דמעה של אושר, "את לא מבינה כמה אני מאושר שזה סוף סוף קורה!"
אשתו שירה ענתה: "אני מאוד שמחה שאתה מרגיש ככה מוטי, אז מחר על הבוקר אמא שלי תעבור אלינו..."
רגע לפני שכל המשפחה והאורחים מתחילים ארוחת שישי סביב השולחן, פנתה אימא דינה אל הבת הקטנה שלה ושאלה אותה "את רוצה להגיד את הברכה לפני שכולם מתחילים לאכול?"
"אבל אימא, אני לא זוכרת מה אומרים בברכה..." ענתה הילדה הקטנה בהיסוס.
האם הסתכלה על בתה כשעל פניה חיוך חם ואמרה לה: "הכל בסדר מתוקה, תנסי להיזכר במה שאימא כל הזמן אומרת לפני שאנחנו אוכלים עם המשפחה בשישי."
"נזכרתי!" קפצה הילדה הקטנה באושר, "הו אלוהים...
למה לעזאזל הקרציות האלה תמיד באים לפה?!"
ילד אחד ישב עם אביו בבית הכנסת ולפתע אמר לו: "אבא, אני צריך להשתין!"
מעט מובך מן המצב ומן המתפללים שסבבו אותם, השיב האב לילדו: "אביב, זה לא מכובד להגיד את המילה הזו בבית הכנסת. בפעם הבאה פשוט תגיד לי 'אני צריך ללחוש משהו'."
שבוע לאחר מכן ישבו האב וילדו בבית הכנסת, וכשהרגיש הילד שהוא צריך לשירותים הוא פנה לאביו ואמר לו: "אבא, אני צריך ללחוש משהו."
האב השיב: "אין בעיה, תלחש לי באוזן..."
תמיר תמיד רצה שיהיה לו אופנוע הארלי, ואחרי שחסך כסף במשך שנים הוא מצא אחד למכירה ביד שנייה. על אף שהאופנוע היה בן יותר מ-10 שנים, הוא היה במצב מצוין והבריק כמו חדש. "איך שמרת עליו ככה?" שאל תמיר את הבעלים. "זה פשוט", הוא אמר, "תמיד כשעומד לרדת גשם, אני מורח וזלין על הכרום וזה מגן עליו". הוא הושיט לתמיר קופסת וזלין קטנה ואמר, "הנה קח, אני כבר לא צריך את זה."
באותו הערב, החברה של תמיר - נעמה - הזמינה אותו לפגוש את ההורים שלה לראשונה בארוחה אצלם בבית. כמובן שהם נסעו לביתם על האופנוע החדש, ורגע לפני שהם נכנסו לבית נעמה עצרה את תמיר ואמרה: "תקשיב, יש משהו שאני צריכה לספר לך על המשפחה שלי. יש לנו קטע כזה שאנחנו לא מדברים בזמן הארוחה, ומי שמדבר ראשון צריך לעשות כלים, אז פשוט אל תדבר." תמיר אמר "אין בעיה", והם נכנסו לבית.
תמיר הופתע לראות שהבית מלא בכלים מלוכלכים בכל מקום - על הספה, על הטלוויזיה ואפילו על הרצפה. אף אחד לא אמר דבר, אפילו לא שלום, והם התיישבו לאכול. קצת זמן אחרי תחילת הארוחה תמיר ניסה לבדוק עד כמה רחוק הולכת המשפחה של נעמה עם עניין השתיקה. הוא החל לנשק את נעמה בלהט, וכשאף אחד לא הגיב, הוא החל גם לחפון את החזה שלה. כשגם זה לא יצר תגובה, הוא השכיב אותה על השולחן והתחיל לעשות איתה אהבה.
ועדיין, אף אחד לא הוציא מילה. אז הוא עשה את אותו הדבר גם עם האימא - נישק אותה, חפן לה את החזה והשכיב אותה על השולחן, ועדיין אף אחד לא פצע את הפה. בזמן ששתי הנשים חייכו מאוזן לאוזן והתנשפו, והאבא עמד להתפקע מרוב עצבים, נשמע רעם חזק. תמיר מיד נזכר שהוא החנה את האופנוע בחוץ, והוציא את קופסת הווזלין הקטנה שהייתה בכיס שלו.
"בסדר בסדר, אני אשטוף את הכלים!", אמר האבא.
מקור תמונה: canva.comניסים הוא רווק בן 42. יום אחד הוא פגש חבר ותיק ששאל אותו: "תגיד ניסים, למה אתה לא נשוי? לא הצלחת למצוא את הבחורה שתהיה אישה המושלמת בשבילך?"
"האמת, הייתי עם לא מעט נשים שרציתי להתחתן איתן, אבל בכל פעם שהבאתי אחת מהן לפגוש את ההורים שלי, אימא שלי לא התחברה אליה," ענה ניסים.
החבר חשב במשך כמה רגעים, ואז אמר בהתלהבות: "יש לי את הפתרון המושלם בשבילך! תמצא בחורה שהיא בדיוק כמו אימא שלך."
כמה חודשים מאוחר יותר נפגשו השניים שוב, והחבר שאל את ניסים: "נו, מצאת את הבחורה המושלמת? אימא שלך אהבה אותה?"
ניסים הסתכל עליו במבט קודר ואמר לו: "כן, מצאתי את הבחורה המושלמת. היא הייתה בדיוק כמו אימא שלי. צדקת, אימא שלי באמת אהבה אותה."
"אז למה אתה נראה עצוב?" שאל אותו החבר.
"כי עכשיו אבא שלי לא ממש אהב אותה..."
מקור תמונה: depositphotos.comערב אחד ילד קטן נכנס בטעות למקלחת בזמן שאימא שלו מתרחצת ורואה אותה ערומה. כשהוא מבחין בשיער הערווה שלה, הוא שואל בתמימות: "אימא, מה זה הדבר הזה?"
האימא מאלתרת במהירות ועונה: "זה? אה, זה רק ספוג מיוחד לרחצה."
באותו ערב, כשבעלה חוזר הביתה, הוא מתחיל לדבר איתה על כמה זה נהדר "להתגלח באזורים האינטימיים". האישה מחליטה לנסות ומסירה את כל השיער.
כעבור כמה ימים, הילד נכנס שוב למקלחת בזמן שאימו מתרחצת, מסתכל עליה בבלבול ושואל: "אימא, איפה הספוג המיוחד שלך?"
אז האימא ענתה: "אוי, לצערי איבדתי אותו. אולי תוכל לעזור לי לחפש אותו?" הילד יצא לחפש אך התייאש כעבר זמן קצר והאישה הייתה בטוחה שהנושא נסגר.
יומיים אחר כך, הילד פורץ הביתה בהתרגשות עצומה ופונה לאימא שלו.
"מה קרה? למה אתה רץ ככה?" שואלת האימא בדאגה.
"מצאתי אותו! מצאתי את הספוג המיוחד שלך!" צועק הילד בהתלהבות.
"באמת?" האימא מרימה גבה בסקרנות. "איפה בדיוק מצאת אותו?"
"שיחקתי עם רועי אצל השכנים," מסביר הילד, "ופתאום שמענו רעשים מוזרים מחדר השינה של ההורים שלו. הצצנו דרך הדלת כדי לראות מה קורה וראינו את אימא של רועי משתמשת בספוג שלך כדי לשטוף לאבא את הפנים!"
למה כרובית וכרוב לא יכולים להתחתן? כי הם כרובי משפחה...
הניתוח של אבא...
מקור תמונה: canva.comקשיש אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מורכב מתעקש שבנו הרופא יבצע את ההליך.
ביום הניתוח, רגע לפני שהוא מורדם, מבקש הקשיש לדבר עם הבן שלו.
“כן אבא” אומר הבן, “רצית להגיד לי משהו?”
“רק רציתי להגיד לך שתהיה רגוע”, אומר האב בקול רך תוך שהוא מלטף את ידו של בנו, “אתה רופא מצוין, אני מאמין ביכולות שלך ובטוח שתעשה את כל מה שאתה יכול."
- "תודה אבא, אתה בידיים טובות אל תדאג."
- "אני יודע, אבל רק רציתי להזכיר לך שאם הניתוח לא יצליח וחס וחלילה יקרה לי משהו, רק תזכור שאמא שלך תעבור לגור אצלך בבית…”
מקור תמונה: Thomas Quineזוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה.
המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..."
בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?"
בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים.
כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”
בבית יש לי כינוי: אימא. השם המלא שלי הוא: אימא, אימא, אימא, אימא, אימא, אימא...
מי יחליף לילד את הטיטול?
לאחר שהזוג המאושר הביא לעולם את ילדם הראשון, האם סיוון חשבה שבן זוגה צריך לקחת חלק משמעותי בטיפול בעולל החדש ואמרה לו: "אבי, אני רוצה שתחליף את הטיטול לתינוק שלנו."
אבי הסתכל על אשתו ואמר לה: "אני עסוק עכשיו, אני אעשה את זה בפעם הבאה...", סיוון לא אהבה את התשובה, אבל הסכימה בלית ברירה.
כשהגיעה הפעם הבאה, פנתה סיוון שוב לאבי ואמרה לו: "אבי, תוכל להחליף לילד את הטיטול?"
אבי הסתכל מבולבל מאוד על סיוון ואמר לה: "אשתי היקרה, כשאמרתי שאעשה את זה בפעם הבאה לא התכוונתי לטיטול הבא, אלא לפעם הבאה שנביא ילד..."
תימני אחד נסע לחודשיים בחו"ל. כשחזר הוא ראה שאבא שלו וחמשת אחיו גידלו זקן פרוע. "מה קרה?" שאל אותם, "חזרתם בתשובה?" "יא זבל", הם צעקו, "לקחת איתך את הסכין גילוח!"
מתכון של סבתא רבתא
שירה הקטנה שאלה את אימא שלה: "אימא, למה את תמיד חותכת את הקצוות של הנקניקיות לפני שאת מטגנת אותן על המחבת?"
"אני באמת לא יודעת יקירה שלי," אמרה האם, "ככה סבתא תמיד הכינה נקניקיות, זה מתכון שלה. כדאי שתשאלי אותה.
"סבתא, למה את ואימא תמיד חותכות את הקצוות של הנקניקיות לפני שאתן מטגנות אותן על המחבת?"
"אני באמת לא יודעת מתוקה קטנה," אמרה הסבתא, "ככה אימא שלי תמיד הכינה נקניקיות, זה מתכון שלה. כדאי שתשאלי את סבתא רבתא שלך."
"סבתא רבתא, למה את, אימא וסבתה תמיד חותכות את הקצוות של הנקניקיות לפני שאתן מטגנות אותן על המחבת?"
"הסתומות האלה עדיין משתמשות במחבת הקטנה שלי מפעם?!" אמרה הסבתא רבתא.
שתי סבתות ישבו על המרפסת בבית האבות ודיברו על המשפחה שלהן. אמרה הראשונה: "אני כל הזמן שולחת לנכדים שלי כרטיסי ברכה, מתנות, אפילו צ'קים! ולא משנה כמה אני נותנת להם הם בקושי באים לבקר אותי..."
"זה מעניין", אמרה החברה שלה, "כי גם אני שולחת צ'קים לנכדים שלי כל שבוע והם באים לבקר אותי כל הזמן."
"יש לך מזל", אמרה הסבתא הראשונה, "הנכדים שלך כנראה הרבה יותר אסירי תודה ומנומסים משלי..."
- "לא לא, אני בטוחה שהם עצלנים וכפויי טובה בדיוק כמו הנכדים שלך."
- "אז מה את עושה שאני לא עושה? למה אחרי שאת שולחת להם צ'קים מבקרים אותך ואותי לא?"
- "כי אני לא חותמת על הצ'קים שלי..."
איש עסקים מצליח ועשיר נפגש לראשונה עם חתנו הטרי. ״אני מברך אותך על הצטרפותך למשפחה שלנו״ הוא אומר לו, ״וכדי להראות לך עד כמה אני מעריך אותך ודואג לך, אני רוצה להפוך אותך לשותף 50-50 בעסקים שלי. כל מה שאני צריך שתעשה בתמורה זה שתלך למפעל שלי מדי יום ותלמד איך-״
״תסלח לי, אדוני״, מפריע החתן באמצע דבריו של איש העסקים, ״אבל אני שונא מפעלים. אני לא יכול לסבול את הרעש״.
״אני מבין...״ אומר לו איש העסקים, ״אם ככה אז תעבוד במשרד ותהיה אחרי על הניהול של הכספים״.
״אני שונא עבודה משרדית״ אומר החתן, ״אני לא יכול לסבול את התחושה של להיות תקוע מאחורי שולחן עבודה״.
״טוב, תראה״ אומר איש העסקים בחוסר סבלנות, ״הרגע עשיתי אותך לבעלים של חצי מהעסק שלי, אבל אתה לא אוהב מפעלים ולא יכול לעבוד במשרד. אז מה אני יכול לעשות איתך?״
״זה פשוט״ אומר החתן, ״תקנה ממני בחזרה את החלק שלי!״
פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?"
עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.”
"ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה.
"אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה.
"טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."
אנשים שצריך להרוג: אורחים שמרשים לעצמם לפתוח את המקרר שלך ולקחת אוכל בלי להגיד מילה.
אנשים שצריך להרוג: כל מי שאומר "“אל תיעלב\י..." ואז מתחיל לכתוש אותך בביקורות ועלבונות מכאן עד מחר.
למה לאבא מותר להיכנס לים?
אבא, אימא וילד יצאו לבלות בים ביום קיץ חם, אבל ברגע שהגיעו לחוף הם גילו שיש דגל שחור. הילד מאוד רצה להיכנס למים, אבל אימא שלו לא הסכימה והם נשארו על החוף כדי לנוח בשמש ולשחק בחול. אחרי כמה דקות האבא השתעמם ופנה אל אשתו: "תשימי עין על הילד, אני נכנס למים, אין מצב שהים באמת כזה מסוכן".
אחרי כמה דקות שאל הילד: "אימא, למה לאבא נתת להיכנס למים ולי לא?"
"כי אתה ואבא זה שני אנשים שונים ויש דברים שהוא יכול ואתה לא" ענתה האימא.
- "זה כי אבא יודע לשחות ממש טוב?" המשיך הילד.
- "לא ממש" ענתה האם.
- "זה כי אבא גדול וחזק?"
- "לא."
- "אז למה לאבא מותר להיכנס למים ולי אסור?"
- "כי לאבא יש ביטוח חיים."
האם קנגורו שחוזר לגור עם ההורים צריך לשלם להם דמי כיס?
הבן הטיפש והבן החכם
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"